הסחרור הפוליטי עצר את יישום המלצות טרכטנברג
הסחרור הפוליטי עצר את יישום המלצות טרכטנברג
עד היום יושמו רק 44% מהמלצות ועדת טרכטנברג, שהוקמה ב-2011 בעקבות המחאה החברתית. כך עולה מבדיקת כלכליסט והמרכז להעצמת האזרח. הבעיות הבולטות ביותר הן בעולמות הגיל הרך, הסיעוד ותעסוקת חרדים
בעוד חודש (14 ביולי) ימלאו עשר שנים לתחילת המחאה החברתית שפרצה בקיץ 2011 תחת הסיסמה "העם דורש צדק חברתי". המחאה נגד יוקר המחיה, שנמשכה כחודשיים וכללה הפגנות ענק בכל הארץ, הסתיימה עם הקמת ועדה בראשותו של פרופ' מנואל טרכטנברג.
הוועדה, שהוקמה על ידי הממשלה באוגוסט 2011, התבקשה להציג המלצות על דרכים להורדת יוקר המחיה. ארבע ממשלות התחלפו מאז (אם כי כולן תחת אותו ראש ממשלה, בנימין נתניהו) אולם חלק גדול מההמלצות של ועדת טרכטנברג לא מומשו.
המלצות אלה אינן זרות לממשלה החדשה שהוקמה השבוע, בהנהגתם של נפתלי בנט ויאיר לפיד, שכן שניהם היו חברי ממשלה בשנים 2014-2013, שבהן היו אמורים ליישם את ההמלצות - לפיד כשר האוצר ובנט כשר הכלכלה. הדו"ח שהגישה ועדת טרכטנברג בספטמבר 2011 כלל 165 המלצות בשלל תחומים, בהם חינוך, דיור, מיסוי, צמצום ריכוזיות והורדת יוקר המחיה.
ב־2018 בחן המרכז להעצמת האזרח, במסגרת פרויקט "המוניטור", את יישום ההמלצות של ועדת טרכטנברג. מהבדיקה עולה כי 44% מההמלצות יושמו באופן מלא, 34% יושמו באופן חלקי ו־22% לא יושמו כלל. בסוף 2018 התפזרה הכנסת ה־20, ובמשך שנתיים ישראל עברה משבר פוליטי, ארבע מערכות בחירות ושתי ממשלות מעבר שלא קידמו כמעט כלום. בשנים 2021-2020 הממשלה התנהלה ללא תקציב מדינה מאושר כך שלא חל שינוי ביישום ההמלצות לעומת 2018. בשלושת התחומים העיקריים של המלצות טרכנטנברג לא נרשם מאז 2011 שינוי משמעותי: יוקר הדיור, יוקר המחיה ותעסוקת חרדים וערבים.
מחירי הדירות: למרות התוכניות הממשלתיות שונות ("מחיר למשתכן" של שר האוצר משה כחלון, "דירה להשכיר" של יאיר לפיד), דו"ח ה־OECD שפורסם השבוע מצא שמחירי הדיור עלו מ־2005 עד 2019 ב־81%. לכך תרמה גם העובדה שההמלצות להגדלת היצע הדירות לא יושמו. כך, למשל, המליצה ועדת טרכטנברג לצמצם את הריכוזיות במקרקעין ולהטיל קנסות על יזמים שיעכבו התחלות בנייה, אך המלצה זו לא יושמה.
יוקר המחיה: דו"ח מבקר המדינה על יוקר המזון שפורסם בחודש שעבר קבע כי "פערי המחירים במונחי כוח קנייה של מחירי המזון בישראל גבוהים מאוד לעומת מדינות האיחוד האירופי וה־OECD ועדיין קיימים חסמים המקשים את הורדת מחירי המזון ואת קידום התחרות בענף".
דו"ח של מרכז המחקר והמידע מצא שב־2007 רמת המחירים בישראל היתה נמוכה ב־12% מהממוצע ב־OECD, אך ב־2018 היתה גבוהה ב־36.4%. המלצות שנועדו להוריד את יוקר המחיה יושמו רק בחלקן. כך למשל ההמלצה על צמצום משמעותי של שימוש בהיטלי סחר להגנה על תעשייה מונופוליסטית או ריכוזית.
עידוד תעסוקת חרדים וערבים: הוועדה המליצה על צעדים לעידוד תעסוקת חרדים וערבים בדגש על גברים חרדים ונשים ממגזר המיעוטים. ב־2010 עמד שיעור התעסוקה של גברים חרדים על 42%, כמחצית משיעור התעסוקה ב־OECD ואוכלוסיית הגברים בישראל. במגזר המיעוטים, שיעור התעסוקה של נשים מהמגזר עמד על 25% לעומת 74% אצל נשים יהודיות לא חרדיות.
נכון ל־2019, שיעור התעסוקה של הגברים החרדים הוא 52%, רחוק מהיעד של הוועדה לקידום תחום התעסוקה שנקבע על 63%. בתעסוקת נשים ערביות נרשמה קפיצה חיובית בשנתיים האחרונות. היעד שהוצב ל־2020 היה 41% וב־2019 עמד שיעור התעסוקה של נשים ערביות על 38%. גובשה טיוטת החלטת ממשלה המאמצת את דו"ח הוועדה והמלצותיה עם יעדי תעסוקה ל־2030, אך הנושא תקוע בגלל היעדר תקציב מדינה מאושר.
מעונות יום: בנושא מעונות יום לפעוטות הוועדה המליצה על העברת הסמכות והאחריות על התחום למשרד החינוך ועל החלת פיקוח על מעונות יום ומשפחתונים מגיל לידה. למרות דיונים רבים, האחריות לנושא מעולם לא עברה למשרד החינוך, והנושא עדיין לא מומש. נראה כי הממשלה החדשה תביא לשינוי בתחום זה שכן בהסכמים הקואליציוניים הוחלט להעביר את הנושא למשרד החינוך בראשותו של השרה יפעת שאשא ביטון. ב־2018 עבר חוק הפיקוח על מעונות היום, ובינואר השנה הותקנו התקנות שייכנסו לתוקף בספטמבר 2021.
סיעוד: ב־2018 אושרה בממשלה תוכנית סיעוד לאומית והיא יושמה בשיעור ניכר. התוכנית נועדה להביא לחיסכון בבירוקרטיה ולשינוי העיוות בהקצאות של גמלת הסיעוד. במאי 2020 התקבלה החלטת ממשלה שמטרתה להגדיל את היצע המטפלים.
״הבדיקה מעלה כי יישום ההמלצות לוקה בחסר. הממשלות שהוקמו מאז 2011 ניסו ליישם אך לא הצליחו להביא לשינויים בתחומים רבים", אמרה מיכל ש. צדוק, מנכ״לית המרכז להעצמת האזרח.
