עלות ממשלת השינוי: 20 מיליארד שקל בשנת 2022
עלות ממשלת השינוי: 20 מיליארד שקל בשנת 2022
שמונה סיעות חזקות, תקציבים היסטוריים לערבים וחשש מבחירות חוזרות הזניקו את עלות הממשלה שתחליף את השלטון
עלות הקמת הממשלה החדשה, כפי שהיא משתקפת מסעיפי ההסכמים הקואליציוניים שפורסמו עד כה, נאמדת בסביבות 20 מיליארד שקלים בשנה לתקציב המדינה. ההסכמים המלאים ייחשפו רק כשיונחו על שולחן הכנסת לאחר שייחתמו - 72 עד 24 שעות לפני מועד השבעת הממשלה - וייתכן שיתברר כי הם כוללים סעיפים שמגדילים עלות זו. איתור מקורות תקציביים למימוש הסיכומים יוטל, בתור התחלה, על אגף התקציבים במשרד האוצר, שהיה שותף למו״מ הקואליציוני.
הסכמים קואליציוניים משקפים את ההיבטים המעשיים יותר בשותפות שבין המפלגה שמרכיבה את הממשלה (במקרה זה יש עתיד) לבין יתר סיעות הקואליציה. מדובר בשורת נושאים שכוללים בראש ובראשונה חלוקת תפקידים ויחסי כוחות, אבל גם תוכניות מעשיות קונקרטיות שחשוב לכל מפלגה להוציא לפועל. הכללתה של תוכנית כזו או אחרת בהסכם קואליציוני אינה מבטיחה כי התוכנית תמומש בסופו של תהליך, בטווח המיידי או בכלל, אולם מהתוכניות שהמפלגות התעקשו לכלול ניתן ללמוד אילו נושאים חשובים להן יותר, בעיקר מנקודת מבט אלקטורלית.
“כלכליסט” ערך מיפוי של התוכניות שנכללו בהסכמים הקואליציוניים. הסכמים אלה פותחים צוהר לאינטרסים השונים (ולעתים המנוגדים) של 8 סיעות הקואליציה העתידית.
יש עתיד
הגדלת השלמת הכנסה לאזרחים ותיקים. קצבת השלמת הכנסה לאזרח ותיק ניתנת באופן ממוקד למבוגרים בעלי הכנסות נמוכות וללא פנסיה משמעותית. מדובר בקבוצה המונה כ־200 אלף אנשים. הסעיף מדבר על העלאה של מאות שקלים בקצבה שתחולק לאותם זכאים (היום 3,237 שקלים בחודש ולפי ההצעה תועלה הקצבה ל3,710 או ל־3,942). העלות המוערכת: כ־ 1.5 מיליארד שקלים בשנה.
שינוי מנגנון קיזוז הקצבאות. לאנשים שחצו את גיל פרישה (וטרם מלאו להם 70) ומקבלים שכר של יותר מ־6,000 שקלים, מקוזזת קצבת הזקנה. יש עתיד דורשת להחיל את הקיזוז מרמות שכר הרבה יותר גבוהות. כעת הושגה הסכמה עם אגף התקציבים באוצר להעלות את התחלת הקיזוז החל מגובה השכר הממוצע במשק, העומד כיום על 10,551 שקלים. העלות המוערכת: כ־300 מיליון שקלים בשנה הראשונה.
קצבאות לשורדי שואה. מדובר ב־65 אלף שורדי שואה ממעגל שני שעלו לארץ לאחר שנת 1953, וכיום זכאים רק לקצבה שנתית של 3,991 שקלים. התוכנית היא לתת להם קצבה של 1,000 שקל בחודש. העלות: 550 מיליון שקלים בשנה.
הגדלת התקציב למלחמה באלימות נגד נשים. מימוש החלטת הממשלה מ־2017 לתקצב תוכנית לאומית למלחמה באלימות נגד נשים. כיום התוכנית מתוקצבת בעשרות מיליונים בלבד והכוונה להגדילה ל־250 מיליון שקלים בשנה, על פני 2־3 שנים.
