דו"ח מבקר המדינהתקציב משרד הרווחה מעודד ומגדיל פערים בין רשויות
דו"ח מבקר המדינה
תקציב משרד הרווחה מעודד ומגדיל פערים בין רשויות
משרד הרווחה אמור לצמצם פערים אבל התקציב הממוצע למטופל רווחה ברשויות החזקות גדול בשני שליש מזה שברשויות החלשות. לרשות באשכול 5 הממוצע יש פי 2.5 תקני עו"סים מאשר לרשות באשכול 1 הנמוך. שר הרווחה: אפעל לתיקון שיטת המאצ'ינג בדיוני התקציב
תקציב משרד הרווחה מחולק בצורה המעדיפה רשויות חזקות ומגדילה את הפערים. התקציב הממוצע למטופל רווחה ברשויות החזקות גדול בשני שליש מזה שברשויות החלשות.
לרשות באשכול 5 הממוצע יש פי 2.5 תקני עו"סים מאשר לרשות באשכול 1 הנמוך. המשרד מחלק מחדש כספים שלא נוצלו במהלך השנה בשיטה בלתי שקופה ובכך מעביר כספים מרשויות חלשות לחזקות. ממצאים חמורים אלה מופיעים בדו"ח מבקר המדינה ל-2020 על מימון מחלקות השירותים החברתיים של הרשויות המקומיות (מש"חים).
ישראל ממוקמת במקום ה-27 הנמוך מבין 36 מדינות ה-OECD בהוצאה הציבורית על שירותים חברתיים מתוך התמ"ג, בעיקר בשל הקצבאות הנמוכות של הביטוח הלאומי. התקציב המאושר של משרד הרווחה (לא כולל זרוע העבודה) עמד ב-2019 על 10.1 מיליארד שקל, מתוכם 2.3 מיליארד שקל השתתפות של רשויות מקומיות בהוצאות הרווחה. התקציב לאחר תוספות עמד בסוף אותה שנה על 11.5 מיליארד שקל. מתוכם 8.2 מיליארד שקל הוקצו למש"חים. תקציב הרווחה גדל משנת 2012 ועד לשנת 2019 בכ-61% לעומת גידול של 24% באוכלוסיית המדינה.
קיפוח בתנאי עובדות ועובדים סוציאליים
התגלו פערים קשים בין רשויות חזקות לרשויות חלשות בתקציבי הרווחה לרעת הרשויות החלשות. ב-2019 היה תקציב הרווחה הממוצע לתושב המטופל במש"ח ברשויות המקומיות מהאשכולות החברתיים-כלכליים החזקים 7 - 10 (5,110 שקל). הוא היה גבוה בכ-67% לעומת האשכולות החלשים 1 - 4 (3,056 שקל). המבקר קובע כי "ההקצאה וההוצאה לכל רשום במש"חים גדולה יותר באשכולות הגבוהים - עד כדי פי שניים ויותר מבאשכולות הנמוכים".
הקיפוח נמשך גם כשמדובר בתקנים של עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים. מספר התקנים שהוקצו לאלף מטופלים במש"חים באשכול חברתי-כלכלי 5 גבוה בכ-155% ממספר התקנים שהוקצו לרשויות מאשכול 1. העיוות נמשך גם כשבודקים רמת פריפריאליות (מרחק ממטרופולינים). מספר התקנים שהוקצו לכל אלף מטופלים באשכול פריפריאלי 7 גבוה בכ-51% לעומת אשכול 3. סביר להניח שסיבה מרכזית לפערים היא ש-91% מהתקנים הוקצו במאצ'ינג (מימון תואם), כלומר הרשות המקומית נדרשת לשלם 25% מעלותם. רשויות חלשות מתקשות לשלם גם רבע עלות.
המבקר חושף נוהל בעייתי מאוד במשרד הרווחה לפיו במחצית השנייה של השנה המשרד מעביר סכומי תקציב מרשויות מקומיות שלא מימשו אותם לרשויות אחרות, שמסוגלות לשלם מימון התואם. משמעות הדבר היא בעצם שהמשרד מעניש רשויות שאין להן כסף למאצ'ינג ומעניק עדיפות מובנית לרשויות העשירות. זאת, במקום ליצר מאצ'ינג דיפרנציאלי במסגרתו ידרשו רשויות עשירות להשתתפות של 40% או 50% ואלו רשויות חלשות ל-5% או 10%. מהאוצר נמסר שהוא בוחן רפורמה כזו. למשרד הרווחה אגב אין נתונים על היקף ההעברות במהלך השנה וכך לא ניתן לדעת כמה הן תורמות ליצירת הפערים.
מתברר שהמאצ'ינג אינו הדרך היחידה בה מששרד הרווחה מעדיף רשויות חזקות על חלשות. המשרד מממן הפעלות מסגרות רווחה שונות למשל מועדוני קשישים אבל אינו מממן הוצאות שכירות ואחזקה. המשמעות היא שרשויות חלשות יוותרו במקרים רבים על התקציב, שיעבור לרשויות חזקות.
משרד הרווחה לא שקוף
משרד הרווחה הוא אחד המשרדים הפחות שקופים בנושא חלוקת תקציבים. המשרד החילק במשך שנים את התקציב לרשויות המקומיות בהשתמשו ב-124 נוסחאות לחלוקת הכספים. הוא לא פרסם אותם לרשויות המקומיות ולציבור. בדרך זו נפגעת זכות הרשויות והציבור לערער על הנוסחאות, התבחינים והמקדמים. כך הציבור גם אינו יכול לדעת אם המשרד מקיים את חובתו לחלק תקציבי על פי קריטריונים שווים והוגנים.
600 תקני עובדים סוציאליים אינם מאוישים במחלקות לשירותים חברתיים. מדובר ב-10% מהתקן שלהן כלומר על כל תשעה עובדים סוציאליים חסר אחד. זה כמובן תוצאה של השכר העלוב ותנאי העבודה הקשים. גם בתחום זה קיימים פערים קשים. בעוד באשכולות הנמוכים 3-4 פנויים 13.5% מהתקנים הרי באשכולות 7-8 פנויים 7.5%.
שר הרווחה: אפעל לתיקון שיטת המאצ'ינג בדיוני התקציב
שר הרווחה מאיר כהן מיש עתיד אומר ש"אחד האתגרים החשובים בדיוני התקציב, יהיה תיקון שיטת המאצ'ינג". לדבריו' "כראש רשות בעבר, אני מכיר היטב את נושא המאצ'ינג שפוגע ברשויות החלשות. הבעיה היא כפולה, שכן לעתים רבות לאותן רשויות אין כלל את היכולת לגייס את חלקן ובסופו של דבר עובר תקציב זה שוב לאותן רשויות עצמאיות וחזקות".
