אוצרת אומנות AI וחוקר מיקרוביום: המשרות הכי לא שגרתיות בהייטק
אוצרת אומנות AI וחוקר מיקרוביום: המשרות הכי לא שגרתיות בהייטק
הביקוש לעובדים בחברות סטארט-אפ מייצר הזדמנויות תעסוקה מיוחדות לא רק לאנשי פיתוח טכנולוגי. מוזיקאים, אנימטורים ומדענים - הצצה למשרות הכי מעניינות בחברות הטכנולוגיה
חברות סטארט-אפ שעוסקות בתחומים כמו אקלים, גיימינג או מוסיקה צריכות עובדי פיתוח שמומחיותם אינה טכנולוגית אלא בתחום העיסוק של החברה. כך, נוצרות הזדמנויות תעסוקה ייחודיות לאנשים עם תחומי התמחות כמו אנימציה, אמנות או מחקר. אספנו כמה מהמקצועות הייחודיות ביותר שקיימות היום בהייטק הישראלי:
מדענית אטמוספירה
ד"ר ייבון בוס היא מדענית אטמוספירה בסטארטאפ BreezoMeter שפיתחה טכנולוגיה לניטור זיהום אוויר. במסגרת התפקיד בוס אחראית על כל הצד המדעי של איסוף נתוני אקלים על איכות האוויר, האבקה ושריפות. אחרי שסיימה דוקטורט בשוויץ ועבדה בסוכנות החלל הגרמנית היא עלתה לישראל וחיפשה עבודה עם אימפקט ומשמעות, שתשלב בין המחקר האקדמי המרתק להשפעה על העולם. במסגרת התפקיד בוס, יחד עם צוות המחקר של ,BreezoMeter, מפתחים מודלים לחיזוי זיהום אוויר, האבקה באוויר שגורמת לאלרגיות ומיקומי שריפות.
"בעבודה היום יומית בצוות המחקר אנחנו משלבות ומנתחות מידע ממגוון רחב של מקורות כגון: מדידה קרקעית, לוויינים, מודלים אזוריים וגלובליים ואלגוריתם של למידת מכונה, למטרות של דיוק ותיקוף של נתונים בזמן אמת ותחזיות לעתיד. היישום של המחקרים לוקח אותנו יום יום לתובנות חדשות ומרתקות על השינויים בכדור הארץ ובסופו של דבר כיצד אנחנו יכולים לסייע עם מידע חדש כדי לשמור על בריאות האנשים", היא אומרת.
מהנדס פיתוח מחשוב חלל
"בתור מהנדס פיתוח ברמון ספייס אני מתמודד עם אתגרים 'מחוץ לעולם הזה'. במהלך העבודה אני משתף פעולה עם האקדמיה בארץ ובעולם בתחומי מחקר מרתקים של סביבת חלל, החל במחקר קרינת חלל וכלה בתחומים של הנדסת חומרים ומערכת כדי להתמודד עם סביבת החלל המאתגרת שבה מוצרי החברה צריכים לתפקד", מספר זאב מייסטר, מהנדס פיתוח בחברת Ramon.Space המפתחת טכנולוגיות עבור תעשיות חלל.
הוא מתאר סביבת עבודה ייחודית כדי שהרכיבים שבנה יוכלו לעמוד בתנאי סביבה קיצוניים מאוד השוררים בחלל: "כחלק מהתפקיד, אני מבצע ניסויים מרתקים במאיצי חלקיקים מתקדמים בכל רחבי העולם כדי לדמות את סביבת החלל, ומתקנים שונים ומעניינים של בדיקות סביבה. אני ושאר המהנדסים משתמשים בכלי סימולציה מתקדמים כדי להעריך את השפעת סביבת החלל על המוצרים, ואנו משתתפים בקבוצות דיון של חוקרים מכל העולם כדי ללמוד וללמד על סביבת חלל".
מוזיקאי
עודד אסנר, מוזיקאי ב- JoyTunes. אני משתייך ל״שבט הפסנתר״ בחברה ובתוכו לצוות (פוד) שאחראי על retention. אנחנו לא צוות של מוזיקאים בלבד: אתי עובד אילון, מוזיקאי נוסף, ויתר חברי וחברות הצוות מגיעים מהדיציפלינות השונות: פיתוח, דאטה, מוצר, עיצוב וכיו״ב. בתור חבר צוות מוזיקאי, אני, ככל יתר חברי הצוות, אחראי על גיבוש המשימות שלנו מרבעון לרבעון ומספרינט לספרינט, ועליי לעשות ככל שביכולתי להגשים את המטרות שלנו. העבודה כוללת דברים הקשורים ישירות להיותי מוזיקאי ומורה למוזיקה: יצירת קורסים ללימוד נגינה בפסנתר, העברת מפגשי-לייב בפייסבוק לקהילת הלומדים שלנו, כתיבת עיבודים מוזיקליים, כתיבת תרגילים ועוד, אך זהו רק חלק מהעבודה. התקשורת בין חברי הצוות היא שמניעה את מירב התהליכים: עיסוק רב בנתונים (בדאטה) עוזר לנו, בתור מוזיקאים, להבין את הקשיים והרצונות של הלומדות והלומדים באמצעות האפליקציה, ולבנות עבורם כלים שיעזרו להם להתקדם. צוות הפיתוח הוא גם חלק בלתי נפרד מיצירת הקורסים, והיכולת שלהם להבין את הצרכים המוזיקליים שלנו באמת יוצאת דופן וקריטית ליצירת כלים פדגוגיים מתאימים. עבור אנשי המוצר שלנו אנחנו העיניים המוזיקליות, וביחד, בהרבה מאוד אמון השורר בינינו, אנחנו מצליחים להגיע למוצר שהוא נכון הן בעבור היותו אפליקציה, הן בעבור היותו כלי פדגוגי-חינוכי. עיקר ההכשרה שלי היה להכיר את מערכות החברה, את הבנת המשמעות של נתוני שימוש וכן את הפדגוגיה המיוחדת שהאפליקציה משתמשת בה כדי ללמד פסנתר. עם ההכשרה המוזיקלית שלי ״הגעתי מהבית״ (כמו גם יתר חברי ״גילדת המוזיקאים״ הפזורים בין הצוותים השונים), אבל אלו יכולות שהן אמנם חיוניות לעבודתי, אך אינן מספיקות.
