ראש לשכת עורכי הדין: "יש בסיס לחיים משותפים, אסור להרים ידיים"
ראש לשכת עורכי הדין: "יש בסיס לחיים משותפים, אסור להרים ידיים"
אבי חימי מספר על הדו-קיום בין עורכי דין יהודים וערבים, ואומר: "אנחנו משלמים מחיר כבד על העובדה שריפינו את שלטון החוק, ריפינו את בית המשפט העליון שמוביל את ערכי השוויון והצדק, לא טיפלנו באלימות בחברה הערבית והישראלית, ובסוף הכל צף"
את עו"ד אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין, אזעקות לא מבהילות: "אני יליד קריית שמונה. אז לא היו כיפות ברזל, לא דקה וחצי ולא כלום". חימי לא מדבר על זה, אבל בעבר משפחתו עברה טרגדיה קשה, ב-1974 קרובי משפחה שלו נרצחו בטבח שביצעו מחבלים בקריית שמונה. במבצע ענבי זעם גיסתו נפצעה קשה מאוד, ועד היום היא פצועה קשה. אם תשאלו את חימי, למרות כל מה שחווה, "בחיים לא היה במושגים שלנו מלחמה בין יהודים לערבים בישראל. זה לא בלקסיקון שלי".
כשאני שואלת את חימי על המצב העכשווי הוא מספר: "בשבוע האחרון השתתפתי בארוחת איפטר בכמה מקומות, ובהם בטייבה ובנצרת. אנחנו בלשכת עורכי הדין עשינו ארוחה לשבירת צום הרמדאן עם יהודים וערבים. היינו מאות עורכי דין יהודים וערבים ביחד. אף אחד לא היה יכול לתאר בדמיונו שבחלוף כמה ימים יגיעו מראות שאנחנו רואים עכשיו. זה בלתי ייאמן.
"לשכת עורכי הדין היא לשכה שהחברים היהודים והערבים בה עובדים ביחד. אני לא קורא לזה דו-קיום, אני קורא לזה קיום במדינת ישראל שהוא הוגן ושוויוני. לשכת עורכי הדין התחילה השבוע בקמפיין 'אזרחי ישראל לא לוקחים את החוק לידיים'. הרי בסוף המכנה המשותף שלא יכולה להיות עליו מחלוקת הוא ששלטון החוק, שוויון, צדק, חוסר הבחנה בין צבעים, בין דתות - זה עולם המשפט. עולם המשפט לא מבדיל בין איש לרעהו. עולם המשפט הוא שוויוני במהותו. אם כולנו נשמור על שלטון החוק ונשמור על החוק, אז בטוח שנגיע אל המנוחה ואל הנחלה. אסור לנו להאשים צד כזה או אחר. פרעות אסור שייעשו לא על ידי יהודים ולא על ידי ערבים. יש חוק. אני לא נכנס להאשמות, כולנו כחברה אשמים וכולנו נצא מזה.
"בנימה אישית, הוריי הגיעו ממרוקו. עשרות ומאות שנים יהודים חיו לצד ערבים בשלום שם. היו אירועים נקודתיים. שנים ארוכות חיו זה לצד זה בחברות. מעולם לא חשבתי שצריך להיות אחרת. הקיטוב הזה אינו נחלתי ולא גדלתי עליו. לא גדלתי עם שנאה. גדלתי עם אהבת אדם. בתיכון למדתי בבית הספר הריאלי עברי בחיפה, היו שם תלמידים יהודים, ערבים, דרוזים ומוסלמים. מעולם לא חשבנו שבישראל אפשר אחרת, אלא רק לחיות בחיים משותפים. גם כששירתי בצבא והייתי קצין, האויב היה מוגדר, אבל בשום פנים ואופן הוא לא היה ערביי ישראל. מה שקרה בישראל בימים האחרונים הפתיע אותי מאוד. אבל אנחנו משלמים מחיר כבד על העובדה שריפינו את שלטון החוק, ריפינו את בית המשפט העליון שמוביל את ערכי השוויון והצדק, לא טיפלנו באלימות בחברה הערבית והישראלית - ובסוף הכל צף.
"מה שקרה פה זה ליקוי מאורות. צריך לטפל בו מהר מאוד. אני אופטימי. יש בסיס לחיים משותפים, אסור להרים ידיים בשום פנים ואופן. צריך להיות אקטיביים ולהילחם על הקיום המשותף בישראל, אין דרך אחרת. אסור לקבל את זה כגזרת גורל".
