בלעדי לכלכליסטהטיסות קורקעו - אבל שכר עובדי רש"ת זרם כרגיל
בלעדי לכלכליסט
הטיסות קורקעו - אבל שכר עובדי רש"ת זרם כרגיל
רשות שדות התעופה רשמה הפסד תפעולי של 1.5 מיליארד שקל ב־2020, אבל אף אחד מעובדיה הקבועים לא הוצא לחל”ת בשנת הקורונה. למרות זאת היא תזכה לחבילת סיוע והקלות מהמדינה
לפני כמה שבועות הכריז ממלא מקום מנכ"ל משרד האוצר קובי בליטשטיין על תוכנית תמיכה פיננסית נדיבה לרשות שדות התעופה תוך הדגשה כי "משרד האוצר מחויב לאיתנותה הפיננסית של הרשות".
לכלכליסט נודע כי הכנסות הרשות ב־2020 הסתכמו בכמיליארד שקל לעומת 4.142 מיליארד שקל ב־2019. ההפסד התפעולי של רש"ת הסתכם בכ־1.5 מיליארד שקל. במשרד האוצר מעריכים שאת השנה הנוכחית הרשות עתידה לסיים בהפסד של 2 מיליארד שקל.
בדיקת כלכליסט מעלה כי אף שעיקר ההפסדים נגרמו מעצירה כמעט מוחלטת של תנועת הנוסעים לישראל וממנה למשך חודשים ארוכים, ומצמצום משמעותי בהיקף הפעילות גם בחודשים שבהם השמים לא היו סגורים הרמטית - חלק מההפסד הוא תוצר של ניהול בזבזני של הנהלת הרשות שבא לידי ביטוי בעיקר בהוצאות שכר של העובדים הקבועים - כ־1,500 מתוך 4,000 עובדי הרשות. מדובר בעובדים שנחשבים לשיאני שכר במשק, ושלא הוצאו לחל״ת לאורך שנת הקורונה כולה, בניגוד לעובדי הרשות הזמניים. כ־2,500 עובדים הוצאו לחופשה ללא תשלום על חשבון המדינה וחלקם שב בימים אלה לעבודה.
שיאני שכר במגזר הציבורי
רשות שדות התעופה (רש"ת) היתה עד משבר הקורונה מהגופים החזקים והעשירים במשק: תאגיד ממשלתי שדיווח מדי שנה על רווח של מאות מיליוני שקלים, הפריש למדינה תמלוגים שנתיים בגובה כמיליארד שקל ועובדיו כיכבו בטבלאות שיאני השכר - עלייה של 26% בשכר הריאלי בעשור האחרון.
בדו”ח הכספי האחרון שפרסמה רש"ת ב־2018 דווח על הכנסות של כ־3.8 מיליארד שקל. כ־1.7 מיליארד שקל (כ־44% מההכנסות) היו מאגרות ושירותים לנוסעים. 1.5 מיליארד שקל (כ־39% מההכנסות) הגיעו מפעילות מסחרית שרובה קשורה לדיוטי פרי, וכ־589 מיליון שקל מאגרות ומשירותים למטוסים.
3 צפייה בגלריה
מימין: מנכ”ל רש”ת יעקב גנות וממלא מקום מנכ”ל האוצר קובי בליטשטיין
(צילום: אלכס קולומויסקי, Sasson Tiram Photograph)
הוצאות הרשות ב־2018 הסתכמו בכ־4.1 מיליארד שקל. מתוכן כ־1.56 מיליארד שקל (36% מההוצאות) היו הוצאות שכר ו־1.1 מיליארד שקל ( 26% מההוצאות) היו תמלוגים למדינה. שאר ההוצאות כללו פחת ואחזקה. הוצאות השכר של הרשות עלו משמעותית בשנים האחרונות, מ־1.2 מיליארד שקל ב־2016, ל־1.4 מיליארד שקל ב־2017, ועד ל־1.56 מיליארד שקל ב־2018.
מהדו"ח ניכר שהכנסות הרשות מבוססות על תעבורת נוסעים, ולכן בתקופת הקורונה הכנסות אלו נעלמו כליל. לשם המחשה, בדצמבר 2019 נכנסו לישראל כ־395 אלף נוסעים ויצאו ממנה 677 אלף נוסעים, בעוד בדצמבר 2020 נכנסו לישראל 15 אלף נוסעים בלבד ויצאו ממנה כ־96 אלף נוסעים.
מן העבר השני, מרבית ההוצאות הן על שכר ותמלוגים למדינה. בתקופת המשבר הרשות לא שילמה תמלוגים למדינה וכך חלק הארי של הוצאותיה נותר הוצאות שכר. בהקשר זה מעוררת התנהלות רשות שדות התעופה לא מעט תהיות, ואת השאלה אם הבור התזרימי שאליו נקלעה נובע אך ורק ממשבר התעופה הבינלאומי.
