ניסיון, ידע והשכלה, כבר לא מספיקים. מנהלים בכירים מחפשים אלטרנטיבות שיעניקו להם יתרון
ניסיון, ידע והשכלה, כבר לא מספיקים. מנהלים בכירים מחפשים אלטרנטיבות שיעניקו להם יתרון
בשנה האחרונה, נוכח המציאות המשתנה, גבר הביקוש למגוון קורסים ותוכניות למנהלים שעוסקים באספקטים שונים של מנהיגות; "התפקיד של מנהל הוא בודד. יש הרבה מאוד מקומות שאפשר ללמוד בהם אבל עבור אנשים שרגילים לחוות את היומיום שלהם בצורה בודדה, היכולת לנהל שיח פתוח היא נדירה"
אם יש משהו בטוח במציאות של ימינו הוא שהכל משתנה - שדבר לא בטוח. בעולם העבודה של 2021 ידע כבר לא מספיק. גם לא ניסיון. כדי להצליח, כדי להיות יזם, מנהל או מנהלת בעולם של שינוי מתמיד ומהיר – צריך משהו נוסף, כישורים משוכללים יותר. מנהלים ומנהלות היום מבינים שהם צריכים ייתרון, והם מחפשים אותו בהכשרות, קורסים ותוכניות פיתוח אישי או ניהולי שונות שהפכו פופולאריות יותר בשנים האחרונות, ובמיוחד אחרי שנת הקורונה.
Mastery of Game Changers
"המשתתפים בתוכנית הם בדרך כלל אנשים מאוד מוכשרים שהצליחו לעשות המון דברים בכלים הקיימים אבל מרגישים שכדי לעבור לשלב אחר ומשמעותי בחיים שלהם הם צריכים כלים חדשים. הרבה פעמים מנהלים בכירים עברו מסלול כזה שגרם להם להיות קצת בודדים. לרוב מערכות היחסים שלהם לא סימטריות - הם מעל האנשים שסביבם ובמצב כזה קשה מאוד להתקדם לרמות שאותן אפשר לעשות ביחד אבל אי אפשר לעשות לבד. התהליך הזה של גדילה יחד עם עוד 12 איש במקום מאוד עמוק ואינטימי מייצר יכולת להתחבר לקבוצת שווים שמוותרים על הטייטל ומשאירים רק את מי שהם בתוך המפגש. עבור אנשים שרגילים שמדברים איתם בגלל הטייטל שלהם, זה מאוד משמעותי שהם מייצרים מערכות יחסים רק בגלל מי שהם באמת", אומר ליאור גרוס, מייסד משותף ומנחה תוכנית Mastery for Game Changers המיועדת למנהלים בכירים במטרה לאפשר להם לבצע קפיצת מדרגה בחייהם ובארגונים אותם הם מובילים.
הייחוד של התוכנית לעומת תוכניות פיתוח מנהלים אחרות מלבד הכלים הוא יצירת הקהילה. בסוף הקורס ממשיכים המשתתפים להיות חלק מקהילה של בוגרים שלמדו את אותם תכנים. "הקהילה אמורה ללוות את החברים בה כל עוד הם מעוניינים בזה והיא מפיגה משהו מהבדידות שחווים אנשים עם קריירות מאוד מצליחות. בנוסף, אנחנו לא מלמדים ניהול זמן או לקרוא דו"חות כספיים. הכלים שאנחנו נותנים לא קשורים במיומנויות ניהול אלא מאפשרים למשתתפים לחולל פריצת דרך ולשחזר לאחר מכן פריצות דרך", אומר קובי אברמוביץ' מייסד משותף ומנחה התוכנית.
לדבריו, אחד הדברים המשותפים למנהיגים הוא חוויית בדידות מאוד עמוקה. "בעלי תפקידים בכירים הם כמעט תמיד בהגשמה עצמית מלאה, מקבלים את השכר האולטימטיבי המאמץ שלהם אבל משלמים מחיר בבדידות ובאיכות העשייה מכיוון שכאשר אתה יודע לבנות סביבך מערכת תומכת – הביצועים שלך טובים יותר", הוא אומר.
