עיר מלחמה: חבית הנפץ של לוד התפוצצה
עיר מלחמה: חבית הנפץ של לוד התפוצצה
הקיפוח וההזנחה המתמשכים סיפקו את הדלק, האירועים בירושלים היוו את הפתי - והערים המעורבות בישראל ולוד בראשן התפוצצו לכל עבר: “מישהו חשב שהאלימות לא תגיע גם למישור הלאומני?"
תוצאות המהומות בלוד ניכרו היום בכל פינת רחוב: מכוניות שהועלו באש, זגוגיות של מבנים שנותצו, שרידי רכוש ציבורי שהושחת בידי מתפרעים, בתי כנסת מפויחים וצמיגים שהובערו ברחבי העיר המעורבת וסולקו לשולי הדרכים.
היום לאחר שבעיריית לוד הבינו שהמצב יצא משליטה הוחלט לראשונה להחיל מצב חירום מיוחד על העיר, תוך הזרמת כוחות גדולים של משמר הגבול. ברקע, ראש העיר, יאיר רביבו תיאר את המתרחש בלוד כמלחמת אזרחים, התרעם על רפיון מצד המשטרה וראש הממשלה נתניהו, שנזעק אליה לפנות בוקר כדי להכריז על פעולות בהולות ונמרצות להחזרת המשילות ולעצירת האנרכיה. זמן קצר אחרי שהוא עזב את המקום הופעלו באזור צופרי האזעקה, רקטה מעזה פגעה בכפר הסמוך והבלתי מוכר דהמש והרגה גבר בן 40 ובתו בת השבע תושבים בכפר התלוננו שעל מיגון כלשהו שיעמיד להם מחסה בעת של צרה כזאת — הם יכולים רק לחלום, כפי שהם יכולים לחלום גם על כביש סלול, על מדרכה, או על שירותים מוניציפליים בסיסיים כמו פינו אשפה.
"אני מקבל צו הריסה, המתנחלים מקבלים בתים"
תושבים ערבים בלוד תיארו את ההתלקחות בערים המעורבות כפיצוץ של אדי דלק שהתעבו במשך שנים ארוכות של הזנחה, אפליה וקיפוח. בשבועות האחרונים נוספו לכך המשבר בשכונת שייח ג'ראח בירושלים, ההגבלות שהחילה המשטרה בשער שכם והמהומות בהר הבית — ולחמאס היה די בשביל להדליק את הבערה הגדולה בקרב ערביי ישראל.
"הנורות האדומות דלקו כבר הרבה זמן, עם האלימות שמשתוללת בחברה הערבית. מה, מישהו חשב שזה ייגמר רק בקרבות בין ערבים וזה לא יעבור מהמישור הפלילי למישור הלאומני?", תוהה עמאד אבו דייה, תושב לוד. "ועכשיו קיבלנו כאן אינתיפאדה. נטמון את הראש בחול כמו בת יענה ונגיד שזאת לא אינתיפאדה? מי שעצם עין מההשתוללות הפלילית בחברה הערבית ולא נקף אצבע מקבל אותה עכשיו, אחרי שעברה מוטציה להשתוללות לאומנית. למה השוטרים שלכם צריכים להיכנס לאל אקצה? כל זה בשביל לשמור על נתניהו, בשביל שיוכל לחמוק מהמשפט שלו ולהישאר בשלטון. בשביל זה, אין לו בעיה להתעסק עם 2 מיליארד מוסלמים. זה הקש ששבר אותנו".
אבו דייה גר בשכונת הרכבת שבמערב לוד. זאת אחת החצרות האחוריות הקשות של מרכז ישראלהוא בן 49, נולד ובגר בשכונה והקים בה את משפחתו. קירות הבית שלו, גם הגג, עשויים מפחי מתכת, שטחו כ־70 מ"ר ומתגוררות בו 12 נפשות: "אם ארחיב את הבית אקבל צו הריסה. כל מי שמנסה לזוז כאן ימינה או שמאלה מקבל צו הריסה. אבל המתנחלים שהתחילו למלא את העיר מקבלים פה את הכל. מקבלים בתים, מקבלים את כל מה שהם רוצים", הוא אומר.
