הצוללות לא טבעו, אבל בלי עד מדינה הן הרבה יותר מחוררות
הצוללות לא טבעו, אבל בלי עד מדינה הן הרבה יותר מחוררות
כתבי האישום בפרשת כלי השיט שהוגשו אתמול, משרטטים פרשת שוחד מסועפת בה מעורבים בכירים במסדרונות הממשלה ובמערכת הביטחון. הנאשם המרכזי מיקי גנור, גרף עמלות של יותר מ־10 מיליון יורו והעביר 650 אלף שקל כתשלומי שוחד
למעלה מארבע שנים לאחר שנפתחה החקירה, הפרקליטות הגישה אתמול לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתבי אישום בפרשת הצוללות וכלי השיט, במה שנודע כתיק 3000. במרכז האישומים טענות ליחסי שוחד בין נציג מספנת טיסנקרופ הגרמנית בישראל, מיקי גנור, לבכירים במערכת הביטחון ובצה"ל לשעבר ופקידי ממשל, וזאת על מנת לקדם עסקאות רכש בהיקף של מיליארדי שקלים.
הנאשם המרכזי בפרשה, עד המדינה לשעבר שחזר בו מעדותו, הוא גנור. יחד איתו נאשמים המשנה לראש המל"ל דאז, תא"ל במיל' אבריאל בר יוסף; מנהל לשכת רה"מ דאז, דוד שרן; יו"ר קרן היסוד לשעבר, אליעזר (מודי) זנדברג; איש העסקים תא"ל במיל' שי ברוש; היועץ הפוליטי דאז לשר שטייניץ, רמי טייב; ויועץ התקשורת יצחק (צחי) ליבר.
שניים שהצליחו לחמוק מאישומים לאחר השימוע, הם אליעזר (צ'ייני) מרום, מפקד חיל הים, שנטען לגביו כי פעל לקדם את מינויו של גנור לנציג המספנה בתמורה לשכירתו כיועץ על ידו לאחר שיחרורו. השני הוא עו"ד דוד שמרון, פרקליטו של גנור, שנטען כי התחזה מול הבנקים בישראל על מנת לאפשר לגנור להכניס לארץ כספים שקיבל כדמי תיווך בעסקה פיננסית שאינה קשורה לכלי השיט.
כתבי האישום משרטטים את ציר השחיתות לכאורה, ומעמידים את נקודה הפתיחה על שנת 2009. אז ביקש בר יוסף, כאמור בכיר במל"ל, לקדם את מינויו של גנור, עימו היה לו קשר אישי על רקע עברם בחיל הים, לתפקיד סוכן תאגיד טיסנקרופ בארץ. גנור בעת ההיא היה איש עסקים בתחום הנדל"ן.
זה היה מכרה זהב עבור גנור שמונה לבסוף. על פי הנספח לכתב האישום הוא הצליח לאחר מינויו לגרוף עמלות בהיקף של 10.4 מיליון יורו מטיסנקרופ בין השנים 2016-2012. זאת לאחר שמדינת ישראל רכשה מהתאגיד כלי שיט לצורך שירות מבצעי בחיל הים הישראלי, וגנור קיבל בשל כך עמלות. את העסקאות האלה הוא קידם לפי כתב האישום תמורת תשלומי שוחד בהיקף של כ־650 אלף שקל לשלושה בכירי ממשל — בר יוסף, שרן וזנדברג, באמצעות שלושה מתווכים — ברוש, טייב וליבר.
שוחד לבכירים עבור סיוע
"בין גנור ובר יוסף נרקמה הבנה, ציפייה והסכמה כי משיצמחו לגנור רווחים מעמלות מעסקאות עתידיות בין מדינת ישראל ובין התאגיד, יגמול גנור לבר יוסף", נטען בכתב האישום. על פי כתב האישום, בתקופת כהונתו במל"ל, פעל בר יוסף באופנים שונים לקידום עסקאות כלי שיט בין ישראל לתאגיד, קיים קשר תכוף ואינטנסיבי עם גנור, מסר לו מידע וסייע לו לקדם רכש של כלי שיט מהתאגיד, ותוך הסתרת הקשר ביניהם מהממונים עליו, ובהתאם להסכמה כי בעתיד יתוגמל על ידי גנור עבור פעולותיו.
בשנת 2011 החל בר יוסף לפנות לגנור בדרישות שונות לקבלת תשלומים, כך בכתב האישום, באמצעות מקורבו שי ברוש. כן הופנו בקשות שונות מצדו של בר יוסף להשקעות של גנור בעסקאות נדל"ן אחרות, מהן יתוגמל בר יוסף כמתווך. כל זאת בעודו משמש בתפקיד בכיר ורגיש ועוסק באופן אינטיסיבי בקידום עסקאות מהן גנור הפיק והיה עתיד להפיק עמלות.
עד פרוץ החקירה העביר גנור תשלומי שוחד לברוש בסכום כולל של 420 אלף שקל בעד פעולותיו של בר יוסף. תשלומי השוחד הוסוו באמצעות חשבוניות כוזבות כתשלומים עבור ייעוץ.
הוא לא היחיד על פי כתב האישום שקיבל שוחד בתמורה לסיוע. דמות מפתח נוספת היא דוד שרן ששימש כראש מטה שר האוצר, לאחר מכן כמזכיר חברת קצא"א ולבסוף כראש לשכת רה"מ. שרן נאשם כי פעל במסגרת תפקידיו לסייע לגנור לקדם את עסקאות כלי השיט ולמסור לו מידע, תוך הבנה שגנור יגמול לו עבור פעולותיו. בין השנים 2016-2013 גנור שילם באמצעות מתווכים (צחי ליבר ורמי טייב) בשלוש הזדמנויות סכום כולל של כ־130 אלף שקל לשרן, כל זאת בעודו משמש כעובד ציבור בתפקידים בכירים.
103 אלף שקל לזנדברג
אליעזר זנדברג, ששימש בין השנים 2018-2010 כיו"ר קרן היסוד נאשם כי פעל במסגרת תפקידו כעובד ציבור לסייע לגנור בקידום עסקאות כלי השיט. גנור שילם לזנדברג שוחד בשבע הזדמנויות שונות בסכום כולל של 103 אלף שקל, בתמורה לארגון פגישות עם בכירי ממשלה.
כאמור עד פרוץ החקירה, שולמו לגנור על ידי התאגיד כ־10 מיליון יורו שהינם חלק מסכום העמלה על עסקאות כלי שיט שנחתמו בין ישראל לתאגיד. בגין קבלת סכומים אלה שמקורם בעבירות, מיוחסת לגנור עבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון. בנוסף, גנור מואשם בשורה של עבירות מס.
