ניתוח כלכליסטביטול הפטור ממע"מ על רכישות מקוונת: האינטרסים המתנגשים של ליברמן
ניתוח כלכליסט
ביטול הפטור ממע"מ על רכישות מקוונת: האינטרסים המתנגשים של ליברמן
שיקולי שר האוצר בביטול הפטור ממע"מ על קניות מחו"ל עד 75 דולר, נעים בתוך אינטרסים מתנגשים: בין טובת הצרכנים וטיפול ביוקר המחיה לבין לחצים של הקמעונאים והתעשיינים. ביטול מיידי של הפטור יגרום לכאוס במסירת 50 מיליון החבילות שהישראלים מזמינים בכל שנה מחו"ל
שר האוצר אביגדור ליברמן שוקל לבטל את הפטור ממע"מ על קניות מקוונות בסכום של עד 75 דולר. החלטתו של השר אינה מנותקת ממה שקורה בעולם וגם לא נטולת לחצים מצד הסקטור העסקי. אוסטרליה, למשל, ביטלה את הפטור ממע"מ על יבוא למדינה כבר בשנת 2018, ובשבוע שעבר קבע גם האיחוד האירופי על ביטול הפטור ברכישות מקוונות שעמד עד כה על משלוחים בגובה 22 יורו.
בישראל, צפויה בשבועיים הקרובים ועדה שהוקמה במשרד הכלכלה להגיש את המלצותיה הסופיות בנושא זה לשרה החדשה אורנה ברביבאי (פרטים נוספים בהמשך).
בשנות ה־80 היה קיים בישראל פטור ביבוא אישי בדואר עד 10 דולרים, שבהדרגה הועלה ל־35 דולר ובשנת 2001 הועלה ל־50 דולר. הפטור שימש בעיקר לעולים חדשים, תושבים חוזרים, ומתנות שנשלחו מקרובי משפחה בחו"ל. בשנת 2008, עם תחילת המסחר האלקטרוני, הוחלט להעלות את הפטור ל־75 דולר, לגבי חבילות שי הנשלחות מיחיד ליחיד, שמכילות ספרים, הלבשה והנעלה בלבד. לגבי יתר החבילות נשאר הפטור בגובה 50 דולר. בשנת 2012, בעקבות המחאה החברתית והמלצות ועדת טרכטנברג, החליט שר האוצר דאז יובל שטייניץ להעלות את הפטור ל־75 דולר לגבי כלל החבילות.
מטרתו המקורית של הפטור ממע"מ היתה להוזיל את יוקר המחיה. אך כאשר הוחלט עליו, איש לא חשב כי היקפי ההזמנות מחו"ל יגיעו למימדים גדולים במיוחד. אחד התומכים הנלהבים בפטור הזה היה שר הכלכלה לשעבר אלי כהן, שביטל כל אמירה מצד הסקטור העסקי שדרש לבטל את הפטור או להחיל אותו גם על קניות בישראל. כהן חזר וטען כי ביטול הפטור יכביד על הצרכן ויעלה את יוקר המחיה.
כיום אזרחים מישראל יכולים לרכוש מוצרים באתרי סחר בינלאומיים ואם סכום הקנייה המצטבר נמוך מ־75 דולר, הם פטורים מתשלום מע"מ על הקניה. אלא שהמצב הזה שולח את הישראלים לבצע קניות בחו"ל, מעשיר את קופות המסים של מדינות זרות, וגורע 1.7 מיליארד שקל מקופת המדינה בכל שנה. לפי נתוני הדואר מתוך כ־50 מיליון חבילות שהוזמנו בשנת 2020, מעל ל־90% היו בסכום שנמוך מהתקרה המחייבת במס. האתרים המובילים בהזמנות הם עלי אקספרס, איביי ואסוס. החלטה לבטל את המע"מ תצריך היערכות משמעותית מצד הדואר והמכס, שלא ערוכים היום לקליטת כמות גדולה של חבילות שנדרש עליהן תשלום. כאמור, פחות מ־10% מהחבילות הנשלחות לישראל מחויבות במס, והחלטה על ביטול הפטור באופן מיידי תביא בהכרח לעיכובים משמעותיים במסירת החבילות המגיעות מחו"ל, עד שתיבנה מערכת אוטומציה לגביית התשלום שיכולה להתמודד עם כמות חבילות גדולה.
