פרשנותעמית איסמן יכהן תחת שני הדגלים שהניף סער
פרשנות
עמית איסמן יכהן תחת שני הדגלים שהניף סער
שר המשפטים מבקש לפצל את תפקיד היועץ המשפטי ולהפחית את השימוש בגרזן הפלילי. סביר להניח שהוא אישר את מינוי איסמן לפרקליט המדינה לא לפני שווידא עמו כי ישתף פעולה עם תוכניותיו
את החלטת שר המשפטים גדעון סער למנות את עמית איסמן לפרקליט המדינה יש לנתח בדגש על סער. סער, עם כניסתו למשרד, הניף שני דגלים וסימן שני יעדים שאיסמן אמור לשאת ולהגשים. סביר להניח שסער אישר את המינוי לא לפני שווידא את שיתוף הפעולה של איסמן עם תוכניותיו.
הדגל הראשון הוא פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ליועץ ולתובע כללי. הפיצול, אם יתממש, יחזק מאוד את מעמדו של פרקליט המדינה. מעתה איסמן יהיה התחנה הפלילית האחרונה - המחליט בהגשת כתבי אישום ובפתיחת חקירות פליליות נגד ראש הממשלה ואנשי ציבור בכירים.
עד כה היועץ היה המחליט, וגם הגורם המרסן את הפרקליטות. בתיקי האלפים החליט מנדלבליט לבטל שני אישומי שוחד נגד נתניהו בתיקי 1000 ו-2000 ולהגיש שוחד רק ב-4000. בהחלטה זו תמכו איסמן והמשנה הפלילי ליועץ רז נזרי, בניגוד לדעת פרקליט המדינה דאז שי ניצן, שתמך בשלושה אישומי שוחד. אילו התפקיד היה מפוצל, נתניהו היה נאשם היום בשלושה תיקי שוחד.
הדגל השני שמעביר סער לאיסמן הוא מדיניות אכיפה חדשה עליה הכריז סער ביום כניסתו למשרד. "מדינת ישראל", אמר סער, "מרבה מדי בהגשת כתבי אישום נגד אזרחיה. היום על מערכת המשפט שלנו לעבור תמורה דה-פליליזציה בעברות הקלות ולהמיר עברות פליליות רבות בעברות מינימליות של ברירת קנס. מהלך כזה יאפשר גם הפחתת העומס של בתי המשפט ויאפשר להם לעסוק באופן יעיל ומהיר יותר בעברות הקשות ובפשעים החמורים, להעניש בחומרה ולייצר גם הרתעה. אין להפוך את האזרח לעבריין פלילי בגין דברים של מה בכך".
סער הסביר את ההיגיון וההצדקה בהפחתת השימוש בגרזן הפלילי. "מטרת המשפט הפלילי", אמר, "היא התמודדות של המדינה עם סטייה משמעותית מהנורמה החברתית. סטייה קלה, קל וחומר ספק-סטייה ממנה, אינה מצדיקה את השימוש במנגנון הכבד והחמור של המשפט הפלילי".
איסמן נבחר על ידי ועדת האיתור, בראשות היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט. הוא צלח מהמורה לא קלה בדמות התבטאויות לא הולמות כלפי שתי עובדות הכפופות לו. "לזכותו" ייאמר שנקט סגנון ניהולי בוטה גם כלפי עובדים, אבל מאז למד לקח, הפנים, התעדן וכישוריו גברו על הכתמים. לא ידוע שארגוני הנשים שלחו לוועדת האיתור מחאות רציניות נגד המועמדות, וזה בוודאי הקל על מנדלבליט להעביר את בחירתו פה אחד בוועדה.
לאיסמן (53) רקע וניסיון רב במשפט הפלילי, בניהול וגם במשפט החוקתי-ציבורי-מנהלי בממשק מול הפלילי. זאת כמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים שהתנסה בעבודה מול מערכת הביטחון. הוא ליווה חקירות ביטחוניות רגישות, עבד מול השב"כ וטיפל בעבירות חופש ביטוי. המינוי של איסמן התעכב יתר על המידה, כאשר ממשלת נתניהו לא התרשמה מהדרבון של בג"ץ להשלים את המינוי ולהפוך אותו ממינוי בפועל למינוי קבע. נתניהו, בניגוד לעמדות בג"ץ והיועץ המשפטי, הותיר זמן רב מדי מינויים חיוניים ללא איוש קבע, ובהם מפכ"ל המשטרה ופרקליט המדינה. השר סער השלים היום את המינוי, שתלוי עדיין באישור הממשלה שלא תערים מכשולים. המינויים הבולטים שעדיין ממתינים לאיוש במשרד המשפטים הם מנכ"ל, סנגור ציבורי ארצי ומשנה ליועץ בתחום חוקתי מנהלי (התפקיד ממנו פרשה דינה זילבר). ביולי יפרוש עו"ד דן אלדר, שיפנה תפקיד מפתח נוסף – מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
בספטמבר-אוקטובר על סער להקים את ועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה, שיחליף את מנדלבליט. אם יגשים את תוכניתו לפצל את התפקיד, תהיה לכך השפעה על איכות המועמדים, וייתכן שמועמדים טובים לא ירצו להיכנס לתפקיד לאחר שקוצצו כנפיו הפליליות. הפיצול מחזק אמנם את פרקליט המדינה, אך מחליש את היועץ המשפטי.