במהלך משבר הקורונה הרשות הוציאה רק 2,500 מתוך 4,000 עובדיה לחל"ת. העובדים שהוצאו לחל"ת הם עובדים זמניים בעוד שהעובדים הקבועים, שחלקם מככב ברשימת שיאני השכר במגזר הציבורי, לא יצאו לחל"ת והמשיכו לקבל משכורת במשך חודשים רבים גם כשלא עבדו. ברשות שדות התעופה ממהרים להסביר שהעובדים ספגו קיצוץ שכר, אולם גם הקיצוץ הזה היה מינורי יחסית, הן ביחס לגופים וחברות אחרים והן ביחס לעובדה שכל העובדים הקבועים המשיכו לקבל שכר ולא הוצאו לחל״ת. ברשות ביצעו הפחתת שכר רוחבית של 5% משכר הבסיס של כלל העובדים בחודש אפריל 2020, הפחתה רוחבית של 15% במאי והפחתה רוחבית של 25% בחודש יוני. החל מיולי 2020 חזרו המשכורות לגובהן המקורי. ברשות מציינים עוד שמעבר לכך 250 עובדים קבועים פרשו בהסכמה, ולא שולמו שעות נוספות לעובדים הקבועים - רכיב מרכזי בשכרם של עובדי הרשות.
בסך הכל, צמצמה הרשות את הוצאות השכר שלה מאפריל 2020 עד אפריל 2021 בכחצי מיליארד שקל. מדובר בצמצום של שליש בלבד מהוצאות השכר ביחס ל־2018, כאשר סביר להניח שמאז עלו הוצאות אלה ולכן מדובר בצמצום קטן יותר שייתכן שעמד על 25% בלבד.
על אף קיצוץ השכר, הפרישות בהסכמה והיעדר תשלום שעות נוספות עדיין לא ברור לחלוטין מדוע נדרש המשך העסקתם של כלל העובדים הקבועים. בפברואר 2020, למשל, עברו בשערי ישראל 817 אלף איש, פי 65 יותר אנשים לעומת פברואר 2021. למרות זאת, ברשות לא הוציאו אפילו עובד קבוע אחד לחל"ת עקב צמצום זה. כעת, עם פתיחת השמים מחדש, מרבית העובדים הזמניים של רש"ת צפויים לשוב בהדרגה לעבודה גם כן במהלך החודשיים הקרובים.
יצוין בהקשר זה כי ועד העובדים של רש"ת, בראשות פנחס עידן, נחשב לאחד מוועדי העובדים הכי עוצמתיים במשק. עידן נבחר בפברואר 2019 לנציג השפלה ברשימת הליכוד לכנסת ושובץ במקום ה־19 אולם נאלץ להסיר את מועמדותו לכנסת לאחר שהתברר כי הוריד את דרגתו כדי שלא יצטרך להתפטר מעבודתו ברש"ת באיחור של יומיים ביחס למועד הנקוב בחוק. זאת תוך ניסיון לטשטש את הפער בתאריכים.
מעבר לאפשרות של ניהול כוח אדם יעיל יותר, רשות שדות התעופה יכולה היתה לשרוד את המשבר באמצעות גיוס הלוואות חיצוניות - אולם עד לאחרונה החוק קבע שלרשות מותר לקחת הלוואות רק לצורך השקעות עתידיות ולא לצורך התנהלות שוטפת, ולכן במשך שנים פעלה רש"ת כמעט ללא מינוף והתקיימה מהכנסותיה השוטפות.
ניתן לראות אינדיקציה לכך בדו"ח הכספי מ־2018 שבו מתואר כי יתרת ההלוואות מהבנקים של רש"ת הסתכמה בסכום זניח של כ־62 מיליון שקל, ויתרת המזומנים של החברה עמדה על 693 מיליון שקל. זו הסיבה שהאוצר ביקש להגדיל את היקף יכולת ההלוואות של רש"ת ל־2 מיליארד שקל ובאחרונה עד ל־2.5 מיליארד שקל במסגרת תוכנית התמיכה. בטווח הארוך, הרשות ביקשה מהאוצר להחזיר את הגלגל לאחור ולהמשיך להתנהל ללא מינוף ככל שניתן.
