מופע האטימות והחוצפה של משה כחלון
מופע האטימות והחוצפה של משה כחלון
5 שנים אחרי שהיה ממובילי החוק להגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית, שר האוצר לשעבר יקבל שכר בעלות של מעל ל־8 מיליון שקל. צמצום פערים, סולידריות והתחשבות בחלש? כחלון כנראה החליף את מילון הערכים שלו
1. ביום רביעי האחרון, קצת אחרי 23:00, בזמן שאזרחי ישראל נעים בין אזעקות, ריצות למרחבים מוגנים ודיווחים על הרחבת מבצע "שומר החומות" בעזה, מול דיווחים על הפסקת אש מתקרבת, משה כחלון השתין מהמקפצה.
זה קרה בחסות של יונט קרדיט, חברת אשראי חוץ־בנקאי שעד לפני שבועיים מעטים הכירו, ועלתה לכותרות כשהצליחה לגייס לתפקיד יושב הראש שלה, לא אחר משר האוצר לשעבר, איש הרפורמות הגדולות, מגן החלשים, המחיר והמשתכן, כחלון.
יונט קרדיט היא אחת המצטרפות לטרנד חברות האשראי החוץ־בנקאי בבורסה של תל אביב בשנים האחרונות. החברה, שבשליטת שלמה אייזיק, בעבר הבעלים של הפועל חולון בכדורסל, יחד עם שי פנסו וצחי אזר, עוסקת בתחום רק שנתיים ונסחרת בבורסה קצת מעל שנה. שווי השוק של החברה בבורסה נכון לסוף השבוע עמד על 185 מיליון שקל, מהקטנות ביותר בתחומה. לפי הדו”ח השנתי שלה, ליונט קרדיט הכנסות מימון שנתיות (נטו) של כ־12.7 מיליון שקל. את 2020 היא סיימה עם הפסד של 11.4 מיליון שקל וההון העצמי שלה עומד על כ־30.8 מיליון שקל.
כל הנתונים האלה לא הפריעו לחברה להציע ליו"ר החדש תנאי שכר מפנקים במיוחד, אותם חשפה בזימון לאסיפת בעלי המניות ביום רביעי בלילה.
2 צפייה בגלריה
משה כחלון. מעניין איך היה מתבטא עד לא מזמן כנגד השכר העתק שמוצע ליו”ר של חברה ציבורית הפסדית שלא מתביישת לגבות מלקוחותיה ריבית
של 26%
(צילום: אבי מועלם)
עלות השכר השנתית המוערכת של שר האוצר לשעבר עומדת לפי יונט קרדיט על לא פחות מ־8.3 מיליון שקל ועל 80% משרה, ארבעה ימי עבודה בשבוע. רובה המכריע של עלות השכר היא באופציות למניות החברה בשווי של כ־6.1 מיליון שקל, במה שהחברה עצמה מדווחת כחריגה מתקרת התגמול ההוני שהיא עצמה קבעה במדיניות השכר שלה. גם שכר הבסיס המוצע לו חורג מאותה מדיניות שכר שאושרה בחברה, אבל בכ־50 אלף שקל, סכום שאולי אפשר לעצום עליו עין.
2. מרץ 2016: הכנסת מעבירה ברוב של 56 חברי כנסת וללא אף מתנגד את הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים בחברות הפיננסיות. הדרך שבה חוקק החוק היתה שיעור מופת בפופוליזם למתקדמים. בקואליציה יוצאת דופן שכללה את שלי יחימוביץ’ ויו"ר ועדת הכספים משה גפני ובתמיכה חריגה של שר האוצר משה כחלון הוחמרו סעיפי החוק כך שמגבלת השכר תהיה קשיחה ביותר. כחלון, אז שר אוצר בתחילת הקדנציה שלו, נישא על גבי אדי שנאת הבנקאים, היה מהבולטים שדיברו בעד החוק. הביקורת על החוק, על כך שאינו מידתי ושוויוני כפי שהציגו מחוקקיו, לא נשמעה בתוך השאון הכללי.
