דו"ח השכרבמקום לנסוע להשתלמויות, המרצים הבכירים מקבלים רבע מיליון שקל מענק פרישה
דו"ח השכר
במקום לנסוע להשתלמויות, המרצים הבכירים מקבלים רבע מיליון שקל מענק פרישה
דו"ח הממונה על השכר חושף עיוותים קשים בשכר הסגל הבכיר באוניברסיטאות. המרצים צוברים שליש מהכסף לנסיעות לכנסים מקצועיים ומקבלים במקומו מענקי פרישה. מרצה חדש מקבל מענק הסתגלות של רבע מיליון שקל, גם כשאין לו הוצאות. על פי הדו"ח, השכר הממוצע לחבר סגל אקדמי בכיר עמד על 30,600 שקל בעוד שהשכר הממוצע לחבר סגל אקדמי זוטר - 11,900 שקלים בלבד
דו"ח הממונה על השכר חושף עיוותים קשים בשכר הסגל הבכיר באוניברסיטאות. עיוות אחד הוא שהמרצים צוברים שליש מהכסף, המיועד לכנסים מקצועיים ומקבלים אותו כמענק פרישה שמסתכם בממוצע ביותר מרבע מיליון שקלים. עוד מתברר שחברי סגל חדשים מקבלים סל קליטה של רבע מיליון שקלים, גם אם קליטתם אינה כרוכה בהוצאות משמעותיות.
חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות זכאים להקצבה שנתית להוצאות מדעיות ובייחוד להשתתפות בכנסים בחו"ל בעלות של 44 מיליון דולר בשנה (143 מיליון שקל). הזכאות הממוצעת היא כ-8,000 דולר לשנה (26 אלף שקל), כאשר חבר סגל בדרגת מרצה מקבל כ-5,000 דולר ובדרגת פרופסור מן המניין כ-12 אלף דולר לשנה.
אלא שמתברר שחברי הסגל הבכיר מנצלים רק כ-67%, כלומר כשני שליש, מסך ההקצבה שהם זכאים לה. השליש הבלתי מנוצל נצבר משנה לשנה, כשחלק מהמוסדות משלמים את הכסף למרצים בגיל פרישה וחלק משלמים אותו ליורשיהם לאחר פטירתם. במשרד האוצר מעריכים שהמענק הממוצע עומד על כ-260 אלף.
בעוד ההקצבה השנתית שמנצלים המרצים עומדת על כ-140 מיליון שקל, היתרה הצבורה בקרן היא 150 מיליון דולר (כ-490 מילון שקל כלומר פי 3.5). באוצר מדגישים ש"הטבה זו אינה עולה בקנה אחד עם מטרות הקרן ואף עשויה לשמש כתמריץ שלילי", כלומר היא מעודדת לא להשתמש בכסף למטרות מדעיות.
גילוי נוסף בדו"ח: רוב האוניברסיטאות בישראל מעניקות סל קליטה במטרה לסייע בגיוס חברי סגל חדשים. סל קליטה ממוצע עומד על כ-240 אלף שקל, ואף יכול להגיע לכ-330 אלף שקל בחלק מהאוניברסיטאות. סלי הקליטה מוענקים בין אם יש עלויות קליטה ובין אם אין. הם גם ניתנים ללא התייחסות להיצע המרצים בתחומים האקדמיים השונים. למשל, במדעי המחשב, בתחומי הנדסה נבחרים ובכלכלה ומנהל עסקים יש קושי רב בגיוס חברי סגל חדשים, ובתחומים אחרים יש תחרות על כל משרה פנויה. למרות זאת המענק זהה.
עוד היבט בעייתי של שכר חברי הסגל הבכיר - 23% מחברי הסגל הבכיר מקבלים תוספת תפקיד נוסף, דוגמת ראש חוג או דיקאן. התוספות מסתכמות ב-50 מיליון שקלל. אך ל-30% ממקבלי תוספת בעלי התפקיד אין הגדרת תפקיד. יתכן שהם נשארו עם התוספת לאחר שסיימו את תפקיד.
מהדו"ח עולה שהשכר הממוצע לחבר סגל אקדמי בכיר הוא 30,600 שקלים בעוד השכר הממוצע לחבר סגל אקדמי זוטר 11,900 שקלים בלבד. השכר הממוצע לחבר סגל בכיר באוניברסיטאות הוא 33,400 שקל ובמכללות 22,800 שקל. השכר הממוצע הגבוה ביותר לחבר סגל בכיר באוניברסיטאות הוא במדעי המחשב -36,500 שקל והנמוך ביותר הוא במדעי הרוח, 28,400 שקל. במדעים המדויקים השכר הממוצע הוא 34,800 שקל ובהנדסה 34,600 שקל.
גורם אחד לפערים בין המדעים המדויקים לאחרים הוא שהמרצים מקבלים תוספת על גיוס מענקי מחקר והיכולת לגייס מענקים בתחומי ההייטק וההנדסה גדולה בהרבה. תוספת המחקר בתחומי ההייטק וההנדסה עומדת על 4,400-5,200 שקל פי 4 ויותר מתוספת מענקי המחקר הממוצעת במדעי הרוח, שעומדת על 1,100 שקל. אחד הגורמים לפער העצום הוא שבתחומי ההייטק והמדעים המדויקים יותר מ-60% מהמרצים זכו למענק בעוד במדעי הרוח רק 35%. עוד סיבה לפערי השכר היא הנטיה של המדעים המדוייקים לקלוט מרצים ישירות לדרגת מרצה בכיר. זאת, כנראה כדרך להעלות את שכרם, בשל התחרות הגבוהה על כוח אדם בתחומים אלה מול השוק הפרטי.
