בג"ץ הכריע: תאגידים של רשויות מקומיות יפעלו על פי חוק חובת המכרזים
בג"ץ הכריע: תאגידים של רשויות מקומיות יפעלו על פי חוק חובת המכרזים
מאבק משפטי שנמשך כעשור הגיע לסיומו עם הכרעת בג"ץ הקובעת שעיריות לא יוכלו עוד להתחמק מעריכת מכרזי בנייה ותשתיות באמצעות העברתם לתאגידים מקומיים. בעתירה נטען כי המצב הקיים מונעת תחרות בענף הבנייה והתשתיות. שרת הפנים איילת שקד חוייבה להתקין בתוך 90 ימים תקנות, לצורך החלת החוק על התאגידים המקומיים
מאבק משפטי שנמשך כעשור הגיע לסיומו עם הכרעת בג"ץ הקובעת שעיריות לא יוכלו עוד להתחמק מעריכת מכרזי בנייה ותשתיות באמצעות העברתם לתאגידים מקומיים. העתירה, שהוגשה על ידי התאחדות הקבלנים בוני הארץ וארגון אמון הציבור ביקשה לחייב תאגידים של רשויות מקומיות לפעול על פי חוק חובת המכרזים. כיום, עיריות רבות משתמשות בתאגידים עירוניים בכדי להימנע מביצוע מכרזים.
בג"ץ חייב היום את שרת הפנים איילת שקד להתקין תקנות בתוך כ-90 ימים, לצורך החלת חוק חובת המכרזים על התאגידים המקומיים. כמו כן, ההחלטה של בג"ץ קובעת כי התנהלות המדינה בכך שמנעה את השלמת החקיקה בנושא זה היא פגיעה מתמשכת בשלטון החוק שיש לשים לה סוף.
העתירה הוגשה לפני כעשור על ידי ארגון אמון הציבור בשנת 2011 באמצעות פרופ' עומר דקל ובהמשך הצטרפה אליה התאחדות הקבלנים. בשנת 2002 חוקקה הכנסת תיקון לחוק חובת המכרזים שבמסגרתו הוחלה חובת עריכת מכרז על תאגידים מקומיים. אך תוקף הוראות התיקון לחוק הותנה בהתקנת תקנות, ששרי הפנים השונים נמנעו מלהתקין במשך כשני עשורים. אי ההסכמה להתקין תקנות הובילה לפרצה בחוק שאפשרה לעיריות להתחמק מחובת עריכת מכרז על ידי העברת הפעילות לתאגידים המקומיים.
העותרות טענו בעתירה, כי מצב זה מביא לדחיקת רגליהם של מתמודדים פוטנציאליים, רובם עסקים קטנים ובינוניים, ומונעת בכך תחרות אפקטיבית בענף הבנייה והתשתיות, ואף מהווה חסם להגברת התחרות והיעילות ובכך גורמת לפגיעה באינטרס הציבורי הרחב.
בג"ץ הסתמך בעתירה גם על דו"ח מבקר המדינה מ-2015, שקבע כי אי התקנת התקנות פוגעת באינטרס הציבורי. בד"ח המבקר נכתב כי "הטיפול המתמשך בהתקנת תקנות אלה, אשר חרג במידה ניכרת מלוח הזמנים שנקבע בחוק, מקשה להחיל על התאגידים העירוניים את מלוא הנורמות הכלולות בחוק חובת מכרזים, המחייבות להתקשר בחוזה לביצוע עסקה או עבודה רק באמצעות מכרז פומבי. מטרת תקנות אלה היא שמירה על טוהר מידות, על שוויון הזדמנויות, על תחרות הוגנת ועל יתרון כלכלי לעורך המכרז. כל אלה נפגעים מאי-התקנת התקנות. בנסיבות האמורות שוררת עמימות בנוגע להסדרים המדויקים החלים על תאגידים אלה ודבר המחוקק אינו נאכף ואינו מיושם. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הפנים לפעול בדחיפות כדי להביא ליישומן המהיר של הוראות הדין שנקבעו בחוק חובת המכרזים ולהתקנת תקנות כנדרש וכמובטח".
בישראל יש כיום כ-500 תאגידים מקומיים, הנמצאים בבעלות או בשליטת הרשויות המקומיות. התאגידים המקומיים השונים גדלו מאוד בשני העשורים האחרונים והם מגלגלים מחזור שנתי מצטבר של מיליארדי שקלים ואוחזים בסמכויות נרחבות. התאגידים העירוניים נחשבים לזרוע ביצוע של הרשויות המקומיות. תאגידים עירוניים מוכרים כוללים את אחוזות החוף ואתרים של עיריית תל אביב-יפו, וחברות מוריה ואריאל של עיריית ירושלים, יפה נוף של עיריית חיפה, החברה לפיתוח של עיריית פתח תקווה, ח.ל.ת של עיריית נתניה ועוד.
את התאחדות הקבלנים בוני הארץ ייצגו בעתירה עורכי הדין איה רייך-מינא וינון חימי, המצטרפים בימים אלה למשרד פישר (FBC).
מנכ"לית אמון הציבור, תמי לנדסמן מסרה בתגובה להחלטה: "יש לממשלה החדשה הזדמנות להוכיח שהיא אכן ממשלת שינוי שתביא ליישום מהיר ומקצועי של ההסדר שהכנסת הורתה עליו כבר לפני 18 שנים, תוך מתן הזדמנות אמיתית לעסקים קטנים ולכל מי שאינו מקורב לצלחת".
נשיא ההתאחדות הקבלנים, ראול סרוגו מסר בתגובה להחלטה: "מדובר במהפכה שלא היתה מתרחשת לולא המשיכה ונאבקה התאחדות הקבלנים בוני הארץ כעשר שנים בחוסר השקיפות והדרת קבלנים רבים ממכרזי בנייה ותשתיות בכל רחבי הארץ. ההחלטה שתעשה סדר בענף ותייצר וודאות ותאפשר לעיריות לנהל את כספי הציבור בתחום זה באופן יעיל ובשקיפות".