בוחנים הפעלה חיצונית
מעבר לכך, התמיכה של האוצר ברשות אמורה לכלול עוד כמה צעדים. ראשית, האוצר יפעל לדחות תשלומים בגובה 155 מיליון שקל שרש"ת חייבת לרשות מקרקעי ישראל. בנוסף, האוצר יפעל לכך שרש"ת לא תיאלץ לשלם למדינה תמלוגים על שנת 2020, וזאת לאחר שנים ארוכות שבהן רש"ת שילמה מאות מיליוני שקלים מדי שנה למדינה מרווחיה. לבסוף, האוצר לא פוסל צעדי סיוע נוספים בעתיד, כולל מימון ישיר לרשות או הפחתת תשלומי תמלוגים עתידיים במקרה שהמשבר יתמשך. יש לציין שרש"ת בכל מקרה לא היתה משלמת תגמולים למדינה כל עוד רווחיה הם אפסיים ואין צורך בהנחיה מיוחדת לכך.
מעבר להקלות הפיננסיות, משרד האוצר נענה לבקשת רש"ת לגייס כוח אדם נוסף "עקב דרישות והנחיות משרד הבריאות והתחבורה לשינויים בפעילות נתב"ג בעקבות משבר הקורונה". בהנחה שסעיף זה ימומש, יגויסו עובדים חדשים במסגרת הנחיה זו מעבר למצבת העובדים הקבועים והזמניים הקיימת, והם יעסקו במשימות חדשות שנוצרו בעקבות התאמת נתב"ג לתעופה בזמן קורונה.
לצד כל אלה הנחה בליטשטיין "לקדם עבודת מטה" לקראת מעבר להפעלה חיצונית של שדות התעופה רמון וחיפה ההפסדיים. לא ברור אם ההנחיה לקדם הליך הפרטה בשדות התעופה תצא לפועל ובאיזו מתכונת. בהנחה שההפרטה תצא לפועל, המשמעות היא ששני שדות התעופה יעברו לידיים פרטיות בהליך מכרזי, כאשר רש"ת תהיה הרגולטור המפקח על פעילותם. מודל דומה לזה שבו פועלים שני הנמלים הפרטיים באשדוד ובחיפה על ידי חברת נמלי ישראל. לפי מקורות שונים, מתווה ההפרטה המסתמן צפוי לקבל את הסכמת ועד העובדים אף שהוא מתנגד לכך באופן רשמי.
אחת הסברות היא שהרשות והוועד יתמכו במהלך מפני ששני השדות הקטנים מהווים נטל על רש"ת שמעוניינת להחזיק רק בנתב"ג הרווחי. מן העבר השני, הפרטה כזו תהווה תקדים שבו אחד מהגופים החזקים במשק מפריט חלק מפעילותו ואולי לראשונה תיווצר תשתית שתאפשר פתיחת תחרות בתחום.
”ננקטו צעדי ייעול קשים”
מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה כי ״בעקבות משבר הקורונה נקטה הנהלת רשות שדות התעופה צעדי ייעול קשים לצמצום ההוצאות הקבועות והעתידיות בתחום הפיתוח, בתחום ניהול כוח האדם על ידי הוצאת אלפים מעובדיה לחופשה ללא תשלום, ופרישתם של מעל 240 עובדים. אף גוף במגזר הציבורי לא הפחית שקל משכר העובדים במהלך כל משבר הקורונה. במקביל צומצמה פעילות שאר מתקני רש"ת והוקפאו תוכניות פיתוח בכ־6 מיליארד שקל. הנהלת הרשות אינה עוסקת כלל בסוגיית הפרטה של פעילות ברשות שדות התעופה״.
מהאוצר נמסר כי "במקרה של תרחיש קיצון בו המשבר בענף התעופה יתארך מעבר לצפוי כיום, ובאופן שיתעורר חשש ממשי ליציבות התזרימית של הרשות, תבחן המדינה דרכי סיוע. היקף כוח האדם המאושר לרשות שדות התעופה נקבע על פי תחזית עדכנית של תנועת הנוסעים, לאור זאת הופחת תקן כוח האדם ברשות בהיקף ניכר. כעת נדרשת הגדלה מדודה על מנת להתאים להנחיות משרד הבריאות ולמגבלות הקורונה".
ועד עובדי רשות שדות התעופה מסר כי "אנו מתנגדים באופן נחרץ להפרטה. ועד העובדים יהיה מוכן להכנס למו״מ הנוגע להעסקה גמישה ובתנאי שתנאי ההעסקה של עובדי הליבה לא יפגעו".
ממשרד התחבורה נמסר כי הוא תומך ופעל לשינוי החקיקה שתאפשר לרש״ת הגדלת ההלוואות על מנת לגשר על הקיטון בהכנסות בעקבות משבר הקורונה. “משרד התחבורה בטוח שרש״ת הינה גוף רווחי, שעם התעוררות ענף התעופה תוכל לעמוד ללא בעיה בהחזר ההלוואות. המשרד מתנגד להפרטה כל שדובר הוא לבחון הוצאת מספר מצומצם של שירותים למיקור חוץ".