העבודה היומיומית משתנה בהתאם למשימות: לפעמים צריך לייצר קורסים, לפעמים צריך פשוט לחשוב יחד עם כל הצוות מה הדבר הבא שעלינו לעשות כדי לתת ללומדות וללומדים שלנו ערך אמיתי, לפעמים אנחנו מצלמים סרטוני הדרכה, לפעמים אני מייצר צלילים לאנימציות בתוך האפליקציה. ההכשרה האקדמית שלי היא בכלל בתחום הלשון העברית, אך גם שם, במדעי הרוח, יש עיסוק רב בנתונים ובבניית קונספציה המבוססת עליהם. הכלים האלה (יחד עם המוזיקה והנגינה שמלוות אותי מילדות) אפשרו לי להשתלב בחברה בצורה יחסית חלקה.
אוצרת אומנות שנוצרה על ידי בינה מלאכותית
עדי אבידני היא אוצרת האומנות של ART AI, חברה טכנולוגית אשר הקימה את גלריית האומנות www.artaigallery.com שנוצרה ע״י בינה מלאכותית הגדולה בעולם. כאמנית, פסלת וחובבת טכנולוגיה מושבעת, עדי היא הפונקציה שמפקחת על איכות הציורים ששנוצרים על ידי הבינה המלאכותית, ומחלקת אותן לקולקציות.
מלבד הפן האמנותי, אבידני גם אחראית על תהליכי הבקרה של התוצרים. עדי היא הגורם האנושי המחבר בין האומנות הממוחשבת לבין האלגוריתמיקאים בקבוצה ומעבירה אליהם אינפוטים שמטרתם לשפר את הדורות הבאים של האומנות ולפתור באגים או דפוסים בעייתיים שאיתרה.
אנימטור גיימניג
לשחף וורמן, שעובד בחברת הסושיאל גיימינג SciPlay כבר 8 שנים, תפקיד מרתק במיוחד: הוא זה שמפיח רוח חיים בדמויות, ברקעים, באלמנטים השונים במשחק ולמעשה – בכל דבר שזז על המסך. כאנימטור, שחף מקבל את העיצובים המוכנים אותם הוא עורך ומכין כך שיתאימו לאנימציה שתיכנן ולבסוף מנפיש אותם, יוצר מעברים חלקים בין האלמנטים השונים, מושך את תשומת ליבו של השחקן למקומות הרצויים ולמעשה – מוסיף לחווית המשחק תחושות הנאה .
כאנימטור אשר עוסק בתחום כבר שנים, שחף מקפיד להתעדכן בכל השינויים והשדרוגים החלים בתוכנות עימן הוא עובד תוך התחשבות בתכניות המשחק.
חוקר מיקרוביום
ד"ר יוסי כהן, חוקר מיקרוביום בחברת הסטארטאפ DayTwo, הגיע לחברה מתחום מדעי החיים לאחר תקופה בה סיים דוקטורט באוניברסיטה העברית: "שמעתי בשיח של הקהילה המדעית על המחקר שבעקבותיו קמה החברה, DayTwo נשמעה לי חברה עם פעילות מעניינת בגלל ההשקה לתחומי המחקר שלי בתארים המתקדמים ובעקבות האפשרות לחקור את הקשרים שבין המיקרוביום, מחלות ותזונה שהיא גורם משפיע ביותר על הרכב אוכלוסיות החיידקים אצלנו במעי. הקשר המשולש הזה הולך ומתבסס בשנים האחרונות כגורם בעל תרומה רבה להתפרצות של מגוון מחלות. פניתי לחברה כשהייתי במהלך כתיבת התזה למרות שלפני כן לא התמקדתי במיקרוביום המעי האנושי, התקבלתי והתחלתי לעבוד בצוות המחקר. המטרה העיקרית שלי היא עד היום היא המחקר אבל לתפקיד יש המון "תוצרי לוואי" שבזכותם הוא רחב מאוד ובעל ממשקים רבים עם בעלי תפקידים שונים בחברה. למזלי הגעתי עם הבנה מדעית נרחבת אז היה לי קל להשתלב. בתקופת הדוקטורט, נחשפתי להמון שיטות מחקר והמון שיטות חישוביות ולקחתי אותן הלאה לתוך העבודה היום יומית. מטרת המחקר הראשית שלנו היא לפתח מוצרים נוספים המבוססים על המיקרוביום והקשר שלו למחלות שונות וגם תמיכה מחקרית רציפה במוצר הקיים המשמש לאיזון רמות סוכר בדם. כחלק ממסגרת התפקיד אני מסביר את המדע העמוק שהחברה מעורבת בו למשקיעים וללקוחות החברה".
כהן עובד גם עם מעבדת החברה והמעבדה של פרופ' ערן סגל במכון וייצמן על מנת לתכנן ניסויים קלינייםעבור החברה. בנוסף, יחד עם צוות ה-Data Science הם כותבים קוד המשמש אותם פנימית לצרכי מחקר ולבנייה של מודלים המבוססים על למידת מכונה.
