חקירה או טיוחהפרקליט של נתניהו יוכל להסיט ממנו את להבות מירון
חקירה או טיוח
הפרקליט של נתניהו יוכל להסיט ממנו את להבות מירון
ניגוד העניינים שבדרך: כשעורך דינו של ראש הממשלה מייצג את משפחות נפגעי האסון יש סכנה להתנגשות בין האינטרס שלו להעצים את מחדלי הממשלה לבין הייצוג שהוא מספק לעומד בראשה. חדד: "אין שחר לניסיון לחבר בין האסון במירון לבין ייצוגו של נתניהו"
1. ביום ששי, במהלך ההלוויות, ולפני שחלק גדול מהקורבנות הובא לקבורה, מצאו לנכון גורמים בעדה החרדית להתקשר לעו"ד עמית חדד, ולבקש סיוע למשפחות הנפגעים בתביעות נזיקין וביטוח לאומי. חדד השיב שייעתר בשמחה. בשבת, שלא על דעתו, פורסמה ידיעה באתר "כיכר השבת" על הקמת מוקד חירום משפטי בריכוזו של חדד. "בעקבות פניית רבנים ונציגי משפחות רבות", נכתב, "עמית חדד ינהל את המערכה המשפטית של אסון מירון, בדרישה לנטילת אחריות ציבורית על האסון שלדעת רבים היה כתוב וידוע מראש".
2 צפייה בגלריה
השר לביטחון פנים אמיר אוחנה עם מפכ"ל המשטרה באיזור האסון. אי אפשר לתבוע אותו בנזיקין באופן אישי
(צילום: דוברות המשטרה)
לכאורה, ניגוד עניינים לפנינו. חדד מייצג את הפוגע ואת הנפגעים. בתיקי 1000 ו־2000 הוא מייצג את ראש הממשלה ואילו כאן הוא נדרש לייצג את הנפגעים נגדו, כמי שנושא האחריות המיניסטראלית לאסון. ובין השניים מתקיים חוק הכלים השלובים – ככל שיועצמו מחדלי ממשלה, כן יגדל סכום הפיצוי. זהו לפחות ההיגיון המשפטי שקושר בין חומרת הרשלנות לגובה הפיצוי.
מקורב לחדד מסר: "אנו מצויים בשלב מוקדם מדי, ובכל מקרה חזקה על עו"ד חדד שלא יפעל בניגוד עניינים". התגובה הרשמית של המשרד אישרה את עצם הפניה לחדד של "בכירים בציבור החרדי להעניק מזמנו ולהעמיד את משרדו לטובת סיוע עתידי בטיפול בבני משפחות הפצועים וההרוגים". וגם – "חבל שיש גורמים שמנסים בציניות עצובה במיוחד לחבר בשעה קשה זו בין האסון לייצוגו של ראש הממשלה. אין שחר לדברים".
2. חדד ירש מהמנטור שלו, עו"ד יעקב וינרוט, שני לקוחות: נתניהו והחרדים. משרדו מייצג רבנים, אנשי עסקים חרדים, מוסדות ורשויות מקומיות, עסקנים ופוליטיקאים מכל קשת העדה החרדית. לפני כשנתיים, תרם המשרד מיליון שקל למוסדות החינוך שמזוהים עם הרב קנייבסקי. אם תרצו, סוג של "שלח לחמך..." רק בלי הממד הפלילי. שותפו של חדד, עו"ד אריאל רוט, גם הוא לשעבר במשרד וינרוט, התפרסם אצל אילנה דיין ב"עובדה" כמי שגלגל רעיון להביך את שופטי נתניהו.
במקביל, אחיו של אריאל, עו"ד נתנאל רוט פרסם מודעת ציד קליינטים מאסון המירון, שבה הוא קורא לעדי ראיה להעיד על "סגירת מעברים, או תפקוד לקוי של כוחות הביטחון וכדו'". האם האחים רוט מתואמים? בכל מקרה, ההתמקדות ב"כוחות הביטחון" יכולה להשליך על שליטת עורכי הדין – לא רק בתביעות הנזיקין, אלא גם בחומרים שאולי יעלו פעם על סדר יומה של ועדת חקירה פוטנציאלית. ומי שמאזין לראיונות עם דוברים ועדי ראיה חרדים ביומיים האחרונים שומע מהם כמעט רק את אשמת המשטרה. וכאן יתחדד ניגוד העניינים העתידי של חדד: ביכולתו לעצב את עמדת לקוחותיו, ובעיקר מנהיגיהם הרוחניים, בהסטת האש מהפוליטיקאים למשטרה, להיערכותה, לתפקודה בשטח. ניגוד עניינים שמהותו הקטנת אחריות של נתניהו, דרעי, המנהיגים החרדים והגדלת אחריות האחרים.