יוסי נער, מייסד משותף בחברת הסייבר סייבריזון (Cybereason) אשר השתתף בתוכנית מספר כי מלבד הכלים שנלמדים, היא איפשרה לו לראשונה לנהל שיח פתוח עם אנשים שעוברים את אותו תהליך ושאיתם אין לו מערכת יחסים מקצועית. "התפקיד של מנהל הוא בודד וככל שהוא יותר בכיר כך הוא נוטה להיות בודד יותר. שיחות על מה קורה באמת ומה המשמעות של להיות יזם היו לי רק עם יזמים אחרים עד שהגעתי למאסטרי. יש הרבה צורך לשדר שהכל בסדר כל הזמן, לשדר הצלחה והחזקה כמנהל. ברמה האישית התמודדתי עם הרבה דברים שהיו קשים לי בתוך התהליך הזה כאשר גם העבודה הקבוצתית והאישית וגם האימונים בדרך נתנו לי כלים מאוד חשובים בחיים. יש הרבה מאוד מקומות שאפשר ללמוד בהם דברים אבל עבור אנשים שרגילים לחוות את היומיום שלהם בצורה בודדה, היכולת לנהל שיח פתוח שהולך ונהייה אינטימי יותר מייצרת מרחב נדיר של אהבה וביטחון", הוא אומר.
בתחילת התוכנית המשתתפים מתבקשים להגדיר שלושה יעדים או מטרות אותם הם מעוניינים להשיג במהלכה חלקן מטרות מקצועיות ומדידות ואחרות אישיות או שאינן מדידות. "יש למשל בעלים ושותף בחברת פרסום שהקים בסוף התוכנית חברת נדל"ן, היה אדם שביקש להגדיל יותר מפי שניים את ההכנסה שלו דרך שינוי התפיסה העסקית שלו והצליח לממש את זה. אבל יש גם יעדים כמו לשפר את מערכת היחסים עם אחד הילדים או לקבל כלים לשנות את הסיטואציה הזוגית", אומר גרוס.
המייסדים של התוכנית מגיעים שניהם עם ניסיון ניהולי וניסיון באימון מנהלים שבבסיסו תפיסת מנהיגות הטורוס, מנהיגות שצומחת מתוך מבט פנימה ויוצרת אדוות החוצה, בניגוד לתפיסות מנהיגות שמדברות על להוביל אנשים. גרוס (סא"ל במיל') רכש את ההתמחות בתחום המנהיגות במשך 25 בצה"ל כמפקד קרבי בין היתר בסיירת הצנחנים ומגלן, כמנהל של מגה- פרויקטים טכנולוגיים כמו פרויקט ניהול הידע הצה"לי וכמנהל של הפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי בחיפה. "בכל השנים האלה למדתי הרבה מאוד שיטות של טיפול, מנטורינג ואימון, וביחד עם התארים הפורמליים שלמדתי זה נתן לי בסיס לתפיסת מנהיגות שהלכה והתגבשה בי. דברים כמו היכולת לחיות חיים של אמת ולא של הסתרה, להישען על חברים ולבקש עזרה כל אלה יוצרים איכות אחרת לגמרי של מנהיגות ותוצאות שונות לחלוטין", הוא אומר. אברמוביץ' גם הוא סא"ל במילואים הוא יזם סדרתי שהקים שלוש חברות סטארט-אפ וחברת ייעוץ בעולם ההייטק והוא מורה-מנטור לפיתוח מנהיגות. הוא מלמד ומאמן מנהלים ומנהיגים במגוון רחב של ארגונים ותעשיות: מארגונים גלובליים ועד סטארט-אפים בשלב ה seed, חברות היי-טק, ותעשיות ביטחוניות. "מלבד ההישגים אליהם מגיעים האנשים במהלך התוכנית אני חושב שהדבר שהכי מרגש אותי הוא העלייה בשמחת החיים שיש להם. אנחנו מלמדים שהעשייה שלנו היא סוג של משחק, וזה גורם לשינוי משמעותי", הוא אומר.
התוכנית היא שנתית ועלותה 1,250 שקל בחודש.
קפיטליזם קשוב
קורס נוסף שנועד למנהלים וצבר תאוצה בשנה החולפת הוא "קורס מנהיגות עסקית קשובה". המטרה שלו הוא יצירת סביבה עסקית אחרת באמצעות גישת ניהול ומנהיגות עסקית שיוצרת ערך ומשמעות לכלל מחזיקי העניין שלה, משקיעים ועובדים.
"אנחנו נציגות של ארגון בינלאומי שפעיל בארץ שש שנים ומה שמבדל את הקורס הוא שמדובר במנהיגות עסקית, כלומר לא מנהיגות כללית או אישית. הקורס חושף מנהלים ועובדים למודל, ליתרונות ולדרכים בהן ניתן ליישם אותם וכל זה עם שיח לגבי מנהיגות קשובה, הסתכלות על כל מני סוגים של אינטליגנציות שתורמות לפיתוח המנהיגות", אומרת שירי גרינבלט זולברג, מנהלת קפיטליזם קשוב ישראל.
