אופטימיות ב-OECD: כלכלת ישראל תצמח השנה ב-5%
אופטימיות ב-OECD: כלכלת ישראל תצמח השנה ב-5%
לפי התחזית של הארגון, שיעור הצמיחה ב-2022 יעמוד על 4.5%; הצריכה הפרטית צפויה לזנק בכ-10% השנה ובשנה הבאה ב-6.5%; כלכלני ה-OECD לא מוטרדים מעלייה באינפלציה: "תעמוד על 1%"
ארגון ה-OECD פרסם היום (ג') תחזית אופטימית ולפיה כלכלת ישראל צפויה לצמוח ב-5% השנה, וב-4.5% ב-2022.
למרות שתחזיות הצמיחה הנוכחית לכלכלה הגלובלית (5.8%) ולמדינות הארגון (6.3%) גבוהות מזו של ישראל, כדאי לקחת בחשבון שני נתונים נוספים: הירידה בתוצר של ישראל כתוצאה ממשבר הקורונה היתה נמוכה מזו של העולם ושל המערב (ירידה של 2.5% בישראל לעומת ירידה של 3.5% ו-4.8% בהתאמה), אלא שששיעור הצמיחה הצפוי בשנה הבאה גבוה בישראל מאשר בשאר העולם והעולם המערבי (כאמור, עלייה של 4.5% בתמ"ג בישראל, לעומת צמיחה של 4.4% ו-3.8% בעולם ובעולם המערבי בהתאמה).
בנוסף, בתחזית העולמית האחרונה שפרסם ה-OECD בחודש דצמבר האחרון, ההערכה היתה כי כלכלת ישראל תצמח בשנת2021 בשיעור של 2.3%, כלומר תחזית הצמיחה הוכפלה תוך חצי שנה.
הסיבה לכך ברורה ומפורטת בדו"ח: "הודות לשיעור גבוה מאוד של התחסנות ופתיחת המשק מאז אמצע פברואר, כלכלת ישראל צפויה לצמוח בעוצמה. הסרת מגבלות ההיצע, שחרור 'הביקוש הכבוש', משיכת חסכונות עודפים שנצברו במהלך שנת 2020 ושיפור הדרגתי בשוק העבודה תומכים בצמיחה חזקה של הצריכה הפרטית. הן ההשקעות והן הייצוא אמורים להתחזק ככל שחוסר הוודאות יתפוגג והחיסונים יתקדמו ברחבי העולם, בעוד שייצוא שירותי ההיי-טק ימשיך לצמוח בחוזקה", כך לפי כלכלני ה-OECD.
הצריכה הפרטית תזניק שוב את כלכלת ישראל
מהתחזיות של ה-OECD ניכר כי למרות שהצריכה הפרטית היתה עקב אכילס של כלכלת ישראל ב-2020 (היא צנחה בשיעור חסר תקדים של 9.5% בשנה שחלפה), היא זו שצפויה להקפיץ שוב את כלכלת ישראל, כפי שהיה במהלך העשור האחרון.
לפי כלכלני הארגון, אחרי ירידה כה דרמטית ב-2020, הצריכה הפרטית בישראל צפויה לזנק הן השנה (כ-10%) והן בשנה הבאה (6.5%). וכדי לסבר את האוזן, תחזית הצריכה הפרטית הממוצעת לכלל מדינות הארגון עומדת על 5.5% ב-2021 ו-4.75% ב-2022.
בנוסף, לפי הדו"ח, למרות שב-OECD מוטרדים מהרמת ראשה של האינפלציה בכל העולם, תחזית האינפלציה בישראל רומזת על כך שכלכלני הארגון אינם מייחסים את הסיכון הזה למשק הישראלי. תחזית האינפלציה בישראל לשנתיים הבאות עומדת על שיעור של 1% - הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה.
עודף של מעל 4% מהתמ"ג
כמו כן, למרות שבדו"ח הכללי (על הכלכלה העולמית ועל הכלכלות המערביות בפרט) עדיין מדובר על התאוששות חלקית ועל שיבושים בסחר הבינלאומי, תחזית החשבון השוטף של ישראל (החשבון הדולרי של ישראל, המתאר כניסת ויציאת מט"ח בגין יצוא סחורות, שירותים והון וגם השקעות זרות אל תוך ישראל) עומדת על עודף של מעל ל-4% מהתמ"ג בשנתיים הקרובות - שיעור גבוה מאוד.
ב-OECD מתבססים על כך שהממשלה הבאה תדע לטפל בגירעון העתק והם חוזים שהוא ירד בהדרגה מ-12.1% מהתמ"ג בשנה שחלפה (גדול בהרבה מהממוצע ב-OECD), לרמה של 8.2% ו-6.2% מהתמ"ג בשנתיים הבאות.
על אף הנקודות החיוביות, לפי ה-OECD המשך הצמיחה עדיין תלוי במספר צעדים. המלצות הארגון: "יש לאשר תקציב מדינה לשנת 2021 ולהכין אסטרטגיה פיסקלית הכוללת מדיניות שמחזקת את ההתאוששות והופכת את הצמיחה למכלילה, שוויונית וירוקה יותר. אותה מדיניות חייבת לכלול השקעות בחינוך, בהכשרות מקצועיות, במנועים לחיפוש עבודה, בתחבורה ציבורית ובתשתיות ידידותיות לסביבה".
אותה תחזית שעדיין מתארת נתיב של חוב ממשלתי עולה, מותנית בהנחה כי "נרשמת ירידה בתמיכה התקציבית שניתנה במהלך תקופת התחזית (2021 – א.פ.), בהשוואה לשנת 2020 כאשר צעדי החירום שננקטו אז - מתבטלים", וגם בהנחה כי "מדיניות התמיכה נעשית יותר ויותר ממוקדת".
