בלעדי לכלכליסטהסתרת הרשעת אנשי העסקים: בשל אירוע משפחתי וחשש מקושי כלכלי
בלעדי לכלכליסט
הסתרת הרשעת אנשי העסקים: בשל אירוע משפחתי וחשש מקושי כלכלי
השופט בני שגיא אישר איפול על כניסתם לכלא של שני אנשי עסקים שהודו בעבירות גניבה, מרמה ושוחד, בשל מה שהגדיר כ"צנעת הפרט". אחד רצה להסתיר מבני המשפחה את ההרשעה, השני חשש מנטישת לקוחות החברה שבה הוא עובד
אירוע משפחתי רב־משתתפים וחשש מנטישת לקוחות שתפגע ביכולת ההשתכרות. אלה הסיבות שבגינן הטיל סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בני שגיא צווי איסור פרסום על הרשעתם של שני אנשי עסקים עד חודש ספטמבר - בסמוך לכניסתם לכלא. שני אנשי העסקים, בכירים לשעבר בחברה ציבורית, היו מעורבים באחת מפרשות המרמה החמורות שהיו בעשור הקודם בשוק ההון.
כפי שנחשף השבוע בכלכליסט, אחד הבכירים הודה והורשע בתחילת השנה במסגרת הסדר טיעון עם הפרקליטות בעבירות של מתן שוחד, מרמה, רישום כוזב ושיבוש הליכי משפט. בהסדר נקבע שהעונש שיוטל עליו יעמוד על כ־2.5 שנות מאסר בתוספת קנס. שלב הטיעונים לעונש בעניינו של הבכיר לשעבר נערך כבר בתחילת השנה מול השופט שגיא, שבגזר הדין אימץ את הסדר הטיעון שבגיבושו הוא עצמו (השופט) היה מעורב כמגשר פלילי.
במסגרת הכרעת הדין, הפרקליטות וסנגוריו של איש העסקים, הגיעו להסכמה שלפיה שמו ייאסר לפרסום עד אמצע אוגוסט, בסמוך לכניסתו לכלא שנקבעה לאוקטובר. ההסכמות הושגו בשל מה שהוגדר "עניינים אשר חלקם מצויים בתחום צנעת הפרט".
כעת נודע כי מאחורי המילים "צנעת הפרט" עמדה בקשה של הנאשם שהרשעתו והעונש שהוטל עליו יישארו חסויים למשך יותר מחצי שנה בשל אירוע משפחתי רב־משתתפים שבו הוא צריך לקחת חלק. איש העסקים לא רצה שמי שיהיה באירוע יידע שהודה והורשע בעבירות החמורות שיוחסו לו. השופט שגיא אימץ את ההסכמות, והטיל צו איסור פרסום על ההסדר, הכרעת הדין, הטיעונים לעונש וגזר הדין.
גם הבכיר השני שהיה מעורב בפרשה, והודה לפני כמה שבועות בעבירות גניבה, מרמה, רישום כוזב ושיבוש הליכי משפט, ביקש וקיבל צו איסור פרסום עד ספטמבר - בסמוך למועד כניסתו לכלא בחודש אוקטובר. סוכם שהעונש שיוטל עליו יעמוד על כ־3 שנים בתוספת קנס כספי. שלב הטיעונים לעונש בעניינו טרם התקיים, ונקבע לספטמבר. בהסכמת הפרקליטות, שהתנגדה לאיסור הפרסום עד מועד כניסתו לכלא, הטיל שגיא צו איסור פרסום זמני עד שלב הטיעונים לעונש, כלומר בעוד ארבעה חודשים.
להסתיר הרשעה מהלקוחות
החלטת השופט שגיא על איסור הפרסום בעניינו של הבכיר הנוסף לא פורטה. כעת נודע שהסיבה שבגינה ביקש איש העסקים איסור פרסום עד כניסתו לכלא היתה כלכלית. כלומר, שהכנסתו כיום לא תיפגע עד כניסתו לכלא. איש העסקים מועסק כיום כשכיר בתפקיד בכיר בחברה פרטית, והוא חשש שלקוחות החברה יסרבו לעבוד איתו אם יפורסם דבר ההרשעה והעונש. כלומר, הוא ביקש וקיבל את אישור בית המשפט להסתיר את דבר הרשעתו מהלקוחות.
כאמור, שני ההסדרים הושגו במסגרת הליך גישור פלילי שנערך בפני השופט שגיא. הליכים אלה מתקיימים באופן לא פומבי, על מנת לאפשר לצדדים להמשיך לנהל משפט פומבי במידה שהגישור ייכשל. לרוב, הליכי הגישור, וכך גם במקרה זה, מתקיימים בפני השופט שאינו דן בכתב האישום על מנת שדעתו לא "תזדהם" מהמידע שייחשף בפניו בהליך הגישור.
עם זאת, במקרה זה השופט שגיא לא רק ניהל את הגישור, והיה מעורב בגיבוש ההסדר, אלא גם היה זה שנתן לבסוף את הכרעת הדין. כאמור, את דינו של אחד הוא גזר, ואת דינו של השני עוד יגזור. "כלכליסט" עתר לבית המשפט, באמצעות עורכת הדין טלי ליבליך ממשרד ליבליך, מוזר, גליק, להסרת איסור הפרסום משני התיקים.
1 צפייה בגלריה
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בני שגיא. הפרקליטות הסכימה לאיסור פרסום באחד המקרים
(צילום: יריב כץ)
הפרסום על אודות ההרשעות החשאיות, במעין מסלול V.I.P לאנשי צווארון לבן, עורר ביקורת במערכת המשפט ואכיפת החוק ומחוץ לה בעקבות חשיפתו ב"כלכליסט". "שני אנשי העסקים הורשעו בעבירות חמורות של מרמה וגניבה ואחד גם שוחד", אמר גורם בכיר לשעבר ברשויות האכיפה. "אין שום הצדקה למנוע את הפרסום על כך. מי שלא רוצה שיידעו שהודה והורשע בעבירות חמורות, שפשוט לא יבצע אותן. פרס בטח לא מגיע לו".
לתת סוכרייה לעבריין
לדברי משפטן בכיר, השימוש באיסור הפרסום בהליכי גישור במסגרת התן וקח במשולש סנגורים־תביעה־שופט, הוא קיצוני ולא סביר, מעין "סוכרייה" לעבריין על מנת שיודה ויורשע. בוודאי כשמדובר באיסור פרסום לתקופה ארוכה של כמה חודשים. "זאת ספסרות בזכות הציבור לדעת", אמר הגורם. "לאדם שהודה והורשע לא עומדת עוד חזקת החפות, ודאי לא שם טוב".
משפטן בכיר אחר הוסיף: "השימוש במקרה כזה באיסור פרסום, ודאי כשהסיבות הן אירוע משפחתי וחשש מפגיעה בהכנסה, לא מתקבל על הדעת. עושים שימוש בהליך חשאי כדי להסתיר לפרק זמן מידע ששייך לציבור. זאת לא נראית כמו התכלית של הגישור הפלילי".