קהל היעד של התוכנית הוא גם בכירים ובכירות בעולם העסקים אבל גם דרגי ביניים ויועצים שמלווים חברות עסקיות.
בקורס מלמדים את המודל של קפיטליזם קשוב הנשען על ארבעה יסודות: הובלה עסקית קשובה מתוך ייעוד וערכי ליבה; תרבות ארגונית שמלכדת ומחברת; אושר ארגוני – איך מייצרים קשר משמעותי ובעל ערך לכל מחזיקי העניין והרביעי הוא פיתוח של מנהיגות עסקית קשובה ומשרתת.
"אנחנו מתמקדים הרבה בפרקטיקה מלמדים אצלנו בכירים ובכירות במשק שמרצים על איך הם מיישמים בעצמם בפועל את המודל. למשל, צבי סטפק הוא יו"ר הארגון וגם מרצה בקורס, איל מאליס ועוד. יש פה חיבור שנותן ערך, ללמוד לא רק בתיאוריה אלא לשמוע באמת מאנשים בשטח מה זה נותן להם להיות מנהיג עסקי קשוב, איך זה עוזר להם לנהל את החברה שהם מנהיגים", היא אומרת.
גם בקורס מנהיגות עסקית קשובה ראו עלייה בביקוש בשנה האחרונה. "אני חושבת שבגלל שהשנה האחרונה גרמה לכולנו להבין שהדברים הם מאוד דינאמיים ומשתנים, שקמו כל מני מושגים כמו עולם משובש ויש הרבה שינויים, אנשים מחפשים משהו שיכול לתת להם עוגן ליציבות וקצת שפיות בכל הבלאגן. אנחנו נותנים למשתתפים משהו מאוד מסודר ונכון לתפיסתנו ואני חושבת שהשנה יש יותר רצון להתחבר לדברים כאלו".
הקורס נמשך עשרה משפגשים של שלוש שעות למעט יום אחד שהוא סיור בחברה קשובה. בקבוצה משתתפים 20-25 משתתפים ועלותו היא 1,600 שקל.
סקיילינג אפ
תוכנית נוספת של ליווי למנהלים נועדה לתת מענה לחברות בצמיחה. "2020 הוציאה חברות בשתי נקודות או בשפל בגלל הקורונה או בצמיחה מטורפת והיום הן נמצאות במשבר צמיחה מאוד גדול. הן לא היו רגילות לצמוח ככה. בבת אחת הכפילו או יותר את מספר העובדים, הן היו צריכות לבסס תשתיות ולהסתכל על הטווח המאוד קצר על מנת לעמוד ביעדים שלהם", אומרת ליאת לזר, נציגת סקיילינג אפ בישראל. "בגלל שהרבה חברות צמחו במהירות, יש רצון למשהו הוליסטי".
המתודולוגיה של סקיילינג אפ נשענת על ארבעה נושאים: אסטרטגיה, אנשים ביצועים ומזומנים. "בכל חברה אנחנו הופכים אבן אבן בארגון ובודקים איפה החברה חזקה והיכן היא חלשה ומתחילים לבנות תוכנית שנתית. המטרה היא שכל ההנהלה תהיה בפוקוס ותיתן את הדעת לשאלה איך אנחנו ממשיכים ומצמיחים את הארגון", היא אומרת.
התהליך הוא שנתי וכולל ליווי של המנכ"ל ושל ההנהלה כאשר התשלום הוא חודשי וקבוע אך משתנה מארגון לארגון בהתאם לצרכים. "התוכנית שונה מאחרות במתודולוגיה שלה שנוגעת בארבעת האספקטים. אנחנו מדברים על אסטרטגיה, על תוכניות עבודה לטווח הקצר והארוך, בניית כלים, שיטות, נהלי עבודה וכן סקרים של העובדים על מנת לוודא שיש את האנשים הנכונים בארגון ושההנהלה עובדת בצורה קוהרנטית", אומרת לזר.
לזר היא יועצת לארגונים כבר ארבע שנים והיא נציגת Scaling Upבישראל, חברה גלובלית להדרכה ואימון עסקי של חברות. החברה נוסדה בארה"ב בשנת 1997על ידי היזם והסופר המצליח Verne Harnish, וכיום פעילה בשש יבשות ומעסיקה מעל 200 יועצים עסקיים.