"המתנחלים" שאליהם מפנה אבו דייה את כעסו הם אנשי הגרעין התורני שהחלו להתבסס בלוד כבר לפני כ־15 שנה במטרה לייהד את העיר. לכך נוספו גם שיקולים כלכליים של מגורים בדירות זולות יחסית, קרבה רבה למרכז הארץ ולאזורי ביקוש והיכולת להבטיח לילדיהם חינוך מיטיב וחיי קהילה נוחים. בני הגרעין, המשתייך לציונות הדתית פרוסים בארבעה ריכוזים עיקריים בעיר – בשכונות נווה זית, רמת אלישיב, נווה נוף ורמת אשכול. הם רואים בהתבססותם בעיר כמהלך שבולם את ההגירה היהודית השלילית ממנה.
תושבים ערבים בעיר רואים בהתבססות הזאת הכנסת אצבע לעין, אומרים שהצהרותיהם של חברי הגרעין התורני על שותפות והשתלבות עם שאר תושבי העיר הן מכבסת מילים שמייפה את המטרה האידיאולוגית שלהם, לייהד את העיר: "היהודים מקבלים פה הכל ולצעירים שלנו אין לימודים, אין עבודה, אין איפה לגור. לאנשים כאלה השטן משחק בראש צ'יק צ'אק ואחר כך אתם מתפלאים למה יש מהומות. אין להם מה להפסיד".
113 צווי הריסה בשנה
בשנים האחרונות עיריית לוד התפארה במדיניות של יד קשה כלפי מפרי החוק שמקיימים בנייה בלתי חוקית ברחבי העיר. ב־2019 היא הוציאה 113 צווים להפסקת בנייה והריסה בשל חריגות לא חוקיות. באתר הפייסבוק שלה, העירייה מעודדת דיווח על חריגות והפרות בתחום, ומבטיחה למדווחים דיסקרטיות מוחלטת.
צעיר ערבי, תושב העיר מפנה לפוסט בפייסבוק של העירייה שבו סיפר ראש העיר רביבו על התקנת תאורה בבית העלמין המוסלמי בעיר: "יפה לו שהוא שם לנו תאורה בבית העלמין אבל למתנחלים היהודים הוא נותן מאות דירות".
השכונה הזאת מזמנת לכל באיה את אתגר 8 מסילות הברזל, שחוצצות בינה לבין שאר חלקי העיר. בשנה האחרונה הגישה לשכונה קלה יותר, כי תנועת הרכבות הידלדלה בשל מגבלות הקורונה. אלא שבימים כתיקונם, צליחת מקטע המסילות שרוחבו כ־40 מטר גובל במשחק רולטה מסוכן: "בעבר אנשים נדרסו כאן על ימין ועל שמאל, על ידי רכבות", מספר תושב ותיק. הפתרון, הפרדה מפלסית כמו גשר מעל המסילות או מנהרה שתיכרה מתחת, לא יצא לפועל למרות שתוכניות לכך יש כבר 20 שנה.
ההתלקחות הבאה בדרך
למרות השקט היחסי ששרר היום ברחובות העיר המעורבת, העוינות ניכרת היטב: סף הגירוי של התושבים הערבים והיהודים גם יחד נמוך, והפוטנציאל להתלקחות מחודשת של האש ניכר היטב, כמו בתהלוכה שקיימו בעיר העתיקה כמה עשרות נערים, שהניפו את דגלי ישראל ושרו "אל תירא ישראל". משתתפי התהלוכה טענו שהם תושבי המקום, שמבקשים למחות על הפוגרום מליל אמש. אחד מהם טען שאין בתהלוכה הספונטנית הזאת כדי ללבות את האש "כי הכל כבר בוער ואין מה ללבות", כדבריו.
חרף תגבור כוחות המשטרה והכרזה על מצב חירום בעיר, ברחוב גולומב, הסמוך לבניין העירייה החדש לא היה היום אחר הצהריים שוטר אחד שינסה לנטרל את נקודת החיכוך שתהלוכת הנערים יצרה. צעירים ערבים הגיבו לה בנסיעה פרועה, תוך חריקות בלמים מאיימות בסמוך למתהלכים. כשאדי הדלק ממשיכים להתעבות בערים המעורבות ולהתערבב עם רגשות קשים של קיפוח והזנחה ארוכי שנים, גם תקרית נקודתית כזאת יכולה להדליק את הרחובות מחדש.