"לא תהיה תחלואה קשה בהיקפים שראינו, אבל אין להיכנס לשאננות"
"לא תהיה תחלואה קשה בהיקפים שראינו, אבל אין להיכנס לשאננות"
מומחים שליוו את הממשלה קוראים להחזיר חלק מהמגבלות כדי לעצור את התפשטות המגפה; פרופ' נחמן אש: "כל האופציות על השולחן, אבל לכל צעד יהיו השלכות על המשק והחברה"
אחרי שבועיים שבהם תחלואת הקורונה הולכת ועולה - אם כי בקצב איטי - המומחים שליוו את גיבוש המדיניות הממשלתית סביב בלימת המגפה מסכימים כי יש לנקוט צעדים אקטיביים כדי לעצור את התפשטות המגפה. זאת אף שאין סכנה לקריסתה של מערכת הבריאות - איום שהוסר אחרי התחסנות כשני שלישים מאוכלוסיית ישראל.
“אין סיבה להגיע לתסריט של הדבקה רחבה כאשר ניתן לעצור את ההדבקה עכשיו באמצעות צעדים יחסית מרוככים ופשוטים, כגון עטיית מסכות בחללים סגורים והחזרה של תו ירוק מרוכך”, מסביר בשיחה עם כלכליסט פרופ’ ינון אשכנזי מהצוות של האוניברסיטה העברית שייעץ לקבינט הקורונה.
לדבריו, “צעדים אלו יאפשרו לנו למנוע צעדים קשים יותר בעתיד. העובדה שככל הנראה לא נהיה עדים בהדבקה הנוכחית לתחלואה קשה בהיקפים שראינו באפריל 2020 ואפילו לא בדצמבר 2020, לא מצדיקה תגובה בצורה של שאננות שמובילה להדבקה רחבה יותר”. אשכנזי מתריע כי “גם אם לא רואים כרגע חולים קשים, אין זו סיבה לשאננות שכן החולים הקשים יתחילו להגיע בימים הקרובים. אם בעוד שבועיים נגלה שאין מגמת עלייה בתחלואה הקשה, אז נחזור לשגרה”.
לפי נתונים שפרסם משרד הבריאות אתמול בבוקר, כ־47.5% מ־59 המבוגרים שהיו מאושפזים בגלל קורונה - קיבלו שתי מנות חיסון של פייזר. כלומר, כמעט מחצית מהמאושפזים הם מחוסנים. בסך הכל היו אתמול 61 מאושפזים, כולל שני ילדים.
עוד עולה מהנתונים כי ה־R (מקדם הדבקה) הגיע אתמול ל־1.5, ולפי אשכנזי, בתוך כ־10 ימים אנו עלולים למצוא עצמנו עם מספר כפול של מאומתים. כמו כן, גם שיעור הבדיקות החיוביות זינק: אם במחצית הראשונה של יוני שיעור החיוביים עמד על בין 0.05% ל־0.07%, כעת הוא זינק ל־0.7%. מדובר בעלייה של פי עשרה לעומת לפני 20 יום, אך עדיין הרחק משיעורי השיא שנרשמו בעיצומם של הגלים הראשון, השני והשלישי, לפני מתן החיסון.
מי שכבר נכנס לכוננות גבוהה הוא פרויקטור הקורונה ומנכ”ל משרד הבריאות המיועד פרופ’ נחמן אש. בשיחה עם כלכליסט הוא אמר כי ”במשרד עוקבים באופן שוטף אחרי נתוני התחלואה, ומקיימים דיונים שוטפים כדי להחליט בהתאם לכך אם נדרשות מגבלות, כגון מגבלת התקהלות או חזרה לשימוש בתו הירוק. כל האופציות נמצאות על השולחן. ההתלבטויות קשות, כי ברור לנו, שכל אחד מהצעדים הוא בעל השלכות על המשק, החברה והציבור במדינת ישראל”.
גם פרופ’ גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא תל השומר ויו”ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, החברה בקבינט המומחים של מגן ישראל, סבורה כי אופציית “לא לעשות דבר” חייבת לרדת מהפרק. “על רקע המספרים שאנו רואים כדאי להיות קצת שמרנים עכשיו כדי לא להיות סופר־שמרנים אחרי”, היא מסבירה ל”כלכליסט”. “בסך הכל נדרשים כאן כמה צעדים, כי אף שהמספר זוחל, הוא זוחל רק כלפי מעלה, והוא זוחל בעיקר בקרב נדבקים, פחות מאושפזים, מחוסנים ושאינם מחוסנים. אז נכון שמספר המאושפזים קטן מאוד, אבל אנו רואים שינוי: לא היו לנו חולים מחוסנים ועכשיו יש. נכון שזה בקטן ולכן כאן בדיוק המקום והזמן לעשות כדי שלא נמצא את עצמנו בסגר”.
בימים האחרונים מוצגת בתקשורת המדיניות החדשה של סינגפור המבוססת על חובת חיסונים כללית והתייחסות לקורונה כאל מעין שפעת. אשכנזי מסביר כי תסריט של חיסון כללי וחובה בישראל אינו ריאלי. רהב מוסיפה: “רוצים שאני אגיד ש’זה כמו שפעת’, אבל זה לא. רק אתמול דובר על בית ספר שערך מסיבת סיום עם 250 ילדים כאשר היתה שם הדבקה של 70 ילדים. אז בשפעת אין שיעורי הדבקה שכאלו. זה לא שפעת”.
חובת עטיית מסכות בתחבורה ציבורית?
לחברות אין סמכות אכיפה
הגורמים שמוסכמים לאכוף את עטיית המסכות הם שוטרים ופקחים מיוחדים שהוסמכו לכך מטעם משרד התחבורה
קיראו עוד
רהב מבקשת להזכיר כי עדיין כ־15% מהאוכלוסייה המבוגרת, בני 50 פלוס, לא מחוסנים, כאשר היא סבורה שיש לחסן שוב מדוכאי חיסון. בתוך כך התפרסם אתמול כי משרד הבריאות נתן אישור למנת חיסון נוספת, שלישית, לאנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה במיוחד.
רהב מוסיפה כי “יש כמה דברים שחייבים להחזיר: כמובן להתחסן, להתחסן ולהתחסן; מסכות, מסכות ועוד מסכות - שזה לא קורה בשטח; פיקוח הדוק בנתב”ג; וגם לקבל החלטות על מגבלה של התקהלויות, לרבות של ילדיםשעלולים להדביק את הסבא והסבתא שייתכן שהחיסוניות שלהם פחתה”.
אלא שנראה שדווקא מקבלי ההחלטות שאננים. ”אני קורא מכאן לאזרחי ישראל: תעטו מסכות במקומות סגורים. זה עובד. החיסון הכי טוב נגד הקורונה הוא המסכות. הימנעו מצפיפות במקומות סגורים”, אמר ראש הממשלה נפתלי בנט בפתח ישיבת הממשלה שהתקיימה אתמול. זאת, אף שאזרחי ישראל בקושי עוטים מסכות ובעיקר משום שאין אכיפה כלל.
עוד אמר בנט כי “אם לא יהיה לנו שיתוף פעולה של אזרחי ישראל, ואם היקף התחלואה ימשיך לעלות, נשקול החזרת חלק ממגבלות התו הירוק ולצורך זה נכנס את קבינט הקורונה”. אך הוא לא הבהיר לאילו מספרי תחלואה הוא מתכוון, ואילו פרמטרים הוא בוחן כדי לשקול את חזרתם של צעדים בולמי קורונה. קבינט הקורונה יתכנס מחר בשעה 20:30 במשרד ראש הממשלה.
