פרשנותמאבק באינפלציה של הרגולציה
פרשנות
מאבק באינפלציה של הרגולציה
הקדשת התוכנית הכלכלית הראשונה של הממשלה לעודף רגולטורי היא בשורה חשובה
1. אחת המסקנות הראשונות שקופצות לעין כאשר מסיימים לקרוא את הדו"ח המקיף שהוכן על ידי הצוות הבין־משרדי לרגולציה חכמה היא שב־12 שנות השלטון של בנימין נתניהו, הוא הרבה לדבר ולהתרברב על הפחתת הרגולציה אך מעט מאוד נעשה בפועל. ממשלות ישראל - לרבות אלו שנתניהו עמד בראשן - הגיעו באיחור ניכר לטפל במחלת עודף הרגולציה: רק ב־2014 עברה החלטת ממשלה 2118 המחייבת לבצע הליך להערכת השפעה רגולטורית (RIA - Regulatory Impact Assessment).
מאז, אף שנתניהו לא הפסיק לדבר על הפחתת רגולציה וגם הזמין לישראל את יו"ר ועדת הרגולציה של ה־OECD ניק משלב, דו"חות הביצוע ובעיקר העובדות בשטח התריעו כי למרות ההתקדמות המסוימת שחלה, ישראל מפגרת מאוד ביחס למדינות המפותחות. לא רק שהיא לא סוגרת את הפער אלא שהוא הולך ומתרחב. בשנת 2018 התריע דו"ח מקיף של ה־OECD על התפתחות הנטל הרגולטורי כי "בישראל, מערכת ה־RIA נמצאת עדיין בחיתוליה".
2. לא בכדי כלכלת ישראל המשיכה לדשדש – או לעמוד במקום במקרה הטוב - בכל הקשור למדדי תחרותיות ועשיית עסקים. אפילו ב־2019, כאשר ישראל הצליחה לשפר את מיקומה בדירוג הכללי של ה־OECD, צלילה אל תוך הפרמטרים שקובעים את הציון של כל תת־מדד העלתה תמונה עגומה, שכן ככל שהמיקום גבוה, המצב גרוע יותר. בתת־הקטגוריה של "מחסומים לסחר והשקעות זרות (FDI)" ישראל במקום השלישי בעולם המערבי אחרי קוריאה ומקסיקו. בתת־הקטגוריה "התערבות ממשלתית בפעילות העסקית" ישראל ניצבת במקום החמישי בארגון. ישראל במקום השני בעולם המערבי בהטלת רגולציה על ספקים זרים (אחרי מקסיקו); במקום הרביעי בהטלת מכסים (אחרי מקסיקו וצ'ילה); מקום חמישי בהטלת מגבלות על הקלות בסחר בינלאומי; ועוד, ועוד.
1 צפייה בגלריה
מימין: גדעון סער, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן
(צילומים: קובי קואנקס ,יונתן זינדל, עמית שאבי)
3. שמונה ההמלצות המרכזיות של ועדת הרגולציה החכמה מכסות את כלל שטח ההפקר שנקרא "עודף רגולציה בישראל", אבל המבחן הוא ביישום. העובדה שמסיבת העיתונאים הכלכלית המשמעותית הראשונה של הממשלה החדשה היא סביב עודף רגולטורי היא אמירה חשובה. כפי שליברמן היטיב לתאר, אם בשנות ה־80 היתה אינפלציה של מחירים שחסמה את צמיחת המשק ולא נתנה לו להתפתח, כעת יש אינפלציה של רגולציה.
מה שאסור לממשלה לעשות הוא לבזבז את החיסכון שייווצר מצמצום הרגולציה בטווח הרחוק. התועלת של הפחתת עודף הרגולציה והבירוקרטיה למגזר העסקי ולמשקי הבית תגיע רק בעוד כמה שנים בהנחה שהרפורמות יצומצמו. להזניק את ההוצאה הממשלתית על בסיס "הכנסות" ו"צמיחה" שיגיעו יהיה מהלך חסר אחריות.
4. אחד הדברים המפתיעים והבולטים במסיבת העיתונאים היה השבחים לפקידות המקצועית: כל אחד מהמשתתפים - ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן, שר המשפטים גדעון סער - דאג לפזר מחמאות לכל פקיד שעמל על התוכנית וניצל את ההזדמנות לשבח את הפקידות כמוסד חיוני לפיתוח המדינה והמשק.
לא בטוח שראש הממשלה והשרים הטריים יודעים זאת, אבל עודף הרגולציה הוא גם פועל יוצא של המתקפה הפרועה והאלימה, ושל מסע הדה־לגיטימציה של ממשלות נתניהו לדורותיהן נגד הפקידות. עודף בירוקרטיה מהווה מפלטה אחרון של פקידות חלשה ומפוחדת שחוששת לקחת אחריות ובעיקר לקחת סיכונים. אין ספק שהעלאת המורל והביטחון העצמי של הפקידות היא הבסיס לשינוי תרבותי שיסייע להשיג את המטרה.