אי אפשר להגיד שהבנקאים לא הביאו את זה על עצמם. מדי שנה בחודש מרץ נחשפה חגיגת השכר של בכירי המערכת הפיננסית על חשבונו של הציבור הרחב, שמשלם לבנקים מדי שנה מיליארדי שקלים בעמלות וריביות. 10 שנים קודם לחוק נהנה מנכ"ל הפועלים דאז, צבי זיו, משכר בעלות של 33.5 מיליון שקל, מה שהפך אותו לשיאן השכר בחברות הציבוריות. גם כשעמדו במרכזו של המשבר הכלכלי העולמי, רשמו בכירי המערכת הבנקאית שכר עתק וכיכבו במשך שנים בצמרת טבלאות השכר.
הטיקט החברתי שעליו רץ כחלון בבחירות 2015 דיבר לא מעט על הצורך לתקן את העיוותים במערכת הבנקאית. הגבלת שכר הבכירים היתה החלק הקל במימוש החזון. למרות החוק המתבקש, לכאורה, שתולה את שכר הבכירים בשכר כלל העובדים במערכת ויוצר שוויון חברתי, הבידול שלו, כך שיחול רק על המערכת הפיננסית יצר עיוות חסר תקדים. הוא העניק לבכירי הבנקים שכר בעלות שנתית של עד 3.5 מיליון שקל, בשעה שבתחומים אחרים במשק, בחברות קטנות בהרבה עם אימפקט נמוך משמעותי על הציבור הרחב, נהנים מנהלים ממשכורות שמנות הרבה יותר.
3. ועכשיו כחלון בצד השני. אחרי שהוקא מהמערכת הפוליטית כעוד שם ברשימת הקורבנות הארוכה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא לפני שהכניס את קופת האוצר לגירעון גדול, כחלון החל למנף את הקשרים שטווה לאורך שנים לצורך העשרת הקופה הפרטית שלו. ויו"ר של חברה ציבורית זו דרך מצוינת לעשות זאת.
אלא שבמינוי שלו דווקא לחברה כמו יונט קרדיט, יש אלמנט של התרסה מכעיסה במיוחד מול הציבור כולו והמערכת הפיננסית בפרט. נתחיל בכך שכחלון, האביר החברתי ("תהיו כחלונים"), הצטרף לחברה שמתגאה בריבית נשך של 26% שהיא גובה מלקוחותיה, אם אפשר לכנות אותם כ"לקוחות" בשיעורי ריבית כאלה. שנית, תחום האשראי החוץ־בנקאי, זה שכחלון ואנשיו עודדו להתחרות בבנקים, זכה להקלות רגלוטריות והושאר מחוץ לחוק הגבלת השכר.
כך, בשעה שבה כחלון יכהן כיו"ר של חברה עם הון עצמי של 30 מיליון שקל, יקבל מעל 8 מיליון שקל בשנה על 80% משרה - היה עובר את רף ה־10 מיליון שקל אם היה עובד במשרה מלאה - מנכ"ל ויו"ר בנק הפועלים או בנק לאומי למשל, משתכרים שליש מרמת השכר הזו. זאת בשעה שהם מנהלים הון עצמי של יותר מפי 1,000 - 40.85 מיליארד שקל בהפועלים, ו־37.7 מיליארד שקל בלאומי. שלא לדבר על כך שהם חולשים על אופרציות עם אלפי עובדים, סניפים ברחבי הארץ, אשראי לציבור ופיקדונות במאות מיליארדי שקלים ופועלים תחת רגולציה קשוחה - חלק גדול ממנה מוצדק - שלא מעט ממנה נוצר הודות לרוח שהביא עמו כחלון למשרד האוצר.
4. "לחוק הזה, משמעות ערכית חשובה שמגיעה הרבה מעבר למשמעותו הכלכלית. הוא מסמל צמצום פערים, סולידריות והתחשבות בחלש", כך סיכם שר האוצר הגאה משה כחלון את החגיגות על חקיקת החוק להגבלת שכר הבכירים.
חמש שנים אחרי הדברים האלה - מעניין איך היה מתבטא כחלון כנגד השכר העתק המופרז שמוצע ליו"ר של חברה ציבורית הפסדית שלא מתביישת לגבות מלקוחותיה ריבית של 26%. צמצום פערים, סולידריות, והתחשבות בחלש? אצל כחלון הם התחלפו כנראה באטימות וחוצפה.
