משפט נתניהוהיענות חריגה? "נתניהו לא העלה בדעתו שהוא מקבל מתת"
משפט נתניהו
היענות חריגה? "נתניהו לא העלה בדעתו שהוא מקבל מתת"
חקירתו הנגדית של אילן ישועה בתיק 4000 החלה היום לגרד את ליבת כתב האישום – הסיקור המוטה וההיענות החריגה, לכאורה, לטובת ראש הממשלה. סניגוריו הזרימו לאולם ביהמ"ש כותרות וסרטונים שלעגו ובזו לנתניהו והאדירו את יריביו הפוליטיים; השופטים ניסו לחלץ את עצמם מהשיטפון: "לעבור כתבה כתבה - הערך של זה נמוך ביותר. תציגו את התמונה השלמה"
1.
חקירתו הנגדית של עד התביעה בתיק 4000, מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה, החלה היום (ג') לגרד את ליבת כתב האישום – הסיקור המוטה וההיענות החריגה, לכאורה, לטובת ראש הממשלה בנימין נתניהו, במיוחד בתקופת הבחירות - אז הסיקור היה חשוב לו ביותר. סניגורו, עו"ד בועז בן צור, הציג את היום שבו לכאורה נכרת הדיל המושחת – ארוחת הערב בהשתתפות שני הזוגות, נתניהו ואלוביץ', ב-27 לדצמבר 2012. הבחירות הץקיימו שלושה שבועות לאחר מכן, ב-22 לינואר 2013. הכותרות בוואלה בחלון הזמן הזה החלו לזרום לאולם.
כמו למשל הכותרת ביום שאחרי ארוחת הערב, כותרת שלעגה לביבי על כנס בחירות שערך בירושלים. לידיעה צורף סרטון. הכותרת והסרטון קבעו שנתניהו יצא "פראייר" – כי שילם 700 אלף שקל במקום 100 אלף על האירוע.
השופטת רבקה פלדמן-פרידמן נבהלה מהאפשרות שבן צור יציף עכשיו מאות כתבות וסרטונים, והדאגה הזו סייעה לעורר את הדיון העקרוני. "התביעה מציגה כאן תזה תקדימית של סיקור תקשורתי כהיענות חריגה", אמר בן צור. "איך בית המשפט יוכל להכריע מהי היענות חריגה אם לא יקבל תמונה מלאה. גם מול כלי תקשורת אחרים. אנחנו לא יודעים מה קרה בתוך האתר, אנחנו יודעים מה עלה באתר. זה חלק מהבנת האינטרסים ההדדיים שמיוחסים לנאשמים. מיוחס לנו הסיקור המוטה. בדקנו ומצאנו שרובו של הסיקור היה שלילי לנתניהו. זה השוחד שטוענים שהתקבל, ואני טוען לא מיני ולא מקצתיי, הם לא בדקו את זה".
2.
בן צור המשיך להזרים דוגמאות מאותם שלושת שבועות שבין ארוחת הערב הגורלית לבחירות שתמיד גורליות. למשל הכותרת מה-2 לינואר 2013: "התחזית ל-2013: 'נתניהו – כאב קבוע בטוסיק'". בן צור: "האם פרסמתם כותרת כזו, וולגרית, ירודה, משתלחת, כזו על אדם אחר, על לפיד, לבני או יחימוביץ למשל?" "אני לא זוכר", השיב ישועה.
בן צור המשיך להפציץ כותרות וסרטונים שלעגו ובזו לנתניהו והאדירו מצד שני את שמעון פרס, שלי יחימוביץ' ויאיר לפיד. השופטים ניסו לחלץ את ישועה מהשיטפון הזה. "הוא לא יכול להעיד על כל כתבה", אמרה פלדמן-פרידמן, "אנחנו לא צריכים אותו בשביל זה. אין לו ערך מוסף". השופט עודד שחם: "לעבור כתבה כתבה, ולבקש את התייחסותו של העד - הערך של זה נמוך ביותר. תציגו את המספרים. תציגו את התמונה השלמה. את המסקנות שאני מניח שאתם כבר יודעים. את זה תציגו לעד ותבקשו את התייחסותו". התובעת יהודית תירוש: "העד אינו מומחה לסיקור פוליטי, הוא מעיד על סיקור מוטה בגלל דרישות שהופנו אליו, ועל היענות להנחיות ברוב המקרים".
