ניתוח כלכליסט10 מיליארד שקל - ועדיין הפערים בחברה הערבית רחוקים מסגירה
ניתוח כלכליסט
10 מיליארד שקל - ועדיין הפערים בחברה הערבית רחוקים מסגירה
סיכומי תוכנית הפיתוח לחברה הערבית (922) חושפים כי 87% מהתקציבים הוקצו אך נוצלו רק כמחצית מהם. הכספים לא הצליחו להרים 80% מהרשויות הערביות מהאשכולות הסוציו־אקונומיים התחתונים. האם התוכנית השאפתנית של הממשלה החדשה תצליח?
הנזק שנגרם לכלכלת ישראל כתוצאה מהשילוב החלקי של האוכלוסייה הערבית במשק הוא 40 מיליארד שקל בשנה. כך אמרה אתמול השרה לשוויון חברתי מרב כהן בישיבה של ועדת הכנסת לחברה הערבית בראשות ח"כ מנסור עבאס. בישיבה נערך סיכום ליישום תוכנית החומש 922 לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, והוצגו בה קווים מנחים לתוכנית ההמשך, המכונה בינתיים 923.
החישוב מבוסס על הנזק לתוצר כתוצאה משיעורי התעסוקה הנמוכים יחסית של המגזר הערבי והשכר הנמוך. מדובר בהערכה ישנה שלא מביאה בחשבון את השיפורים כתוצאה מתוכנית 922. אבל במשרד לשוויון חברתי אומרים שדווקא המשבר הכלכלי בחברה הערבית בעקבות הקורונה הפך את ההערכה לתקפה שוב.
הבשורה החיובית היא ששיעור הכספים שהוקצו בתוכנית 922 הגיע באמצע 2021 ל־87% שהם 9.4 מיליארד שקל מתוך 10.7 מיליארד שקל. כך עולה מנתונים שהציג מנהל הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי חסן טואפרה. מדובר בשיעור גבוה של הקצאה בתוכנית שסבלה לאורך כל השנים משימוש נמוך בכספים.
הבשורה הפחות חיובית היא שהניצול בפועל עומד עדיין על 6 מיליארד שקל שהם 56% בלבד. אחת הסיבות העיקריות לכך היא שהניצול בפועל בתקציבי משרד השיכון עומד על 18% בלבד, שהם 250 מיליון שקל מתוך 1.4 מיליארד שקל. אי אפשר גם להתעלם מכך שאף שכספים הוקצו, יש רשויות ערביות שיתקשו להשתמש בהם, ולכן יכול להיות שהכספים לא ינוצלו בסופו של דבר. במשרד לשוויון חברתי מציינים שאחד החסמים הוא דרישת המצ'ינג לפרויקטים שונים, כלומר הצבת תנאי להשתתפות של הרשות בתקציב כאשר לרשות אין משאבים לכך.
4 צפייה בגלריה
השרה לשוויון חברתי מרב כהן. "דגש על בריאות, מלחמה בפשיעה ואלימות כנגד נשים"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
90% חיבור לביוב אבל רק 55 מעונות
תוכנית 922 הסתיימה ב־2020. בגלל המשבר הפוליטי שמנע אישור תקציב מדינה ל־2021 החליטה הממשלה בסוף השנה להאריך את תוקף התוכנית ולאפשר שימוש בתקציבים שלא נוצלו. הדבר איפשר ניצול של עוד מיליארד שקל, בהם 130 מיליון שקל לחינוך בלתי פורמלי, 175 מיליון שקל למוסדות ציבור במימון משרד הבינוי והשיכון, ועוד 100 מיליון שקל ממשרד התחבורה. משרד התרבות והספורט השקיע בחמש שנות התוכנית 300 מיליון שקל בהקמת 300 מגרשי ספורט, 23 מגרשי כדורגל, 32 אולמות ספורט ושיפוץ מתקנים קיימים.
התחומים שבהם התמקדה תוכנית 922 היו תשתיות תחבורה ומים, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, כולל השכלה גבוהה והעצמת רשויות מקומיות. היא נכשלה לגמרי בתחום הקמת אזורי תעשייה וכן במלחמה בפשיעה ובעבריינות שבהם תעסוק בהרחבה תוכנית 923.
על פי ההסכם הקואליציוני של סיעת רע"מ, היקף תוכנית 923 יהיה 30 מיליארד שקל, כלומר קרוב לפי שלושה מתוכנית 922. כהן אומרת ש"בתוכנית 923 בכוונתנו לפעול בתחומים נוספים שלא פותחו במסגרת תוכנית החומש הקודמת בדגש על תחום הבריאות, המלחמה בפשיעה והאלימות כנגד נשים".