ביטול הפטור בתנאי שתוקם מערכת חיוב
משרד האוצר הוא הפוסק האחרון בסוגית הפטור וביטולו, אך מכיוון שמדובר בסוגיה רוחבית שיש לה השלכות על יוקר המחיה, היא באה לפתחו של משרד הכלכלה שגם הוא אמור לתת עמדתו בענין. בדצמבר 2018 הוקמה במשרד הכלכלה ועדה לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים, בראשותם של פרופ' צבי אקשטיין וסמנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, מיכל פינק. מטרתה היתה לגבש המלצות לקידום כלכלי של ענפי המסחר והשירותים.
אבל אז הגיעה הקורונה. לקראת סיום עבודת הוועדה ורגע לפני שהתכנסה לכתוב את הדו"ח פרצה המגפה שהכניסה את הכלכלה העולמית והמקומית למשבר. לפני כחצי שנה פירסמה הוועדה את המלצותיה בדו"ח ביניים. המלצות הוועדה הוגשו לשר הכלכלה והתעשייה דאז, עמיר פרץ, בדצמבר 2020. אחת מהמלצותיה של הוועדה היתה לבטל את הפטור ממע"מ על קניות עד 75 דולר, אך היא התנתה את הביטול של הפטור בהקמת מערכת חלופית של חיוב מס דיגיטלי מאתרים בינלאומיים כדי שלצרכן יהיה חסכון בעלויות שיתקזז עם ביטול הפטור.
הוועדה כתבה בדו"ח שהוציאה כי "לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות ולאור המגמה הרווחת במדינות המפותחות לביטול הפטורים ביבוא אישי, הוועדה ממליצה לבטל את הפטור הקיים מתשלום מע"מ ביבוא אישי וזאת בהינתן קיומה של מערכת תפעולית מתאימה, ובכלל כך מערכת תשלומים נגישה ופשוטה לתשלום של חבות המס בדומה למודל שיישמו מדינות מפותחות אחרות שכבר נקטו צעדים או נערכות לביטול הפטור ממע"מ".
העילה לפטור במדינות שנקטו בכך היתה תפעולית - שלא לסרבל תהליכי שילוח על סכומי מס קטנים. כעת עם מחשוב התהליכים במדינות, עוברות מרביתן החל מ־1 ביולי לתהליכי גבייה ממוכנים. ההערכה באירופה היא שהרפורמה תחסל את התחרות הלא שוויונית, תפחית את הונאות המע"מ ותגדיל את הכנסות 27 חברות האיחוד בכ־7 מיליארד יורו.
לגבי מדינת ישראל, אמרה הוועדה למסחר ושירותים במפורש כי הביטול מומלץ רק אם תתקיים מערכת תשלומים ממוכנת מפלטפורמות המכירה האינטרנטיות לרשות המסים. ההמלצה אינה לבטל אד הוק, אלא להכשיר מנגנוני חיוב ממוכנים שלא יסרבלו את השילוח, בדיוק כמו שנוקטות המדינות המפותחות.
השר לשעבר, פרץ, לא קידם את הנושא לממשלה מכיוון שמדובר היה בדו"ח ביניים. בשבועיים הקרובים, כאמור, צפויה הוועדה להגיש את ההמלצות הסופיות לשרת הכלכלה החדשה, אורנה ברביבאי.
בין יוקר המחיה להכנסות המדינה
יש בישראל 4 פטורים ממע"מ - על פירות וירקות, על שירותי תיירות (תיירים בישראל לא משלמים מע"מ על רכישותיהם בישראל), על רכישות באילת, על רכישות באינטרנט מחו"ל עד לסכום של 75 דולר. לפי הדיווחים, שר האוצר בוחר להתחיל דווקא בפטור הרכישות מהאינטרנט, למרות שלא מדובר בפטור היקר ביותר למשק.
עלות הפטור על פירות וירקות היא למעלה מ־3.5 מיליארד שקל. אך הפטור על רכישות מחו"ל צומח בקצב המהיר ביותר. ב־2015 עלות הפטור נאמדה בכ־380 מיליון שקל וכיום עלות הפטור נאמדת בכ־1.5 מיליארד שקל. המע"מ הוא מס שנועד לממן את השירותים הממשלתיים עבור אזרחי המדינה. אם מחליטים לגבות מס על הצריכה אין סיבה לשלם מע"מ על חולצה שנקנית בקניון ולא על חולצה שנקנית באינטרנט. אבל יש פה אינטרסים שמתנגשים בין טובת הצרכנים לבין בעלי הרשתות והקמעונאים שטוענים שהם מופלים לרעה על ידי המדינה כשהם נדרשים להעביר לה את המע"מ שהם גובים על כל פריט שהם מוכרים.
