נדחה אישור תקנות הפיצויים העקיפים לנפגעי "שומר החומות"
נדחה אישור תקנות הפיצויים העקיפים לנפגעי "שומר החומות"
אחת הבעיות שמנעו את האישור היתה שאלת פיצוי הנזקים העקיפים בערים המעורבות. התברר כי עקב תיקון לחוק לשר האוצר יש סמכות לקבוע רק פיצוי ישיר על נזקי אלימות, ולא על נזקים עקיפים עקב אלימות. היו"ר גפני החליט להמתין לנוסח מתוקן של התקנות
שר האוצר ישראל כץ הציג היום (ב') בוועדת הכספים את עקרונות התקנות לפיצוי עקיף בשל הנזקים של מבצע "שומר החומות".
המתווה הבסיסי הוא שעסקים עד 40 ק"מ מגבול עזה ייהנו מבחירה בין שני מסלולי פיצויים: מסלול שכר המשפה את המעסיק ששילם לעובדיו על ימים שבהם לא הגיעו לעבודה; או מסלול מחזורים, המאפשר להשוות את המחזור בשנת 2021 לזה של 2019 (לפני הקורונה), כשאת ההפרש המדינה תשלם. עסקים בין 40 ל-80 ק"מ יוכלו להשתמש רק במסלול השכר. בנוסף לכך ישנו מסלול פיצוי מיוחד לחקלאים.
כץ הסביר כי מתווה זה בא בעקבות פניות ציבור ופניות של עסקים רבים שטענו כי במבצע המצב היה שונה לעומת מבצעים קודמים בשל העובדה שפיקוד העורף הורה לא להגיע למוסדות לימוד בטווח של עד 80 ק"מ מעזה.
הצעדים של כץ זכו לתמיכה מחברי הכנסת ומנציגי ציבור, ובהם נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי.
אך במהלך הדיון התגלה צורך בתיקונים שיש לבצע בתקנות, ובהם העלאת הפיצוי על כל עובד ל-430 שקל, במקום 370 שנקבעו בעקבות צוק איתן; העלאות גובה המקסימום של הפיצוי על מחזור עסקים ל-1.5 מיליון שקל; וכמו כן עלתה דרישה לאפשר מקדמות על פיצוי הנזקים העקיפים.
סוגיה נוספת היתה העובדה שהתאריכים הלועזיים של ימי "שומר החומות" בשנת 2019 נופלים על ימי ספירת העומר בלוח העברי, ימים בהם כמעט ואין חתונות בישראל, כך שאולמות אירועים לא יוכלו להציג ירידה במחזור לעומת שנת 2019.
הסוגיה העיקרית שעלתה בדיון היא שאלת פיצוי הנזקים העקיפים בערים המעורבות. כץ אמר כי ניסה להכניס לתקנות פיצוי עקיף לעסקים שהיו סגורים שבוע ומעלה בגלל העימותים בערים המעורבות, אך במשרד המשפטים סירבו לכך. בהמשך התברר כי התמונה מורכבת למדי, וכי גם היועץ המשפטי של האוצר, אסי מסינג, סבור כי אין סמכות לשר האוצר להתקין תקנות לפיצוי עקיף עבור הנזקים בערים המעורבות. בשלב מסוים התלהטו הרוחות, והיו"ר ח"כ משה גפני אמר כי יביא את התקנות להצבעה נגד עמדת הייעוץ המשפטי של המשרדים. אך בסופו של דבר נראה כי גם היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, קיבלה את עמדת המשפטנים של משרדי הממשלה.
התקנות שהובאו היום לוועדה עסקו רק בנזקים העקיפים. בנוגע לנזקים הישירים ישנו מנגנון פיצוי קבוע בחוק. על פי הדיווח האחרון של רשות המסים, התקבלו בסך הכל כ-7,700 תביעות בגין נזק ישיר, כ-3,200 בגין נזקי רכב, וכ-4,300 בגין נזקי מבנה. מדובר במספר כפול כמעט ממספר התביעות שהתקבלו בגין מבצע "צוק איתן", שנמשך כחמישים יום.
לאקונה בחוק מס רכוש
הדיון המשפטי נובע מכך שחוק מס רכוש נועד לפצות רק על נזקי מלחמה, ולגבי נזקי מלחמה יש הסמכה לשר לקבוע פיצויים גם לנזקים עקיפים. אלא שנזקי מלחמה מוגדרים באופן צר כנזקים שנגרמו "עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל".
בשל הלאקונה בחוק, שאינה כוללת אירועים אלימים עקב הסכסוך הערבי-ישראלי שמתרחשים באופן ספורדי בתוך ישראל, הועבר תיקון לחוק בשנת 2006, שקובע כי במקרים של "פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי, רשאי שר האוצר, באישור ועדה, לקבוע כי ישולמו פיצויים בעד נזק שנגרם לגופו של נכס". כלומר התיקון הנוכחי מסמיך את שר האוצר לקבוע רק פיצוי ישיר על נזקי אלימות, ואין לו הסמכה לקבוע פיצוי עקיף לנזקי אלימות.
גפני וחברים אחרים ניסו לטעון כי אין צורך להשתמש בתיקון, ואפשר לפצות פיצוי עקיף מכוח "נזקי מלחמה", אך לשם כך יש לטעון כי האירועים בערים המעורבות הם חלק אינטגרלי מן הלחימה בעזה. טענה שקשה מאוד לבסס, וגם עלולה להיות רגישה מבחינה פוליטית. בשלב זה נראה כי כדי להסמיך את שר האוצר לפצות פיצויים עקיפים על הנזקים בערים המעורבות יש צורך בתיקון חקיקה ראשית.
בסוף הדיון החליט היו"ר גפני לא להביא את התקנות לאישור ולהמתין לנוסח מתוקן שיכלול התייחסות לכלל הסוגיות שעלו בדיון.