4 צפייה בגלריה
ראשי הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית. מימין: היוצא איימן סייף והנכנס חסאן טואפרה
(צילומים: עומר מסינגר, יוחאי צוברי)
עם זאת, נראה שרוב התקציב יופנה לתחומי התעסוקה, כלומר הכשרת עובדים ויצירת מקומות עבודה וכן קידום תשתיות. יצוין שעל פי ההסכם הקואליציוני, רק 15 מיליארד שקל יהיו תקציבים חדשים ו־15 מיליארד שקל יאוגמו מתקציבים קיימים. בפועל גם בתוכנית 922 חלק גדול מהתקציבים אוגמו, כך שבכל מקרה מדובר בתוספת תקציב דרמטית. אחד המאפיינים של 923 אמור להיות קביעת יעדים מדידים בניגוד ל־922 שבה נמדדו רק הסכומים שהוקצבו.
בתחום ההישגים של תוכנית 922 אפשר לציין, בין היתר, את העובדה שהתקצוב הדיפרנציאלי במשרד החינוך הגיע ל־1.5 מיליארד שקל וקירב את החינוך הערבי לשוויון בבתי הספר היסודיים ובחטיבת הביניים. יצוין, עם זאת, שהסכום הזה אינו חלק מ־10.7 מיליארד השקלים ויחד איתו מגיע בעצם סכום התוכנית ל־12.4 מיליארד שקל. בנוסף, בוצעו 82 פרויקטים של כבישים עירוניים. כן בוצעו 86 פרויקטים לשדרוג תשתיות מים וביוב בחברה הערבית שהביאו את היישובים הערביים למצב של 90% חיבור לביוב.
בולט לרעה המצב בתחום השיכון שם תוקצבו 128 פרויקטים, אבל יושמו במלואם רק 26. הניצול בפועל של פרויקטים במימון משרד השיכון עומד על 18% בלבד, שהם 250 מיליון שקל מתוך 1.4 מיליארד שקל. בין הסיבות: המחסור בקרקע ציבורית ביישובים הערביים ותהליכי תכנון מורכבים וארוכים. אכזבה קשה מהווה גם העובדה שלאורך כל התוכנית הצליח משרד העבודה והרווחה לבנות רק 55 מעונות יום.
מקצוע חדש: ממצי משאבים
המשרד חשף נתונים קשים על המשך הקיפוח של האוכלוסייה הערבית, גם לאחר יישום תוכנית 922. בין היתר מתברר שמעל ל־80% מהרשויות המקומיות הערביות - 69 רשויות - נמצאות במדד סוציו־אקונומי 1 עד 3, מול 24% - 20 רשויות - מתוך הרשויות היהודיות. 94% משטחי אזורי התעשייה נמצאים באזורים יהודיים. לעובדה זו משמעות מרחיקת לכת הן בתחום ההכנסות מארנונה והן בתחום מקומות העבודה. התוצאה: רק 2% מהכנסות הארנונה מתעשייה מגיעות לרשויות מקומיות ערביות.
התקציב הממוצע לתלמיד תיכון יהודי עומד בשנה על 43 אלף שקל לעומת 24 אלף שקל לתלמיד ערבי, יתרון של כ־40%. הדבר נובע מכך שבתקופת השרים נפתלי בנט, רפי פרץ ויואב גלנט לא נעשה כמעט שום מאמץ להשוואת תקציבים בתיכונים. צריך לזכור שעמדת המומחים היא ששוויון מהותי בחינוך הוא יתרון של 50% לחלשים. אחת התוצאות של פערי החינוך היא פער של 89 נקודות בציון הפסיכומטרי, 579 נקודות בממוצע ליהודים לעומת 490 לערבים.
בשל הקשיים שגילו רשויות מקומיות ערביות במיצוי משאבים במסגרת תוכנית 922 הקצתה הממשלה בפרויקט חדשני בשנה שעברה 34 משרות של ממצי משאבים. המשרד לשוויון חברתי טוען להצלחה שלהם בתשעת החודשים הראשונים לעבודתם. בעוד ברשויות ללא ממצי משאבים עמד שיעור המיצוי של תקציבי פיתוח של משרד הפנים על 44%, הרי שברשויות שמונו בהן ממצים הוא עמד על 51%. בכמה רשויות נרשמה אף עלייה של 17 נקודות אחוז.
עם זאת, ברור שמדובר בינתיים במדדים חלקיים ביותר ויש צורך ביותר זמן ובתמונה הרבה יותר רחבה כדי להעריך את הצלחת הפרויקט.
