הסולםתיכון מקצועי, שירות במג"ב והעצה שסללה את הדרך לתפקיד המנכ"ל
הסולם
תיכון מקצועי, שירות במג"ב והעצה שסללה את הדרך לתפקיד המנכ"ל
אסף בר, מנכ"ל איטרניטי מקבוצת אמן, אמנם התעניין במחשבים מגיל צעיר אך המסלול שעבר עד שהקים חברת IT היה הכל מלבד שגרתי. את החברה הוא הקים בעשר אצבעותיו ממקלט ביתו, שנים לאחר מכן מכר אותה אך המשיך בתפקיד המנכ"ל ובמהלך הדרך גם הקים מיזם חברתי לאיתור אזרחים שהלכו לאיבוד, אשר סייע עד היום למאות להתאחד עם משפחותיהם
בגיל שמונה קיבל אסף בר, היום מנכ"ל חברת Eternety, את מחשב ה-IBM הראשון שלו - ועוד באותו יום שרף אותו. "רציתי לראות איך זה עובד, פתחתי אותו כדי ללמוד על הצ'יפים ושרפתי אותו אחרי שתי דקות כשנגעתי בכמה מגעים. החלפנו את המחשב הזה אבל הוא היה הכניסה שלי לעולם הפיתוח. קניתי ספרים והתחלתי ללמוד שפות תוכנה", הוא מספר.
למרות שהתעניין במחשבים כבר מגיל צעיר, הדרך שלו לקריירה טכנולוגית ולהקמת חברת IT לא הייתה שגרתית. לאחר שלא התקבל לבית ספר תיכון טוב בעיר מגוריו, בת ים נאלץ לצאת ללימודים בבית ספר מקצועי בתל אביב. "בשלב זה הבנתי שאם אני לא מתחיל להשקיע בלימודים תיווצר בעיה בהמשך החיים. נרשמתי למגמת חשבונאות ואת הלימודים סיימתי בהצלחה ועם בגרות מלאה, דבר מאוד נדיר כשלעצמו בבית הספר הזה", הוא אומר. הוא התגייס כלוחם למשמר הגבול ולאחר שנתיים, בעקבות פציעה עבר לחיל הקשר. "התעקשתי לעבור לאיזור שמתעסק בתוכנה ומהר מאוד מצאתי את עצמי כותב קוד בחיל הקשר. כולם חשבו שהגיע איזה אפסנאי אבל הגעתי עם יכולות". תוך כדי השירות הוא החל ללמוד ראיית חשבון אבל אז, עצה מאבא של בת הזוג שלו שינתה את מהלך חייו.
"מגיל 16 לא הייתי בבית, גרתי אצל חברות כי כילד להורים גרושים חיפשתי בית שיש בו גם אבא וגם אמא. בתקופת הצבא התפרנסתי מתיקון מחשבים. זאת הייתה תחילת עידן האינטרנט ומאוד התעניינתי באיזורים האפלים שלו כגון פריצה לרשת ולמחשבים של חברים – האקינג. אבא שלי בת זוגי במהלך הצבא ראה את היכולות שלי במחשבים והפציר בי לעזוב את לימודי החשבונאות. למזלי הוא ממש התעקש ואף סייע לי בתשלום הלימודים. עברתי ללימודי מדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. זאת הייתה אחת ההחלטות הטובות בחיי ומהר מאוד, תוך כדי הצבא מצאתי את עצמי משתלב בסטארט-אפ ועובד בחברה עם אנשים שנמצאים בעולם התוכנה. זו הפעם הראשונה בחיי שזרקו לי כפפה. אנשים זורקים לך אבנים ומראים לך מסלול אבל הבחירה היא בידך. אבל מאז אני מרים כל כפפה", הוא אומר.