כחול לבן
הגדלת תקציב הביטחון. על פי ההערכות מדובר בתוספת של 3 מיליארד שקל לתקציב הביטחון שצה”ל ביקש עוד לפני מבצע “שומר החומות”.
חוק להגבלת כהונתו של ראש הממשלה ל־8 שנים. בכחול לבן דרשו לעגן את מעמדם של חוקי היסוד אך יש לכך התנגדות בקואליציה המסתמנת, בין היתר על ידי סיעות הימין.
חקיקת חוק הגיוס על פי הנוסח שסוכם לפני הבחירות על ידי שר הביטחון המיועד בני גנץ.
ימינה
המשך תקצוב המוסדות הציוניים דתיים.
תקציבים להתנחלויות בהיקף מוערך של 800 מיליון שקלים, כולל הקמת כבישים.
המשך שריון תקציב הישיבות בסכום של 1.2 מיליארד שקלים בניסיון לצרף בעתיד את ש”ס ויהדות התורה לקואליציה.
ישראל ביתנו
שליטה מוחלטת במשרד האוצר ובוועדת הכספים. יו”ר המפלגה ח”כ אביגדור ליברמן יכהן כשר אוצר ונציג מפלגתו כיו”ר ועדת הכספים. בנוסף, תקבל המפלגה משרת שר במשרד האוצר.
חוק לקביעת הכנסה מינימלית לקשיש בגובה 70% משכר המינימום. עלותו של החוק נאמדת בכ־1.5 מיליארד שקלים בשנה. החוק יסייע מאוד לכלל הקשישים, ובמיוחד לעולים ממדינות חבר העמים שגמלתם זעומה.
חוק פרויקטים לאומיים כמנוע צמיחה למשק. במסגרת החוק יוקמו 2 בתי חולים נוספים בנגב והגליל, שדה תעופה בנבטים, ורשת מטרו בעלות מיליארדי שקלים.
מפלגת העבודה
חוק חינוך חינם עד 3. עלותו השנתית של חוק זה מוערכת ב־1 עד 2 מיליארד שקלים.
קידום פתרונות חדשניים בתחבורה. במטרה להתגבר על פקקי הענק יושם דגש על תחבורה מודרנית ונקיה תוך שיפור והשקעות בתחבורה השיתופית והציבורית. גם בסעיף זה נדרשת השקעה של מיליארדים.
הגדלת תקציב המשטרה. הוספת תקני כוח אדם והקמת יחידות למיגור הפשיעה במרחב הכפרי ובחברה הערבית. העלות: חצי מיליארד שקל בשנה.
יחידות ייעודיות לטיפול בעבירות מין. יחידות כאלה יוקמו משטרה, בפרקליטות ובבתי המשפט. כמו כן יהיה יישום מלא של דו”ח ועדת ברלינר (ועדה בראשות השופטת בדימוס דבורה ברלינר שהגישה אשתקד המלצות לסייע לנפגעי עבירה עם דגש על עבירות מין).
יישום המלצות הוועדה למניעת אלימות במשפחה. ישום ההמלצות הללו דורש הקצאה תקציבית בסכום שטרם הוערך על מנת שניתן יהיה לממשן.
תקווה חדשה
פיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה. מדובר בהבטחת בחירות של גדעון סער, עליה התעקש במסגרת ההסכם לקראת כניסתו לתפקיד שר המשפטים. המשפט. בהסכמים נכתב כי יוקם צוות מקצועי שיגיש המלצותיו בנושא דמותה העתידית של מערכת המשפט.
נציג הכנסת בוועדה למינוי יועץ משפטי לממשלה. בוועדה לבחירת יועץ משפטי (אביחי מנדלבליט עתיד לסיים את תפקידו בינואר 2022) יהיו חברים נשיא או שופט בית המשפט העליון בדימוס שזהותו תיקבע על ידי שר המשפטים גדעון סער, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, נציג כנסת, נציג לשכת עורכי הדין ונציג אקדמיה. הבחירות לנציג הכנסת נערכות במליאת הכנסת והקואליציה תתבקש לתמוך במועמד מטעם תקווה חדשה. בכך יוכל סער להגביר את השפעתו בבחירת היועץ המשפטי לממשלה. סער הצהיר מראש כי יבקש למנות יועץ משפטי שמרן ולא דמות משפטית שדוגלת ב״אקטיביזם שיפוטי״.