3. אי אפשר לתבוע בנזיקין אישית את השר אוחנה או את המפכ"ל שבתאי. אבל המדינה בהחלט חשופה לתביעות נזיקיות מצד משפחות ההרוגים והפצועים. פיצויים והוצאות טיפול רפואי לפצועים לכל חייהם; פיצוי "הלכת השנים האבודות" למשפחות ההרוגים עבור אובדן ההשתכרות של המנוח; ואם המנוח לא השתכר אלא חי מקצבה של תלמיד ישיבה יחולו עליו עקרונות פיצוי אחרים – שכר מינימום, שכר ממוצע בערים חרדיות, שכר ממוצע במשק.
בהחלט עבודה מפרכת לנזיקיסטים. בתחומי העיסוק של משרד חדד, רוט, שנהר מופיעה הקטגוריה נזיקין כאחרונה ברשימת 13 ההתמחויות של המשרד. אבל, רוב הסיכויים שהתביעה לא תגיע לבירור בבית המשפט כי המדינה תצא מעורה כדי לשלם בנדיבות. בגלל שמדובר ב"יקירי" השלטון. בגלל שחברות הביטוח יישאו בחלק מהתשלום. וגם כדי למנוע מבוכה משפטית מהממשלה, משימה שעו"ד חדד ייטיב לתווכה בין הצדדים. הוא בהחלט לא נבחר למשימה מתוך ציפייה ש"ייכנס בכל הכוח" בנתניהו או במנהיגות החרדית.
ומצד שני, יש לומר עוד משהו על גיוסו של חדד. ההיסטוריה מלמדת שמקובל להצטייד בעורכי דין שמקורבים לראש הממשלה, כשנזקקים לשירות משפטי מול המדינה. בממשלת אולמרט התפרנסו יפה עורכי הדין אורי מסר ואלי זהר. משרד מולכו, שמרון, פרסקי משגשג בעידן נתניהו. על עו"ד דורון כהן, אחיה של נאווה ברק, שמענו רבות בתקופת אהוד ברק גם לאחר שנפרד מהאחות. ומשרדו של עו"ד דובי ויסגלס עשה חיל בעידן שרון. ואפשר להרחיק גם לתקופות רבין ופרס, אבל העקרון ברור.
4. על מדף ועדות החקירה מונחים כמה דגמים. הוועדה לביקורת מדינה יכולה להטיל את המשימה על מבקר המדינה וגם להקים ועדת חקירה ממלכתית. הכנסת יכולה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית. אבל, שתי המועמדות לבדיקת אסון מסדר הגודל של אירוע המירון הן ועדת חקירה ממלכתית, שראשה וחבריה ממונים בידי נשיאת בית המשפט העליון. זו ספינת הדגל של הוועדות. עצמאית ובעלת כוחות כפייה חזקים במיוחד. או, ועדת בדיקה ממשלתית, בראשות שופט בדימוס, שאת סמכויותיה יכולה הממשלה להרחיב (שר המשפטים באישור הממשלה) ולצייד אותה בסמכויות של ועדה ממלכתית בכל הקשור לזמן עדים להעיד בשבועה, לחייב אותם להציג מסמכים ועוד.
המודל המשופר הזה של ועדת חקירה ממשלתית התקיים שלוש פעמים. ועדת זיילר (2005) שחקרה את פעילות המשטרה והפרקליטות בפרשת האחים פריניאן; ועדת וינוגרד (2006) שחקרה את הדרג המדיני ומערכת הביטחון במלחמת לבנון השנייה; ועדת טירקל (2010) בנושא המרמרה.
במקביל ירדה קרנן של ועדות החקירה הממלכתיות. הממשלה הבינה את עוצמת "פגיעתן" של הוועדות שנתפסו בעיניה כידו הארוכה של בית המשפט העליון, ובמיוחד של האקטיביזם מבית מדרשו של אהרן ברק, שבעצמו היה חבר בוועדה הנשכנית ביותר, ועדת כהן לבחינת אירועי סברה ושתילה. ועדות אחרות, בעיקר, בראשות מאיר שמגר היו מתונות יותר ביחס לממשלה, אבל הפוליטיקאים העדיפו לשלם מחיר ציבורי בהקמת הוועדות הממשלתיות שגילמו פשרה: הממשלה היא זו שממנית את חברי הוועדה, אבל בראשה שופט בדימוס, ובסמכותה להצמיח לה שיניים וסמכויות למקרה הצורך.
סיפור המירון מחייב ועדה עצמאית, חזקה, עם סמכות לחייב עדים להעיד ולהמציא מסמכים. וכמובן, עם סמכות להמלצות ומסקנות, בין אם מדובר בהעברה מכהונה או בהפניה לחקירה פלילית.
לממשלה בראשות נתניהו אין אינטרס להפקיד עצמה בידיה של ועדה כזו. פיצויים נדיבים למשפחות והפקת לקחים לאירוע השנה הבאה יכולים להפחית את הלחץ להקמתה. ואם תקום ממשלת גוש השינוי, יתחזק הסיכוי להקמת ועדה חזקה (ממלכתית או ממשלתית), ואסור לשכוח שיש גם תור, כי לפיד וגנץ הבטיחו גם ועדה לעניין הצוללות.
השר לביטחון פנים אמיר אוחנה. אי אפשר לתבוע אותו בנזיקין באופן אישי