לאחר שהשתחרר מהצבא התקבל בר לתפקיד של תומך בסיסי נתונים ומתלמד בחברת משאבים SRL תמורת 4,000 שקל בחודש - וכך החלה הקריירה שלו בתחום ה-IT. "הייתי עובד ולומד 300 שעות בחודש. משהו בתוכי אמר לי שככל שאדע יותר ואהיה מעורב יותר כך גם אלמד יותר. הרצון להוכיח את עצמי גרם לי לעבוד שעות מטורפות. היה לי חשוב לדעת המון על נושאים מגוונים כמה שיותר מלמעלה ואחר כך לצלול בהתאם לצורך. כל חוסר שהיה לי סגרתי בעשרות שעות ובלילות. לא הייתה שאלה טכנולוגית שעברה לידי ונותרה ללא מענה". בזמן הזה הוא פגש את אישתו, נולדה לו ילדה ועם השינויים בחייו האישיים הוא החליט להמשיך הלאה ולעבור גם למקום עבודה חדש.
נקודת המפנה
את ההזדמנות השנייה, או 'הכפפה' השניה בקריירה שלו קיבל בר, לא בקלות, בתחילת עבודתו בחברת אופיסופט. "הגעתי עם דרישה להיות CTO וזו דרישה שלא התקבלה בחיוך עם ניסיון של ארבע שנים בלבד בתחום. הגעתי לראיון, אבל רצו שאהיה מפתח בכיר. כשפניתי לצאת מהחדר המנכ"ל אמר לי: 'אין לנו תפקיד של CTO אבל יש לנו עסקה שהתפספסה. זה בטכנולוגיה שאף אחד פה לא מכיר. אם תלך לפגישה ותצליח להביא לנו את הפרוייקט תקבל את התפקיד'. זו הייתה טכנולוגיה שמבוססת JAVA, לקחתי ספר וקראתי. הלכתי לפגישה והיא הסתיימה בכך שקיבלנו את הפרוייקט – ואני קיבלתי את התפקיד. הייתי חמש שנים באופיסופט וזו הייתה התקופה שהכניסה אותי לתחום ה-BI בו אני עוסק היום".
כאשר הרגיש שהגיע לתקרת הזכוכית באופיסופט אחרי חמש שנים החליט בר שהדבר הבא מבחינתו יהיה להוביל את תחום ה-BI גם ברמה העסקית ועבר לקבוצת רד בינת על מנת להקים שם את התחום. "ההזדמנות מבחינתי הייתה להקים את תחום ה-BI ולהוביל את הפעילות בשתי ידי, למרות שהמשכורת יחסית הייתה יותר נמוכה. הייתי שם שנתיים וחצי והקבוצה גדלה ל-50 איש, ההצלחה הייתה מסחררת ואז הרגשתי שאפשר לעשות את זה אחרות. שהייתי כבר בשתי חברות שבאחת מהן הקמתי תחום פעילות". את רד בינת עזב בר ב-2008 על מנת להקים את איטרניטי שבראשה הוא עומד עד היום.
את החברה הקים בר במקלט ביתו וכבר ביום הראשון הייתה לו מערכת לדיווח שעות, מיילים פנים ארגוניים ואפילו מרכזיה. "כולם צחקו עלי על כך שאני אדם של חברה אחת עם מרכזיה. בתור אדם שחושב תמיד בגדול אני זוכר את עצמי מדמיין לאן אני רוצה להגיע בפרטי פרטים ואני מאוד מאמין בזה שהיקום מאזין. כשאתה רוצה משהו ושואף אליו, וכמובן לא מאבד את התקווה והרצון להשיג אותו – אתה תגיע לשם", הוא אומר.
נקודת השפל
חצי שנה אחרי שהקים את איטרניטי החל המשבר הכלכלי של 2008 להשפיע על השוק הישראלי. "לא נכנסו טלפונים ולא פקסים. ישבנו בחברה מאוד קטנה, 10 עובדים ולא הייתי לי עבודה לתת להם. זו הייתה נקודת המשבר הגדולה בקריירה שלי. יצאתי לדרך חדשה עם ביטחון עצמי גבוה, הייתי אחראי על משפחות שתלויות בי לפרנסה, הלחץ הזה שאין צלצול של פקס. כל ערב הייתי בוהה וחושב איך אני עושה דברים אחרת, ממציא את החברה מחדש. לתקופה הזאת התלוו גם הקולות מצד המתחרים שלנו של השמחה לאיד וההמתנה שרק ניפול", הוא מספר.
