בלעדי לכלכליסטמשרדי הממשלה מנמנמים וקצא"א מסכנת את מפרץ אילת
בלעדי לכלכליסט
משרדי הממשלה מנמנמים וקצא"א מסכנת את מפרץ אילת
ההסכם של קצא"א לשינוע נפט מהאמירויות ידון בימים הקרובים בפורום מנכ"לים ממשלתי. המשרדים טוענים כי גילו על ההסכם בדיעבד, אבל לא מספקים הסבר לשתיקתם בחודשים שבהם הבשיל מזכר ההבנות להסכם
צוות מקצועי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה צחי ברוורמן צפוי להתכנס בימים הקרובים לדיון בתוכנית השנויה במחלוקת של קצא"א לשינוע נפט מהאמירויות אל מפרץ אילת — כך נודע לכלכליסט. הצוות שכולל מנכ"לים של מספר משרדי ממשלה רלוונטיים, ובהם משרד האנרגיה, האוצר והמשרד להגנת הסביבה, אמור היה להתכנס כבר בשבוע שעבר כדי לדיון מקצועי בתוכנית, אך הדיון בוטל ברגע האחרון כשעה לפני המועד בעקבות התארכות ישיבת הממשלה הסוערת שעסקה במינוי שר המשפטים.
הפגישה צפויה לעסוק בהפיכת ישראל דה־פקטו לגשר לשינוע נפט מהאמירויות לאירופה דרך צינור הנפט של קצא"א מאילת לאשקלון, בלי שמשרדי הממשלה הרלבנטיים — האוצר והאנרגיה — יידעו על כך מראש או יתנו את אישורם למהלך. בעקבות הסכם שחתמה קצא"א בינואר האחרון היא החלה בפועל בהפעלת קו ימי שמוביל מוצרי נפט ודלקים מאיחוד האמירויות למסוף החברה באילת, ומשם מוזרמים הדלקים למסוף באשקלון בדרכם ללקוחות באירופה.
המיזם עשוי להכניס לקופתה של קצא"א עד 700 מיליון דולר בשמונה השנים הקרובות, אך כרוך בסיכונים סביבתיים ומעלה חשש להיגרמות אסון אקולוגי במקרה של דליפת נפט באחד השלבים בדרך. קרבתו של מסוף קצא"א לשונית האלמוגים באילת מגבירה את החשש מהנזק שייגרם במקרה של דליפה.
ההיבט הסביבתי לא נבחן
טעויות אנוש וכשלים טכניים בתשתיות קצא"א כבר גרמו בעבר לנזקים, בהם מאסונות דליפות הנפט בעברונה ובאילת בשנות השבעים, בנחל צין ב־2011 ובעברונה ב־2014. עם זאת ההיבט הסביבתי של המהלך החדש טרם נבחן וקצא"א החלה בהגברת תנועת הנפט לאילת אף שהיא עדיין מצויה בעיצומו של הכנת תסקיר סביבתי.
למעשה, צוות המנכ"לים הממשלתי מתכנס אחרי שקצא"א כבר חתמה בינואר על הסכם מול שותפתה מהאמירויות, שמיושם בשטח זה חודשים והגביר משמעותית את תעבורת מיכליות הנפט לאילת. לפי נתונים שאספו ארגוני הסביבה שעתרו השבוע לבג"ץ, בשלושת החודשים הראשונים של 2021 הגיעו 8 מיכליות נפט למפרץ אילת, לעומת 1–5 מיכליות בלבד בשנה בכל אחת מ־15 השנים האחרונות. הארגונים מעריכים כי ההסכם החדש יקפיץ את מספר המיכליות ל־120 בשנה.
אלא שלא ברור איזו תוחלת בכלל יש לדיון צוות המנכל"לים. לטענת החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין וצלול, מאחר וקצא"א נחשבת לחברה ממשלתית מלאה מאז מרץ אשתקד ההסכם שעליו חתמה חייב לקבל את אישור הממשלה לפי חוק החברות הממשלתיות — ומאחר והוא לא קיבל אישור זה הוא אינו תקף.
עם זאת, קצא"א טוענת כי חוק החברות הממשלתיות אינו מחייב אותה באישור הממשלה להסכם, שכן שינוע נפט הוא חלק ממהלך העסקיה הרגיל ולא נדרש אישור מיוחד עבורו. מאז שחתמה החברה על מזכר הבנות באוקטובר מול חברת MRLB שרר איפול מלא סביב הנושא. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי משרדי הממשלה כלל לא ידעו שההסכם כבר מיושם. בעתירתם לבג"ץ טענו הארגונים הירוקים כי קצא"א ידעה שההסכם ייתקל בהתנגדויות ולכן בחרה במכוון להסתיר אותו מהממשלה ומהציבור.
קצא"א: אין לנו צורך באישור
המשרד היחיד שיצא עד כה נגד התוכנית של קצא"א הוא משרד הגנת הסביבה של השרה גילה גמליאל. בתחילת מרץ פנתה גמליאל לגורמים בממשלה וביקשה כי לקיים דיון מקצועי בנושא. הפנייה הגיעה ימים בודדים לאחר שעשרות טונות של זפת זיהמו את חופי ישראל. גמליאל טענה יש לקיים דיון דחוף עם גורמי הממשלה הרלוונטיים וציינה כי "מה שראינו השבוע בחופים הוא זעיר אנפין לעומת כמויות הנפט שעליהן מדובר במקרה של קצא"א".
בתגובה שהעבירה קצא"א היא טוענת שלא חלה עליה כל חובה לעדכן או לקבל אישור להסכם שחתמה שכן מדובר בפעילות שוטפת: "מימוש ההסכם הוא חלק ממהלך העסקים הרגיל. מדובר בפעילות שגרתית, כפי שמבוצעת כבר עשרות שנים. קצא"א ניהלה דיאלוג מול כלל הגורמים הרלוונטיים וביצעה פעולות נוספות בהתאם לדרישות שהתבקשה למלא. החברה מחויבת לשמירה על בטיחות וביטחון תושבי האזור, הגנה על ערכי הטבע, הים ואיכות הסביבה ומצוידת בציוד החדיש ביותר בתחום, עומדת בתקנים בינלאומיים ומבצעת תרגולים והיערכויות באופן תדיר".
