האם הסכם הממון משפיע רק על מערכת היחסים בין בני זוג או גם על רשויות המס?
האם הסכם הממון משפיע רק על מערכת היחסים בין בני זוג או גם על רשויות המס?
מתי רשות המיסים תכיר בהסכם ממון הקובע הפרדה רכושית מלאה בין בני זוג כפוטר את הבעלים המוכר נכס ממס שבח או מזכה את הרוכש בהקלה או בפטור ממס רכישה?
מוגש מטעם Dun's 100
הייתכן כי, רשות המיסים תחייב את אחד מבני הזוג לשלם מס בגין דירה שעל פי הסכם ממון עליו חתם, כלל אינה שייכת לו? והאם בשל העובדה ששילם מס יכול לטעון במועד פירוד לזכויות בדירה?.
כעורכות דין בעלות משרד מוביל בתחום דיני המשפחה אנו יודעות כי דיני המשפחה חולשים על כל תחומי החיים, וסברה זו קיבלה גושפנקא בפסק דינו של ביהמ"ש העליון מיום 20.4.21 פורסם בע"א 4298/18 ,הדן בשאלה האם הסכם ממון יכול להשליך על פטורים והקלות לעניין תשלום מס ומתי (להלן: "פסק הדין").
כבוד השופט ניל הנדל מתאר בצורה מדויקת את השתלבות דיני המשפחה בתוך המשפט המסחרי ודיני המס. כך כותב כבוד השופט הנדל ברישא לפסק הדין –" תיק זה עניינו מיסוי עסקאות בדירת מגורים של אדם שנמצא בקשר זוגי. מצויים אנו על גבי כביש בן שלושה נתיבים: מימין נתיב המס, משמאל נתיב הקניין, ובתווך מצוי נתיב דיני המשפחה. הנוף הנשקף לנוסעים בנתיב המס הוא מס הרכישה ומס השבח על תכליותיהם. בנתיב הקניין נפרשים לאורך הדרך הרישום במרשם המקרקעין וזכויות הקניין בדירה. הנתיב האמצעי הוא נתיב "פלוס אחד", ששמור לכלי רכב שבהם נוסעים בני זוג ומשפחות. הדגש הוא על התא המשפחתי. הבחירה בין הנתיבים עשויה לקבוע, בתיקים מסוימים, גם את היעד. בפסיקת בית המשפט העליון בעשור וחצי האחרונים הובעו שלוש דעות, שכל אחת מהן מדגישה את עדיפותו של נתיב שונה. כפי שנראה, הבחירה בין הנתיבים השונים מעוררת עניין, מחשבה והשקפה.".
פסה"ד שפורסם עוסק בשאלה חשובה אשר הגיעה ולא בפעם הראשונה לפתחו של בית המשפט העליון ובה נתבקשו שלושה משופטי ביהמ"ש העליון להכריע- כיצד ישליך הסכם ממון על סוגיית חיוב או אי חיוב כל אחד מבני הזוג, בכל הקשור למיסוי המקרקעין.
במילים פשוטות, מתי רשות המיסים תכיר בהסכם ממון הקובע הפרדה רכושית מלאה בין בני זוג כפוטר את הבעלים המוכר נכס ממס שבח או מזכה את הרוכש בהקלה או בפטור ממס רכישה?
אין חולק כי, מבחינת פשטות וסדר נוח יותר לקבוע כי תנאי למתן הטבת המס הוא הפרדה רכושית מוחלטת. אך תוצאה כזו תיטה יתר על המידה לטובת רשות המיסים, תפגע בצורה לא מידתית בנישום, ועלולה אף לפגוע בתכלית ההפרדה אותה ביקשו בני הזוג להכיל על עצמם.
פסק הדין חזר וביסס את העיקרון שנקבע בפסה"ד שלמי, על פיו, באם נחתם הסכם ממון וקיימת הפרדה רכושית בין בני הזוג לעניין נכס מסויים, מי מבני הזוג שאינו בעל הנכס, יהיה זכאי להנות מהטבת המס במכירה או ברכישת דירה יחידה. היינו למוכר או קונה דירה תינתן ההטבה גם אם לבן הזוג יש דירה אחרת.
כפי שמצופה מביהמ"ש לענייני משפחה לאכוף הסכמי ממון הקובעים הפרדה רכושית, כך מצופה מרשות המיסים לכבד את הסכמות הצדדים להפרדה רכושית ולא להטיל מס על בן הזוג אשר לו אין זכויות בנכס.