את התקופה הזאת מתאר בר כיום אחד ארוך ומתמשך בו הבין שהוא חייב לחדש, לשנות מתודולוגיות עבודה, לפנות לשווקים שונים ולהמשיך להילחם. "זו הייתה הנקודה שבה גיליתי מה המשמעות של להיות יזם לוחם. יזם רגיל שיש לו חלומות והוא רוצה להגשים אותם יעבור בין דברים – הוא יראה שמשהו לא הולך ויעבור הלאה. מבחינתי האופציה לא להיות שם לא הייתה קיימת", הוא אומר. אחרי כשנה וחצי החברה גדלה ב-30 עובדים והתחילו לשמוע עליה בשוק. "כל אדם שמקים עסק צריך לצאת מנקודת הנחה שאף אחד לא יהיה שם ברגעים הקשים. שהכלים שלו הם היצירתיות וההתמדה. למרות שיש לי המון חברים בתעשייה בסוף כל אחד מחוייב לארגון שלו ולא לחבר שלו".
בשנת 2015 בתקופה אותה מגדיר בר כ'הכי לוהטת של החברה' אביו נפצע בתאונת דרכים. "מצאתי את עצמי סועד את אבי תוך כדי עבודה כל יום ואחרי חודשיים הוא נפטר". זאת הייתה הנקודה שבה הוא החליט לעשות שינוי ומכר חלק מאיטרניטי לאמן בעשרות מיליוני שקלים. "התגרשתי ויצאתי לדרך חדשה וטובה יותר מבחינתי. החלטתי שאני רוצה להוריד ממני קצת עומס ומכרתי חלק מהפעילות לקבוצת אמן. לפעמים צריך לנטרל קצת אגו בתהליכים כדי לגדול. זאת הייתה אחת ההחלטות המשמעותיות כי בחבירה לאמן, איטרניטי הייתה יכולה לשחק בליגה של הגדולים. היינו 250 עובדים ובארבע שנים הפכנו ל-500. מספר שתיים בשוק הישראלי מבחינת הדאטה", הוא אומר.
Hazilu
מקרה היעלמותה של נגה יצחק, בת 34 מתל אביב שנעלמה ב-2018, יומיים לפני יום הולדתה מכיכר רמב"ם ברמת גן, השפיע מאוד על בר וגרם לו להקים את מיזם Hazilu – אפליקציה שמאפשרת להורים לילדים, בעלי מוגבלויות וילדים להורים עם דמנציה להירשם במטרה להגן על בני משפחותיהם ולאתר אותם במקרה הצורך.
"הלכתי לפגוש את אבא של נגה יצחק, רון, ושאלתי אותו מה אנחנו יכולים כקהילה טכנולוגית לעשות. הוא סיפר שהוא מקבל מאות תמונות מאנשים שאומרים שראו את נגה והוא לא באמת יכול לזהות. הבנתי שזה פתיר ומשם הגיע המיזם", הוא אומר. עד היום הצליחה האפליקציה לאתר מאות מקרים של אנשים שהלכו לאיבוד ולחבר אותם עם משפחתם. האפליקציה פועלת על בסיס טכנולוגיית זיהוי פנים ומאפשרת לשלב רק תמונת פנים של בן משפחה עליו מעוניינים להגן ופרטי קשר של קרוביו. "בתהליך של שנתיים הגענו לעשרות רשויות מקומיות ורתמנו אותן, יש לנו 450 אלף רשומים לאפליקציה ואני מאוד גאה במיזם הזה. הוא חינמי והוא למטרה טובה".