במשך שנים רבות מנסים אנשי עסקים בסקטורים שונים לבטל את הפטור הזה בטענה, כי הוא מעוות, פוגע בהכנסות המדינה ממסים ושולח את הצרכנים הישראלים להוציא כסף במדינות זרות במקום בישראל. בשנת 2018 איגוד לשכות המסחר הגיש בשם יבואנים וקמעונאים עתירה לבג"ץ נגד המדינה בטענה כי הם מופלים לרעה על ידי המדינה שמחייבת את הצרכן הישראלי לשלם מע"מ בקניה בחנויות בישראל. גם התעשיינים הצטרפו לעתירה, אלא שבג"ץ קבע כי הפטור ממע"מ לא יבוטל, והגופים החלו לפעול ביתר שאת מול רשויות המדינה, בניסיון לבטל את הפטור הזה.
משבר הקורונה העצים עוד יותר את העיוות והקמעונאים קיימו שיחות עם ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, עם שר האוצר ישראל כץ ועם הדרג המקצועי במשרדי הכלכלה והאוצר. גם במשבר הקורונה שפגע ברשתות הקמעונאיות סירבה הממשלה לבטל את הפטור. לפני שבועיים התקיימה פגישה של שר האוצר הנכנס אביגדור ליברמן בהשתתפות רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר, אבשלום וילן מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל ואיריס שטרק נשיאת לשכת רואי החשבון. בפגישה העלו תומר ולין את סוגיית הפטור ממע"מ, ובסיומה הבטיח ליברמן לבחון את הנושא בכובד ראש.
"היה לנו ברור שעם שר האוצר לשעבר ישראל כץ, אי אפשר לקדם שום דבר שהוא לא פופוליסטי", אומר רון תומר. "במשך השנה שהיה שר אוצר הוא לא עשה שום דבר שאינו פופוליסטי. באנו אליו לפגישות במהלך משבר הקורונה והצענו לו חלופה שאיתה יוכל ליישם את ביטול הפטור. הצענו לבטל את הפטור ממע"מ על קניות באתרים זרים ולהחזיר את סכום הפטור לצרכנים באמצעות פטור ממע"מ על חשבונות החשמל. זה יותר שוויוני ולא מפלה בין סקטור כזה או אחר. אבל אז הגיעו עוד ועוד מערכות בחירות ואף ממשלה לא הסכימה לקדם את הנושא בין הבחירות".
"המדינה סבסדה עד היום את רכישות האזרחים שלה בחו"ל, אומר שחר תורג'מן יו"ר התאגדות רשתות המסחר והאופנה בלשכת המסחר. "היא ממש עודדה אותם לקנות בחו"ל ולא באתר סחר ישראלי כי שם הם מקבלים פטור ממע"מ ואם הם קונים באתר סחר ישראלי הם משלמים קנס של 17%. אין כבר חיה כזו בעולם. הפטור הזה היה נהוג לפני 15 ו־20 שנה כשהאי־קומרס היה בחיתוליו ורצו לעודד אזרחים להשתמש באתרי סחר. אבל זה הגיע למצב שהיקף הפטור והעלות של הפטור למדינות הלכה וגדלה ועכשיו מבטלים אותו בכל העולם".
"בקורונה זה הקצין עד כדי טירוף", מוסיף תורג'מן. "שאזרח קונה בחו"ל זה מונע הגדלת מקומות עבודה, המדינה מפסידה באופן ישיר קרוב ל־2 מיליארד שקל, ואת כל זה היא מאבדת לטובת שחקנים סינים או בריטים. בשנה האחרונה נפגשנו עם שר האוצר ועם ראש הממשלה הקודמים ושניהם הודו בפגישות איתנו שהפטור הזה צריך להתבטל. אבל בגלל שהיו כמה סבבי בחירות לא קרה עם זה כלום. הדרג המקצועי במשרדי הכלכלה והאוצר תמימי דעים שהפטור הזה היה צריך לעוף מהעולם כבר לפני חמש שנים".
