סגור

בלעדי לכלכליסט
חמישה ישראלים שחשודים בהונאה בקורונה יוסגרו לצרפת

בית המשפט המחוזי אישר להסגיר לצרפת חמישה אזרחים שחשודים בצרפת כי פעלו באופן מאורגן להונות מוסדות רפואיים וחברות בריאות בשיא מגפת הקורונה. לפי החשד, הם ביצעו יותר מ־6,700 שיחות וקיבלו במרמה קרוב ל־200 אלף יורו

חמישה ישראלים חשודים שעקצו בתי חולים, מוסדות רפואיים וחברות בריאות מסחריות בצרפת בשיא מגפת הקורונה, כאשר מכרו להם ציוד רפואי שלא היה קיים, יוסגרו אליה. כך קבע בשבוע שעבר בית המשפט המחוזי בירושלים.
באוגוסט הגישה ממשלת צרפת לישראל בקשה להסגיר לידיה חבורה של נוכלים ישראלים — איתן טייב, ג'ונס אלוש, גולדה ג'אמי, מנדל שישפורטיש ונח וגיש. הם חשודים כי פעלו יחדיו באופן מאורגן וביצעו מעשי מרמה כלפי המוסדות הרפואיים והלבינו הון. הם נעצרו בישראל על ידי היאל"כ (היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית) בלהב 433, נחקרו, ומאז המחלקה הבינלאומית בפרקליטות ניהלה את הליכי ההסגרה נגדם.
על פי בקשת ההסגרה, כבר עם פרוץ מגפת הקורונה בתחילת 2020 ועל רקע מצב החירום בצרפת, פעלה החבורה, תחת ניצוחו של טייב, בשני מתווי עוקץ לצורך ביצוע עבירות מרמה, כולן תוך התחזות לאחרים, שימוש בכתובות דוא"ל מטעות או מזויפות ושימוש בתוכנה ליצירת מספר טלפון צרפתי מדומה, באופן שמסווה כי מקור השיחה מישראל.

1 צפייה בגלריה
ג'ל חיטוי ו מסכות
ג'ל חיטוי ו מסכות
ג'ל חיטוי ומסכות. התחזו לחברות המוכרות ציוד להתגוננות מפני הנגיף
(צילום: שאטרסטוק)
שיטת המרמה הראשונה כללה רכישת פרטי קשר של בתי חולים, בתי מרקחת, חברות לאספקת ציוד רפואי ועמותות סיוע לנכים. לאחר מכן פנתה החבורה אל גופים אלה תוך התחזות כנציגי חברות מסחריות מוכרות המספקות ציוד רפואי, והצעה למכור מסכות, כפפות, ג'ל חיטוי ומוצרים נוספים להתגוננות מפני הנגיף, ואף הציגו עלון פיקטיבי עם פורטפוליו מוצרים. בסך הכל הם ביצעו יותר מ־6,700 שיחות מרמה שונות. בדרך זו הם קיבלו לידיהם במרמה קרוב ל־200 אלף יורו, שאותם הפקידו בארבעה חשבונות בנק המתנהלים באנגליה ובפורטוגל, שנפתחו באמצעות זהויות גנובות.
השיטה השנייה כללה השגה במרמה מחברות צרפתיות מידע על אודות ספקיהן העיקריים: החשודים פנו לחברות, תוך התחזות לאנשי רשות המסים הצרפתית, ואמרו להן כי הצהרות המס שלהן חסרות ונדרשת השלמה, וכי מטעמי אבטחה הם מבקשים שהמידע החסר, פרטי הספקים, יועבר במייל. המידע הזה אמור היה לשמש את החבורה בתוכנית מרמה עתידית. אולם בשלב הזה כבר נערכו האזנות סתר לחשודים וזמן קצר לאחר מכן הם נעצרו.
הטיעון העיקרי של החשודים נגד ההסגרה היה כי העובדה שטרם הוחלט בצרפת על העמדתם לדין מונעת את הסגרתם לפי החוק. אולם השופטת חנה מרים לומפ קבעה שגם אם טרם הוגש כתב אישום פורמלי נגד החבורה והם יידרשו לחקירה בצרפת, "ניתן לראות כוונה ברורה להעמיד את המשיבים לדין". גם טענות אחרות בדבר החזקת הראיות בישראל, סיכון חיים ועוד — נדחו על ידי השופטת, שפסקה כי החשודים הם בני־הסגרה לצרפת.
מבין החמישה, שישפורטיש היה היחיד שהסכים כבר באפריל להסגרתו לצרפת, בעוד ארבעת החשודים האחרים עתרו במטרה למנוע את הסגרתם, וכאמור נכשלו. השופטת לומפ קבעה עוד כי מאחר שהחשודים היו אזרחי ותושבי ישראל בעת ביצוע העבירות, הם זכאים על פי חוק ההסגרה לשאת את עונשם בישראל, אם יורשעו בצרפת וייגזרו עליהם עונשי מאסר.