חוות דעתו של כבוד השופט ע' גרוסקופף אשר על בסיסה התקבל פסק הדין לוקחת בחשבון את האפשרות כי בני הזוג ייפרדו וקובע כי, רשויות המס לא יכולות להתעלם מהסכם ממון הקובע הפרדה רכושית . מטבע הדברים, פרידת בני הזוג עלולה לערער את האיתנות הכלכלית ממנה נהנו יחד כזוג קודם לכן – וזאת בפרט במצבים שבהם נכסיו של בן הזוג האמיד מבין השניים יוותרו בבעלותו בשל הסכמותיהם במסגרת הסכם ממון.
הטלת המס על שני בני הזוג באופן זהה, תוך התעלמות מהאפשרות כי בני הזוג ייפרדו והרכוש יחולק לפי הסכם הממון פוגעת בצד החלש כלכלית ממילא. שלילת הקלות מס המגיעות לאחד מבני הזוג רק בשל קיומה של דירה אחרת בבעלות בן הזוג האחר עלולה ליצור עיוותים וחוסר צדק. כך לדוגמה, מקרה שבו אחד מבני הזוג נכנס למערכת היחסים כאשר בבעלותו דירה (להלן: "הדירה הראשונה") ובין הצדדים נכרת הסכם ממון לפיו הדירה הראשונה שייכת לו בלבד. בהמשך, רוכשים בני הזוג יחד דירה משותפת, היה ולא תוכר הפרדה רכושית בין בני הזוג ביחס לדירה הראשונה לעניין חוק מיסוי מקרקעין, ושניהם יישאו בתשלום מס הרכישה – חרף ההכרה בהפרדה במישור הקנייני, לא יוכל בן הזוג להנות מהטבת המס בהמשך, חרף העובדה שאין לו כל חלק בדירה הראשונה. בנוסף עולה השאלה מה יקרה במידה ובני הזוג ייפרדו? האם בשל העובדה שרשות המיסים לא הכירה בהפרדה הרכושית, הסכם הממון בטל מעיקרו, כך שלבן הזוג שאינו רשום כבעלים מגיעות זכויות בדירה הראשונה??
בית המשפט העליון קבע- הנטל להוכיח כי קיימת הפרדה רכושית מוטלת על בני הזוג, עם זאת קובע כי יש בהצגת הסכם ממון אשר הוראותיו קוימו כדי ללכת כברת דרך בהוכחת טענותיהם. לא בנקל ייקבע כי הסכם מפורש וברור הקובע את זכויות הצדדים בנכס מסוים, ואשר הוראותיו קוימו, נזנח או נעשה למראית עין בלבד. במקרים שבהם עלה בידי בני הזוג להוכיח כי הסכם הממון, הקובע הפרדה רכושית ביחס לנכס נכרת כדין ולא נזנח – יש בכך כדי לסתור את החזקה הקבועה בסעיפים 9 ו 49- לחוק מיסוי מקרקעין בדבר היות בני הזוג יחידה כלכלית אחת לעניין חוק זה.
עוד נקבע בפסק הדין כי, על פי רוב אין בעצם מגורי בני הזוג בדירה ו/ או בהשתתפות אחד מהשניים במימון שיפוץ הדירה של האחר, כדי ללמד על זניחת הסכם הממון שנכרת ביניהם ואין ללמד על כוונה ליצור שיתוף ספציפי בדירה.
לעוסקים בתחום דיני המשפחה תשומת לב, כי פסק הדין יכול לשקף את הרוחות הנושבות בבית המשפט העליון בכל הקשור לשיתוף ספציפי בנכסים חיצונים. הסכם ממון ממילא הינו הסכם רגיש מאוד במיוחד במועד כריתתו ולרוב מקפח את הצד שאין רכוש בבעלותו. במידה וגם רשויות המס יבקשו לחייב את בן הזוג שהגיע ללא רכוש במס בגין נכסים שאינם שלו בהתאם להסכם ממון, הוא מפסיד פעמיים. אין ספק כי חייבת להיות הלימה בין רשויות המס לבין בית המשפט לענייני משפחה שיאלץ להכריע במועד פירוד למי שייכת אותה דירה אשר גררה את הצדדים לתשלום מס.
נראה כי, ביהמ"ש העליון ביקש מרשות המיסים ללכת "צעד אחורנית" בכל הקשור לבחינת מערכת היחסים בין בני הזוג בצורה שהפכה את רשויות המס לחוקרים פרטיים המחטטים בחיי הנישומים.
אין ספק שמדובר בפסק דין המקל מאוד על נישומים ומייצר ודאות משפטית מסוימת בעניין זה.
מאת עו"ד ליאת שקלרז ועו"ד דנה תירוש אליהו בעלות משרד שקלרז- תירוש משרד מוביל בתחום דיני הירושה