שיווק 300,000 דירות, כולל מספר רב של דירות במחיר בר־השגה. הפחתת מחירים למחוסרי דיור, על ידי סבסוד קרקעות למשל, הוערכה בשנים קודמות ב־2 עד 3 מיליארד שקלים בשנה, בהתאם לכמות הדירות.
ראשות קבינט הדיור. שר השיכון המיועד זאב אלקין יעמוד בראשות מועצת רשות מקרקעי ישראל) ויהיה יו״ר קבינט הדיור.
הקמת מערך פיקוח לשמירה על שטחי C ביהודה ושומרון. מדובר בשטחים הנמצאים בשליטה ביטחונית של ישראל ובהם מתגוררים יותר מ־420 אלף יהודים.
הקמת אוניברסיטה חדשה בגליל. הבטחה כזו הופיעה במצע המפלגה בבחירות בליווי הסבר ש״אוניברסיטה כזו תחזק את המערך האקדמי, תשפר ותנגיש באופן משמעותי את מערך ההשכלה בצפון הארץ”. עלות מוערכת: כמה מאות מיליוני שקלים.
העברת האחריות על המעונות והחינוך לגיל הרך למשרד החינוך (לצורך יצירת רצף פדגוגי).
יישום רפורמת קנאביס. מדובר באי הפללה של צרכני קנאביס, הסדרה מלאה של שוק הקנאביס כולל קנאביס רפואי, קמפיין להעלאת מודעות לסכנות שבשימוש וטיפול בהתמכרויות. בממשלה היוצאת התחייבו בנימין נתניהו, בני גנץ, ושר המשפטים הקודם אבי ניסנקורן לקדם רפורמה דומה אולם הדבר לא התממש.
מרצ
הגדלה משמעותית של תקציב הבריאות הכוללת הרחבת סל התרופות, ותוספת תקנים למערך הרפואה ורפואת הנפש, כולל קיבוע תקני הקורונה. מדובר בתוספת של 2־3 מיליארד שקלים בשנה לפחות.
חקיקת חוק למאבק במשבר האקלים — כולל יעדים שאפתניים לצמצום פליטות פחמן, מעבר לאנרגיות מתחדשות, פינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה, ושיפור התחבורה הציבורית והשיתופית.
קידום את זכויות הקהילה הגאה. נוכח התנגדותה התקיפה של רע”מ ספק אם יקויים.
רע״מ
ההסכם הקואליציוני עם רע״מ הוא כנראה היקר ביותר ועלותו לממשלה תהיה 5־6 מיליארד
שקל בשנה.
מינוי סגן שר מטעם רע״מ במשרד ראש הממשלה.
תוכנית חומש חברתית כלכלית למגזר הערבי שתצא לדרך בשנת 2022, בהיקף תקציבי שלא יפחת מ־5 מיליארד שקלים בשנה. התוכנית תכלול בין היתר צעדים למיגור הפשיעה במגזר הערבי.
הכשרת 3 ישובים בפזורה הבדואית והכרזה על כסיף כעיר בדואית.
תקציב לפיתוח שכונות ואזורי תעשייה במגזר הערבי. התקציב לא יפחת מחצי מיליארד שקלים בשנה, במזומן והרשאה להתחייב למשך 10 השנים הבאות.
פרויקטים תחבורתיים במגזר הבדואי. משרד התחבורה יתקצב מדי שנה פרוייקטים תחבוריים ובטיחות בדרכים בתוך הישובים הבדואים ודרכי גישה בהיקף של 100 מיליון שקלים בשנה.
תוספת כוח אדם לוועדה המחוזית דרום. יתווספו לוועדה 3 משרות לצורך זירוז בדיקות ואישור תביעות חדשות לישובים הבדואים.
הקפאת "חוק קמיניץ" שמחמיר את הענישה והאכיפה על בנייה בלתי חוקית, עד 2024.
הקפאת אכיפה של הפרות בנייה בנגב ל־3 חודשים. עד שימוסד מנגנון הסדר, לא ייהרסו מבנים ולא תהיה בנייה חדשה.
