הכלכלנית הראשית מזהירה: מגמת ירידה בהתאמת המובטלים לשוק העבודה
הכלכלנית הראשית מזהירה: מגמת ירידה בהתאמת המובטלים לשוק העבודה
לפי סקירה שפירסמה שירה גרינברג, המשך המגמה עלול להוריד את שיעור התעסוקה ב-0.75%-3.5%; לטענתה, העובדה שישראל נפגעה פחות ממדינות אחרות ממשבר 2008 מנעה התייעלות של המשק - ועלולה להגביר את הבעיה
הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, מזהירה בסקירה שפורסמה היום (ד') - בנושא הפגיעה בשוק העבודה בישראל כתוצאה ממשבר הקורונה - מאפשרות של עלייה בחוסר ההתאמה בין המובטלים למשורת המוצעות במשק. במקרה כזה, חזרה של המבוטלים לשוק העבודה עלולה להימשך זמן רב ולהוביל לירידה בשיעור התעסוקה הכללי. היקף הפגיעה עשוי לנוע בין 0.75% משיעור התעסוקה (כ-50 אלף איש) ל-3.5% (230 אלף).
על פי הסקירה, שעור התעסוקה (לא כולל עובדים בחל"ת) הגיע במחצית הראשונה של מאי לשיא מאז תחילת המשבר, עם 56%. עם זאת, הוא עדיין נמוך ב-5% וב-330 אלף מועסקים ממה שהיה לפני המשבר (61%).
הכלכלנית הראשית מציינת שתופעה שבלטה בעולם לאחר המשבר הפיננסי של 2008 היתה התאוששות איטית של שוק העבודה. זאת, במידה רבה בגלל השינויים המבניים שיצר המשבר, מגמת ההתייעלות, והקושי של מובטלים להתאים עצמם לדרישות הטכנולוגיות הגבוהות יותר של השוק. בשוק העבודה האמריקאי במיוחד נוצרה בעיה קשה של חוסר התאמה של כישורי המבוטלים למשרות המוצעות, שגרמה לירידה של 1.5%-2% בשיעור התעסוקה.
גרינברג קובעת כי יש מספר סיבות לחשוש שמשבר הקורונה יתפתח בישראל לחזרה איטית לשוק העבודה, בדומה לעולם אחרי משבר 2008. "ראשית, המשבר הגלובלי הקודם פסח במידה רבה על ישראל ולא הוביל לתהליכי התייעלות ואוטומציה מהירים, כפי שאירע במדינות אחרות, ולכן נותר כעת מרווח רחב להתייעלות ולאוטומטיזציה פוטנציאליים". לדבריה גם "חל בעשור החולף גידול מהיר בישראל במשרות המתאפיינות במיומנות נמוכה", שגם הוא מצביע על אפשרויות התייעלות וביטול משרות.
"חשש אחר", היא כותבת, "נוגע לכך שרבים מהעובדים שאיבדו כעת את מקום עבודתם ונשארו מחוץ לשוק העבודה זמן ממושך מתאפיינים בקשר רופף יחסית לשוק העבודה. עבורם השתלבות חוזרת בשוק העבודה אורכת זמן רב". לדבריה, "אופי המשבר הנוכחי, ובפרט עוצמת הזעזוע שחווה המשק, עלולים להביא לירידה ממושכת בביקוש לעובדים בסקטורים שונים (למשל בשירותי אוכל, מסחר ותרבות הפנאי). עובדים בסקטורים אלו ידרשו להסב לתחומים אחרים, תהליך האורך זמן רב".
סימולציה שערך האוצר גילתה שאם תהיה ירידה משמעותית ברמת ההתאמה של עובדים במשק, כמו בארצות הברית, היא עלולה לגרום לירידה של 3%-3.5% בתעסוקה; עלייה בחוסר ההתאמה בשיעור של 2/3 ביחס לארה"ב תגרום לירידה בתעסוקה של 1.8%, ועלייה בחוסר ההתאמה בשיעור של 1/3 תגרום לירידה בתעסוקה של 0.75%.
כיוון שהמשק כבר צ,מצם את הפער משיעור התעסוקה שנרשם לפני הקורונה ל-5%, ועלייה נוספת צפויה בחודשים הקרובים, סביר שהנזק שיגרם יהיה קטן יותר מ-3.5% - אבל לא ידוע בכמה. גרינברג מציינת ש"גם לירידה צנועה יותר בשיעורי התעסוקה כתוצאה מירידה במידת ההתאמה עלולה להיות משמעות לא מבוטלת".
הכלכלנית מזהירה שכדי לאייש את המשרות הפנויות במשק "ישנה חשיבות ביציאה הדרגתית מהתמיכה הסוציאלית הרוחבית שניתנה במהלך המשבר (מתן דמי אבטלה ממושכים באופן גורף)".
הכלכלנית גם בדקה את מידת הפגיעה בשוק העבודה בישראל במשבר הקורונה בהשוואה למדינות אירופה. השוואת משרות לא רלבנטית בשל השיטות השונות של התמודדות עם הסגרים במדינות שונות (חל"ת מול שייטות שונות למימון המשך התעסוקה), ולכן היא השוותה שעות עבודה. מתברר שהירידה בסך שעות העבודה בישראל בחודשים אפריל-דצמבר 2020, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, עמדה על 8.2% והייתה גבוהה בהשוואה לירידה החציונית של מדינות אירופה, שעמדה על 6.8%.
הירידה בסך שעות העבודה בישראל בולטת יותר בקרב גברים, בניגוד למרבית המדינות. כך, הירידה בשעות העבודה בקרב נשים בישראל עמדה על 7.4%, לעומת 8.8% אצל הגברים. הירידה בסך שעות העבודה בולטת יותר בקרב עצמאים קטנים (שאינם מעסיקים) – ירידה של 13.4% בישראל, לעומת 9.8% באירופה.
