להרצוג יש אפס ימי חסד, עליו לפעול מיד
להרצוג יש אפס ימי חסד, עליו לפעול מיד
המשימה הדחופה של הנשיא ה-11 צריכה להיות גינוי גורף והובלת קמפיין ציבורי נגד האיומים והמתקפות המילוליות על מי שקבוצות מסוימות לא מסכימות עמו. זאת לאחר שבנימין נתניהו וממשלתו הוסיפו שמן למדורת ההסתה
הבחירות לנשיאות המדינה, בהן ניצח יו”ר הסוכנות היהודית, השר והח”כ לשעבר יצחק הרצוג, את מרים פרץ, אשת ציבור ששכלה את שני בניה במערכות ישראל, התקיימו על רקע סוער. המערכת הפוליטית שסועה, ההסתה והאיומים נגד פוליטיקאים, פקידי ציבור ועיתונאים גברה, המצב הביטחוני רגיש, היחסים בין הציבור היהודי לערבי במיוחד בערים המעורבות רעועים, והמדינה משותקת בהיעדר תקציב מדינה. לכך יש להוסיף משבר כלכלי וחברתי כשמאות אלפי מובטלים נמצאים בחל”ת ורבבות עסקים קורסים.
במצב שכזה, כדאי אולי לשר האוצר המיועד אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו), המשתמש ברכב ממוגן כשר ביטחון לשעבר, לשקול לבקש את הרחבת האבטחה סביבו. זאת מסיבה פשוטה: מהלכים לא פופולריים שאותם יציע כדי להקטין את הגירעון הגואה בתקציב המדינה - למשל, קיצוץ בקצבאות האבטלה והאברכים - עלולים לגרום לסערה ברשתות החברתיות, להפגנות, ואולי אף לאיומי הסתה נגדו.
ליברמן שהוא פוליטיקאי ותיק ומשופשף רואה מה קורה לחבריו בגוש השינוי: על ראש הממשלה המיועד נפתלי בנט הוגברה האבטחה, לשרת הפנים המיועדת איילת שקד הוצמדה אבטחה. גם יו”ר האופוזיציה ומי שקיבל את המנדט להרכבת הממשלה יאיר לפיד זכה לאבטחה מוגברת.
מתברר שהפוליטיקאים הם לא המאובטחים היחידים. לרשימה ניתן להוסיף גם את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, התובעת במשפט נתניהו עו”ד ליאת בן ארי, וגם העיתונאים רינה מצליח, דנה וייס וגיא פלג. “על כולנו יש איומי רצח ואלימות”, קבל שלשום לפיד.
תופעת האיומים על מי שעמדותיו לא מוצאות חן בעיני גורם זה או אחר הגיעה גם אל פרופ’ גליה רהב מבית החולים שיבא, שחברה בוועדת חיסוני הקורונה של משרד הבריאות. הסיבה: עמדתה של רהב בעד חיסוני ילדים צרמה למתנגדי החיסונים, ולכן היא זכתה להשמצות ברשתות החברתיות. בתה הגישה כבר לפני שלושה חודשים תלונה במשטרה.
למרבה הצער, היד על המקלדת קלה והדרך לאיים על מי שעמדתו לא אהודה על ידי חלקים בציבור קצרה. למרות רצח ראש הממשלה יצחק רבין בנובמבר 1995 ההסתה נגד שליחי ציבור ועיתונאים חזרה בעת האחרונה ובגדול.
במצב מתוקן ניתן היה לצפות לגינוי מקיר לקיר מצד כל ראשי המערכת הפוליטית. אבל, ראש הממשלה בנימין נתניהו (שבנו מצייץ ומשמיץ ברשתות החברתיות), השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, יו”ר הכנסת יריב לוין ויתר שרי הממשלה או ח”כים מהקואליציה לא יצאו נגד האיומים וגם לא קראו להפסקתם.
במצב שכזה, אפשר לכרוך את התקווה לסיום איומי ההסתה לא רק עם הקמתה של ממשלת השינוי בתמיכת רע”מ, אלא גם עם הבחירות לנשיאות. להרצוג אין 100 ימי חסד. האזרח מספר 1, הנשיא ה־11 של מדינת ישראל, נדרש בראש ובראשונה לפעול להרגעת הרוחות, להפסקת ההסתה והאיומים, לאיחוי הקרעים, לחבק, להרגיע, לצמצם את הפלגנות ולפעול להחזיר את השפיות בשיח הציבורי.
על הרצוג לחבר בין ימין לשמאל, חרדים וחילונים, יהודים וערבים, מרכז ופריפריה. אחר כך, יידרש לחזק את מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית. הנשיא הפורש ראובן ריבלין התמקד בעיקר בקירוב השבטים, קודמו שמעון פרס עסק בעיקר בזירה הבינלאומית וקידום ההייטק. לנשיא או לנשיאה החדשים יש תפקיד אחר לחלוטין.
לנוכח ירידת האמון של הציבור במוסדות השלטון בשנים האחרונות, ובעיקר בזו של המערכת המשפטית, המפלגות ונבחרי הציבור, טוב יעשה הרצוג אם יפעל לחיזוק האמון במוסדות אלה. פעילויות לקירוב לבבות והדברת ההסתה בעם נדרשות היום מאי פעם.
אם הרצוג יפעל ביתר שאת לריפוי החברה הישראלית, תהיה בכך גם תשובה לביקורת הנמתחת על זכות קיומו של מוסד הנשיאות.
