היעדר תקציב פוגע בכלכלה יותר מסבב לחימה נוסף
היעדר תקציב פוגע בכלכלה יותר מסבב לחימה נוסף
יכולת ההתאוששות של הכלכלה הישראלית אחרי אירועים ביטחוניים הוכיחה את עצמה בעבר. דווקא עכשיו, ההתרחקות מתרחיש של הקמת ממשלה חדשה היא סכנה גדולה יותר למשק, כשברקע עדיין השיקום מהמשבר הקשה של הקורונה
1. אם להתחיל מהשורה התחתונה, המחיר שיגבה סבב הלחימה (שומר חומות) תלוי מאוד בכמה זמן הוא יימשך. נסיון העבר מלמד שהמחיר הכלכלי של סבבי לחימה אינו לינארי. ״לאירועים ביטחוניים ממושכים יש פוטנציאל כלכלי שלילי גדול בהרבה מאשר לאירועים קצרים. הפוטנציאל השלילי תלוי במשך הזמן, מידת הפגיעה בעורף, מספר החזיתות, והתגובה העולמית למהלכים הישראלים״, מסביר ד''ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי.
סבב הלחימה הזה אינו אירוע נקודתי שמתמקד בדרום. נכון למועד כתיבת שורות אלה נורו מאות טילים שאת רובם ספגו תושבי הדרום, אבל כללו גם מטחים כבדים של יותר ממאה רקטות על גוש דן עד השרון. מיליון תלמידים לא הלכו אתמול לבתי הספר והפרעות בערים המעורבות - יהודים וערבים - הופכות את ההתרחשות לכזו שמקיפה חלקים נרחבים במשק.
אזור הדרום לבדו מרכז 25%-20% מהפעילות הכלכלית של ישראל. על פי נתוני התאחדות התעשיינים כ־24% מהפדיון של התעשייה הישראלית מגיע מהדרום והייצוא התעשייתי מהאזור עומד על שיעור דומה.
כאשר מצרפים למשוואה את המרכז - המספרים כמובן מזנקים. מדובר באזור שיש בו כמחצית מהפעילות המשקית. מניתוח המחלקה למחקר כלכלי של התאחדות התעשיינים עולה כי הנזק הכלכלי המצטבר למשק בימים שלישי ורביעי - הירי לעבר המרכז החל רק ביום שלישי בתשע בערב - נאמד בכ־360 מיליון שקל. כלומר, כ־180 מיליון שקל ביום. האומדן מבוסס על עלות יום עבודה בהנחה ש־35% מהמועסקים במרחב דרום נעדרו מעבודתם, לצד כ־10% במרחב מרכז.
רון תומר נשיא ההתאחדות התעשיינים: "משעות הלילה תעשיינים בכל הארץ מתמודדים עם מגוון בעיות החל מדאגה לשלום עובדיהם ועד לפעילות העסקית שנפגעת כתוצאה מאי הגעת עובדים וחוסר ודאות".
2. סבב הלחימה הנוכחי תופס את המשק הישראלי בנקודה רגישה במיוחד: בעיצומו של תהליך התאוששות ממשבר הקורונה. הנתונים שמעידים על צמיחה מואצת כבר החלו לזרום ובראשם התוצר. על פי בפמן, לקראת סוף השנה שעברה, 2020, התוצר הרבעוני במחירים קבועים היה נמוך בכ־0.65% בלבד מהרמה בסוף 2019. האבטלה, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס), יורדת גם כן, כאשר במחצית הראשונה של אפריל היו בישראל 321.6 אלף מקבלי דמי אבטלה לעומת כ־384 אלף במרץ וכ־699 אלף בפברואר. כלומר, האבטלה הצמטצמה במחצית תוך חודשיים.
בחודשיים האחרונים ניכר גם זינוק בהכנסות המדינה שקפצו לרמה של 35.7-35.5 מיליארד שקל לחודש, היקפי הכנסות שלא נרשמו מזה שנתיים. גם מדד אמון הצרכנים, מדד "צופה עתיד" שמבקש לאמוד את מצב הרוח הלאומי ואת אופטימיות הציבור, שפרסמה שלשום הלמ"ס, שוב שבר את שיא כל הזמנים בכל פרמרטר לרבות הצפי לשינוי חיובי במצב הכלכלי של משק הבית של הנשאלים ושל המדינה. הפגיעה בכל אלה כעת, ככל שתהיה, אינה רק פסיכולוגית, אם כי אין לזלזל בהיבט הזה אחרי שנה של מיתון ומשבר רפואי־חברתי חמור. דוגמא אחת לנזק היא גל ביטולים שפוקד מאז שלשום את אולמות האירועים לצד צפי לירידה בצריכת שירותי פנאי - מסעדות, ברים וכיו״ב. מדובר בסקטור שספג מכה אנושה במשבר הקורונה, כשרק שלשום הוסרו המגבלות על קיום כנסים מקצועיים.
