פרשנותבכל הנוגע לגיוס חרדים, בנט לא למד מהטעות של עצמו
פרשנות
בכל הנוגע לגיוס חרדים, בנט לא למד מהטעות של עצמו
ראש הממשלה מתכוון להוריד את גיל הפטור משירות צבאי לצעירים חרדים במטרה להקל עליהם לצאת לעבודה. המשמעות היא פטור מלא לכל תלמיד ישיבה המעוניין בכך. מניסיון העבר, ספק רב אם זה מה שיגרום להם להשתלב בעבודה
בשנת 2019 היו בישראל 91 אלף אברכים, כלומר תלמידי ישיבות נשואים. ל־76% מהם היה פטור מלא מצה"ל ולא דחיית שירות. כלומר, לא היה שום חשש מגיוס לצבא שהחזיק אותם ב"כולל" (ישיבה לגברים נשואים), והם בכל זאת נשארו שם. כך עולה משנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה. לדברי עורכי השנתון, ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, "המשך הלימודים בכולל הוא תוצאה משולבת של מוטיבציות דתיות, תרבותיות וחברתיות".
בנאום ההשבעה שלו שלשום הודיע ראש הממשלה הנכנס נפתלי בנט שהוא מתכוון להוריד את גיל הפטור משירות צבאי ל־21 במטרה להקל על צעירים חרדים לצאת לעבודה. משמעות המהלך היא למעשה פטור מלא משירות צבאי לכל תלמיד ישיבה המעוניין בכך. סביר להניח שבנט מתכוון לשלב את המהלך במסגרת חוק הפטור שתעביר הממשלה.
בנט כבר ניסה את המהלך הזה ב־2014 בהיותו שר הכלכלה. בחוק הגיוס, שהיה למעשה חוק השתמטות המוני, שהעבירו אז בנט ושר האוצר יאיר לפיד, נקבע שגיל הפטור יירד מ־28 ל־24, וזהו המצב הנוכחי. במקביל נקבע מהלך חד־פעמי נוסף שנקרא "ריקון הבריכה", ולפיו כל תלמיד ישיבה שבעת כניסת החוק לתוקף היה בן 22 ומעלה יקבל פטור מלא משירות צבאי. המהלך של הורדת גיל הפטור וריקון הבריכה הביא לעלייה די מאכזבת בשיעור עבודת הגברים החרדים מ־45% ב־2013 ל־52% ב־2015. אחר כך נרשמה דריכה במקום עד משבר הקורונה. כלומר ההשפעה של ריקון הבריכה היתה אחוז או שניים. זה ללא ספק לא מצדיק חזרה על הניסיון הכושל.
ההנחה שבחורי הישיבות האברכים פשוט יושבים ומחכים שהממשלה תגאל אותם ותשחרר אותם לשוק העבודה התגלתה כמופרכת. חלקם מעדיפים להישאר בישיבה. לרובם אין כישורים לעבודה מכניסה בשוק העבודה.
על פי מחקר של אגף הכלכלנית הראשית באוצר, ההטבות שמאבד גבר חרדי שיוצא לעבוד מגיעות ל־5,400 שקל לחודש, כלומר יותר משכר מינימום. חלקם מחלטרים ועובדים "בשחור" במקביל ללימודים בישיבה.
במציאות, ספק אם יש גבר חרדי אחד שרוצה לעבוד או ללמוד לפני גיל הפטור ואינו עושה זאת. אין שום אכיפה משמעותית כלפי בחורי ישיבה עובדים. לכן, אם בנט רוצה שחרדים בני 24-21 ינצלו היטב את הזמן, הוא צריך לדאוג להקים להם מערך של הכנה לבגרות והכשרות מקצועיות לשעות הערב. שכן הבעיה היא היעדר כישורים ולא גיל הפטור.
כמובן הסיכוי שבג"ץ יאשר את הורדת גיל הפטור ל־21 לא קיים. מדובר באמירה שמשמעותה שאין אפילו יומרה לשוויון בנטל והאפליה בין דם לדם בקרב גברים יהודים הופכת למדיניות ממשלתית.
ההסתכלות של בנט צינית במיוחד דווקא משום שהוא דתי־לאומי. דתיים־לאומיים מסיימים את מסלול ההסדר שלהם בגיל 23. מעניין איך בנט מתכוון להסביר את זה לראשי ישיבות ההסדר.
גם הנזק למוטיבציה של הצעירים הלא חרדים צפוי להיות עצום. בישיבה של הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת לפני כחצי שנה נמסר כי שיעור הפטורים מסיבות בריאותיות ונפשיות הגיע ב־2020 ל־12%, כמעט כפול מאשר ב־2010. פטור נפשי או גופני הוא למעשה המסלול הכמעט יחיד של צעיר לא חרדי נורמטיבי לקבל פטור מגיוס לצה"ל. ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם בצה"ל, תת־אלוף אמיר ודמני, אמר ש"האתוס של השירות נשחק". לכך, כידוע, גרם במידה רבה כישלון המאבק לשוויון בנטל .
סביר שהממסד החרדי דווקא יתנגד להצעת בנט, כפי שהתנגד לריקון הבריכה. הסיבה לכך היא שהפטור משירות צבאי הוא בעצם אמצעי פיקוח על הצעירים החרדים. נכון, זה אמצעי שהפך הרבה פחות יעיל ככל שגיל הפטור ירד, אבל אין לו תחליף מבחינת הממסד החרדי.
בכל מקרה, נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלים שהחששות של הממסד החרדי לא ממש מוצדקים.