הסניגורים התעקשו על שלהם. גם בגלל שאין עד אחר שניתן להציג דרכו את התמונה המלאה, גם בגלל שהוא עצמו טבע בחקירה הראשית את התזה לפיה האתר נשבה ושועבד לטובת נתניהו. "העד הציג מצב מופרך", אמר עו"ד ז'ק חן, "וחובתנו להפריכו. התביעה מנסה לבסס תזה שהאתר היה משועבד לביבי. אנו מראים שלא כך היה". עו"ד מיכל רוזן-עוזר: "העד אמר בחקירה הראשית שאנחנו אנקדוטה, שהאתר מוטה לטובת נתניהו. חובתנו להציג שאיננו אנקדוטה ושהאתר אינו מוטה בעד נתניהו".
3.
לאחר השימוע תיקנה התביעה את עמדתה לגבי אופי השוחד שקיבל נתניהו. לא סיקור מוטה, לא סיקור חיובי, אלא היענות חריגה לדרישות שהפנו נתניהו ואנשיו לאתר. כלומר, נגישות והשפעה חריגים לראש הממשלה, משפחתו ויועציו, שהפכו לעיקר. לא המרת הסיקור משלילי לחיובי ביחס לנתניהו.
ההגנה מציגה לעניין זה טענה נגדית כפולה: ראשית, סיקור נתניהו, גם לאחר אותה ארוחת ערב, נותר שלילי ברובו הגדול; שנית, גם ההיענות לא הייתה מי יודע כמה. ב-3 השבועות הקריטיים לפני בחירות 2013 היו שמונה פניות לאתר, בעיקר מזאב רובינשטיין, ושתיים מהן נענו בחיוב. התוצאה, לפי הסניגוריה, היא גם סיקור שלילי וגם היענות דלה - בוודאי שלא חריגה - שאינה הולמת את הדיל המושחת לכאורה. ישועה: "אני זוכר שני אירועים שהיו לקראת בחירות 2013. האחד, הדרישה להזיז את טלי בן עובדיה, העורכת שאחראית לרצף הידיעות נגד נתניהו. והיא מוזזת ומגיע ינון מגל. השני הוא רצף הדרישות ההזויות בעניין בנט שהגיע מזאב רובינשטיין".
בשלב זה עוסק המשפט בצד של התקשורת - מה קיבל נתניהו. שלב התמורה, ההטבות הרגולטוריות, יגיע בהמשך. טענת ההגנה היא שהתביעה לא ערכה מחקר תקשורתי כדי להוכיח את טענתה. "לא בדקתם אמפירית מה היה באתר, ומה היה בכלי תקשורת אחרים", אמר בן צור. חוקרי רשות ניירות ערך שבנו את התיק לא הזמינו מחקר תקשורתי מקיף שמוכיח את הטיית סיקור מיום שנכרת הדיל, ולכן מתמקדת התביעה בטענת ההיענות החריגה והייחודית לדרישות, שנגזרה מההבנה ההדדית שנרקמה במוחם של נתניהו ואלוביץ' – האחד לאינטרסים של השני. ואז, כשהתביעה נדרשה לתקן את כתב האישום, כדי לדייק את הטענה ולהוכיח את החריגות, צירפה את נספח 315 - אירועי התקשורת בארבע שנות תקופת השוחד הנטענת. חריגות אמורה להילמד מהיחס בין הפניות שהופנו לבין הפניות שנענו. על התביעה להוכיח היענות גבוהה, ועל ההגנה לשכנע שההיענות הייתה דלה.
"בכל פעם שיגידו שדרישה נענתה", אמר בן צור, "אוכיח שלא הייתה דרישה ושלא נענתה". והסניגור סיכם: "זה עולם מסוכן, לשים את הסיפור הזה כפלילי. מהי חריגות? מה מקובל בתקשורת? אלה שאלות עמוקות ביותר. ראש ממשלת ישראל לא העלה כלל בדעתו שהוא מקבל מתת מאתר שלא עניין אותו, אתר נטול חשיבות שלא קובע סדר יום".