סבב לחימה עם תוצאות כאלה בעידן שלפני הקורונה לא היה גורם לזעזועים מהותיים אחרי עשור של זינוק חד בצריכה הפרטית, במהלכו אותם עסקים צברו שוליים רחבים ומכריות ביטחון. אלה נעלמו כלא היו אחרי אפריל 2020 ועכשיו אותם בעלי עסקים שוב נאלצים לקבל החלטה האם לפטר עובדים או לנצל את החודשיים האחרונים של החל"ת בתשלום שעדיין מספקת הממשלה עד סוף יולי. וזו רק דוגמא אחת לבתי עסק מפרפרים ששבריריותם הפיננסית מתוחה עד קצה גבול היכולת.
3. ישנו הבדל בין פגיעה מיידית לפגיעה לטווח ארוך. חזרה לדוגמא של אולמות האירועים: בהתאחדות בעלי האולמות מדווחים על דחיות ולא על ביטולים. כלומר, התוצר שמייצר סקטור האירועים, הנאמד בכ־7.5 מיליארד שקל, יגיע - אבל יידחה לחודש הבא או לרבעון הבא. דוגמא נוספת היא מחירו של הדולר. מאז תחילתה של המערכה, לפני כשלושה ימים, זינק המטבע האמריקאי בכ־1.5% מרמה של 3.25 שקל לכ־3.5 שקל. כלל האנליסטים בשוק ההון מסכימים כי מדובר בתגובה טבעית ואף צפויה של המשקיעים שמחפשים "חוף מבטחים" לנוכח האירועים הביטחוניים. אין מדובר בשינוי קבוע שמוסבר על ידי משתנים מבניים שיקבעו את מחירו של המט"ח לטווח רחוק.
בטווח הרחוק הדולר צפוי להישאר חלש ביחס לשקל לאורך זמן ככל שההייטק הישראלי ימשיך לפרוח וכסף "חם" ימשיך לזרום למשק הישראלי לצורך רכישת חברות. דווקא בשנת המיתון הקשה ביותר, העודף בחשבון השוטף של ישראל - פער בין מטבע חוץ שנכנס לזה שיוצא - זינק לרמתו הגבוהה ביותר אי־פעם: 20 מיליארד דולר. שיא כל הזמנים ופי שניים לעומת השיא לפני שנתיים. גם ההשקעות הישירות הזרות בישראל נגעו ברמתן הגבוה ביותר אי־פעם: כ־25 מיליארד דולר. האם זה צפוי להשתנות? ממש לא.
בפמן אומר שהמשק הישראלי יודע להתאושש מהר ממלחמות. גם החשכ"ל יהלי רוטנברג התייחס לתכונה החיונית הזו של המשק והסביר כי "לאורך השנים הכלכלה הישראלית מפגינה חוסן יוצא דופן והתאוששות מהירה מסבבי לחימה ומזעזועים נוספים. יש לזכור כי המשק הישראלי הינו בעל גמישות פיננסית ויכולת להתמודד גם עם תרחישים חמורים".
3 צפייה בגלריה
פגיעת טילי חמאס בעורף הישראלי. המשק הישראלי עדיין לא הספיק להתאושש ממשבר הקורונה
(צילום: יאיר שגיא)
4. ככל שמדובר בטווח הארוך ישנם דווקא סיכונים אחרים שכדאי לקחת בחשבון. ראשית, אובדן ההרתעה של ישראל נושא גם תג מחיר כלכלי. ההרתעה של ישראל מול אויביה, אפשרה את צמיחת המשק ואת התפתחותו. גם האירועים בלוד ובעכו הם בגדר התפתחות חדשה שעלולה לגרור משמעויות כלכליות ארוכות טווח. זאת כאשר הימשכותם או החמרתם עלולה לפגוע במרקם החיים הכלכלי שבין החברה היהודית לערבית – המהווה כ־21% מאוכלוסיית ישראל, ולכך יהיו השלכות חברתיות בלתי מבוטלות.
ומעבר לכל אלה, האירוע הכלכלי־תקציבי המשמעתי ביותר בימים אלו הוא עדיין האם תקום ממשלה או לא, והאם, ככל שתקום, היא תהיה מספיק יציבה כדי להצליח לגבש תקציב מדינה אחרי שלוש שנים שהממשלה והמשק מתנהלים בלעדיו. כפי שזה נראה כרגע, התרחקות תרחיש הקמת ממשלת שינוי בעקבות האירועים הביטחוניים, הוא הסיכון התקציבי המשקי הגדול ביותר שנראה באופק. הרבה יותר מהשלכות ההפגזות.
