פחות סחטנות בוועדת הכספים, וגם פחות שקיפות
פחות סחטנות בוועדת הכספים, וגם פחות שקיפות
אם לא יחול שינוי בהסכמים הקואליציוניים, תעבור השליטה בוועדת הכספים מהחרדים לישראל ביתנו, מפלגתו של שר האוצר המיועד אביגדור ליברמן. מהלך כזה יכול למנוע סחטנות אבל עלול להגביר את זלזול האוצר בפיקוח הפרלמנטרי
שר האוצר המיועד אביגדור ליברמן ישלוט גם בוועדת הכספים באמצעות ח"כ עודד פורר. על פי המסתמן, ועדת הכספים ומשרד האוצר יהיו בידי אותה מפלגה, ישראל ביתנו, שנחשבת למפלגה ריכוזית, ובדומה למפלגות רבות אין בה פריימריז, ושליטתו של יו"ר המפלגה בה היא מוחלטת.
בדיון שהתקיים אמש בוועדת הכספים יו"ר הוועדה הנוכחי משה גפני (יהדות התורה) מתח ביקורת על הכוונה הזו: "שמעתי שהולכים לתת לישראל ביתנו גם את שר האוצר וגם את ועדת הכספים, לא היה דבר כזה בכנסת. זו הוועדה שצריכה לפקח על משרד האוצר. הכל נפרץ, הכל מותר".
גפני לא מדייק, וכבר קרה שבראש ועדת הכספים עמד ח"כ מאותה מפלגה של שר האוצר. בתקופת שלטונה של מפא"י, ועדת הכספים הוחזקה בידי ישראל גורי וישראל קרגמן לתקופות ארוכות כששר האוצא היה פנחס ספיר ואחריו יהושע רבינוביץ'.
גם בממשלת רבין השנייה ובממשלת ברק, דאגה מפלגת העבודה לכך שלצד שר האוצר מטעמה (בייגה שוחט) יכהן יו"ר ועדת כספים מהעבודה (גדליה גל ואלי גולדשמידט).
"הוועדה היא לא רק היו"ר"
הימין כמעט שלא נהג כך, ככל הנראה מפני שממשלות ימין כמעט תמיד תלויות במפלגות החרדיות. ועדת הכספים חשובה מאוד לעבור המפלגות החרדיות מפני שחלקים רבים מהתקציבים שמיועדים לחרדים לא נמצאים בבסיס תקציב המדינה. ואכן, בממשלה הימנית הראשונה שהיתה ללא המפלגות החרדיות, ממשלתו של אריק שרון (2003-2005), כיהנו בה שר אוצר ויו"ר ועדת כספים מהליכוד: בנימין נתניהו כשר ואברהם הירשזון כיו"ר.
רק פעם אחת קרה שמפלגה שאינה מפלגת השלטון החזיקה באוצר ובוועדת הכספים. מדובר בממשלת האחדות (דצמבר 1988 עד מרץ 1990) בראשות יצחק שמיר. שר האוצר היה שמעון פרס ויו"ר ועדת הכספים היה מיכה חריש.
על אף העובדה כי ועדת הכספים ומשרד האוצר נמצאים בידי אותה מפלגה אין מדובר בכוח ריכוזי יוצא דופן. זאת מפני שהממשלה המסתמנת הולכת להיות מבוססת על מספר מוקדי כוח. למעשה מדובר בממשלה ללא מפלגת שלטון ברורה. מצד שני, העובדה כי הפיקוח הפרלמנטרי נתון בידי הגורם המבצע ממחיש את חולשתה של הכנסת בישראל.
פרופ' ברק מדינה, מומחה למשפט חוקתי ורקטור האוניברסיטה העברית, סבור כי מדובר ברובד סמלי בלבד. לדבריו, הכוח של הכנסת מלכתחילה איננו משמעותי, במיוחד כשיש קואליציה מתפקדת. הבעיה הרחבה יותר היא שאלת העצמאות של חברי הכנסת מול ראש הסיעה שלהם.
"אמנם ליו"ר יש סמכויות, אבל הוא לא הוועדה. יש בה חברים נוספים והוא לא יכול למנוע כל מה שהוא רוצה. גם שר האוצר אינו כל יכול. הוא חלק מממשלה, ובמקרה הזה בממשלה מלאת איזונים ובלמים, אולי יותר מדי", אמר פרופ' מדינה.
כצפוי, במשרד האוצר מביעים שביעות רצון מהעובדה שהאוצר וראשות ועדת כספים יהיו בידי אותה מפלגה. גורמים במשרד אמרו ל"כלכליסט" כי על רקע הפריטטיות שעשויה לשתק את הממשלה, יש ברכה בכך ששר האוצר מתואם עם הכנסת.
פחות דרישות של היו"ר
הקואליציה המסתמנת צפויה להיות קשה מאוד לניהול. ישנם פערי עמדות משמעותיים בין מרכיביה ומולה ניצבת אופוזיציה לוחמנית בעלת ניסיון מיניסטריאלי ופרלמנטרי רחב.
לדברי גורמים באוצר, יש מהלכים ששר האוצר יכול לבצע לבדו באישור ועדת כספים ללא אישור ממשלה, כמו שינוי של המע"מ, הורדת מכסים והעברות תקציביות. כך, גם כשהממשלה משותקת יהיה ניתן לקדם מהלכים משמעותיים.
"יו"ר ועדה מאותה מפלגה מחויב יותר לסיכומים הקואליציוניים. הוא לא יכול להפתיע ולהוציא שפן מהכובע ולדרוש דרישות נוספות. גפני תמיד היה מפתיע אותנו ולא בהכרח מחויב למשמעת קואליציונית", אמר גורם באוצר.
גורם במערכת הפוליטית הוסיף: "הפיקוח על הממשלה יישמר כי הוועדה איננה רק מי שעומד בראשה".
את עמדת האוצר יש לקחת בעירבון מוגבל שכן האוצר רואה בכנסת מכשול ומטרד. רק לאחרונה התקיים דיון סוער בוועדת הכספים אודות העברת המידע ממשרד האוצר לוועדה.
המחלקה לפיקוח תקציבי שבמרכז המידע והמחקר של הכנסת העלתה טענות קשות על אי מסירת מידע מהאוצר על שינויים בתקציב ועל קצב הביצוע של התקציב. נציגת האוצר השיבה כי "העברת הנתונים עשויה להטעות את חברי הכנסת".
מגמה זו של החלשת כוחה של הכנסת והיעדר שקיפות ממשלתית מולה עלולה להתרחב בתקופתו של ליברמן.
