שאלת הפיקוח על הקדשות ציבוריים
שאלת הפיקוח על הקדשות ציבוריים
היקף הפיקוח של המדינה על הקדשים ציבוריים
ידיעות בתקשורת הכתובה והמשודרת מנסות לאתר רשויות וגופים אותם צריך לחקור בדבר האחריות לאסון בהר מירון. במידע שהתפרסם נמצאת קבוצה עלומה אשר נזכרת בכתבה במגזין סוף השבוע של ידיעות אחרונות על ידי העיתונאי עודד שלום. במאמר מצויינים 4 גופים בעלי השליטה במתחם הקדוש אשר נחשב שני בחשיבותו אחרי הכותל המערבי.גופים אלה מנוהלים על ידי 4 רבנים של הקדשים שונים כחלק מועדת חמישה שבראשה עומד רב הכותל והמקומות הקדושים. בכתבה נאמר כי הקרקעות של ההקדשים רשומים על שם משפחות מאז המאה ה19.
כמו כן פורסם כי מזה שנים מתנהלת מערכה משפטית בין גופים אלה ורשויות המדינה לעניין הסדרת הניהול והשליטה במתחם.התדיינות מתקיימת בבתי המשפט ולא הגיעה לסיומה. לעניינו אין חשיבות לשאלה מתי ומה תהיה תוצאת התדיינות זאת. מה שחשוב לבדוק מהו המעמד המשפטי של ההקדשים השולטים במתחם של קבר רבי שמעון בר יוחאי ומי הם אותם גופים האחראים לניהול שלהם, לשימוש בכספי התרומות הניתנות להקדשים ולהתנהלות האירועים במתחם.
"קיימים שני סוגי הקדש: דתי וציבורי, שלעתים נקרא גם נאמנות. לשניהם יש נאמן שאחראי על ניהול הנכסים בהתאם למטרות שהגדיר המייסד. בישראל יש כ–3,200 הקדשות ציבוריים, אך כ–2,800 מהם הם הקדשות כספיים — כלומר ללא נכסים בקרקע — ומחציתם בסכומים של מאות אלפי שקלים בלבד. בנוסף, יש בישראל כ–1,050 הקדשות דתיים, בעיקר בערים הוותיקות, רובם בירושלים. סך כל הנכסים של ההקדשות הדתיים הוערך בשנים האחרונות על ידי בתי הדין הרבניים בכ–6 מיליארד שקל" (מאמר שוקי שדה דה מרקר).
בשנת 2012 הוכנה הצעת חוק בעניין הקדשים ציבוריים. בדברי ההסבר להצעה נאמר: "שאלת האישיות המשפטית של ההקדש אינה מקבלת מענה ברור בהוראות חוק הנאמנות. לשאלה זו השלכות בתחומים שונים, למשל לעניין רישום הבעלות בנכסי מקרקעין על שם ההקדש. הוראות חוק הנאמנות אינן מלמדות בבירור על היותו של הקדש ציבורי בעל אישיות משפטית נפרדת. ברע"א 46/94 זקס אברמוב נ' הממונה על מרשם המקרקעין, פ"ד נ(2) 202 (1996), נקבע כי בהעדר הכרה מפורשת בחוק, ההקדש הציבורי אינו בעל אישיות משפטית;
בנוסף, הוראות חוק הנאמנות דלות יחסית בכל הנוגע לטיב הפיקוח על הקדשות ציבוריים והכלים אותם מעמיד החוק לטובת רשם ההקדשות לצורך ביצוע פיקוח אפקטיבי על פעילותם. בהקשר זה יש לציין כי על פי הערכות שונות קיימים הקדשות ציבוריים המנהלים נכסים בסכומי עתק, אשר אינם רשומים כלל אצל רשם ההקדשות ולכן אינם נתונים לפיקוח כלשהו, ולו ברמה המינימלית. משכך, קיים צורך להסדיר בחקיקה מערכת פיקוח אפקטיבית אשר תאפשר פיקוח יעיל על הקדשות רשומים וכן תתמרץ רישום והסדרת פיקוח לגבי הקדשות שטרם נרשמו."
לפי החוק הקיים היום התוצאה המעשית היא שנכסי הקדש צריכים להירשם על שם נאמני ההקדש והמשמעות היא שנאמני ההקדש צריכים לשאת באחריות לכל מה שנעשה בהקדש מבחינת ההיבטים הפיננסים והאחריות למקרקעין השייכים להקדש שאותו הם מנהלים.
פקודת ההקדשות שהייתה בתוקף בעת קיומם של ההקדשים שהוקמו לפני הקמת המדינה וחוק הנאמנות הקיים היום מחייבים את הנאמנים לדווח לרשם ההקדשות על קיומו של ההקדש ופרטיו מי הם המנהלים שלו והגשת דו"ח כספי על השימוש הנעשה בנכסי ההקדש ופירותיהם.
רשם ההקדשות הוא זרוע של משרד המשפטים שתפקידו לפקח על הקדשים בענין זה נאמר באתר משרד המשפטים: "רשם ההקדשות: יחידת רשם ההקדשות פועלת כדי להבטיח שנכסים שיועדו למטרה ציבורית ישמשו למטרתם בהתאם לרצון המקדישים.היחידה נותנת לציבור ולנאמני ההקדשות ,מנחה ומפקחת על שמירת נכסי ההקדשות ופיתוחם למימוש מטרותיהם", נשאלת השאלה האם במקרה הנוכחי היתה לרשם ההקדשות מעורבות כלשהי בפיקוח על ההקדשות בהר מירון? ככל הידוע התשובה שלילית.
מבירור באתר הכנסת לא ניתן למצוא את הצעת החוק משנת 2012 ומה עלה בגורלה. מדוע לא טיפלו בעניין 4 שרי משפטים שכיהנו מאז הוכנה הצעת החוק שמטרתה כאמור היתה להסדיר פיקוח אפקטיבי על פעילות ההקדשים?
סעיף 17 ג לחוק הנאמנות הקיים היום קובע: "נמצאו נכסים המשמשים הקדש, אלא שאין על כך כתב הקדש, רשאי בית המשפט להצהיר על קיום הקדש ולהגדיר מטרותיו, נכסיו, תנאיו ותחילתו. "האם נשקלה במשרד המשפטים פעולה על פי סעיף זה להסדרת הקדשים הנזכרים לעיל?
המסקנות המתבקשות מן האמור כי ראוי שאם תוקם ועדת חקירה יכללו המסקנות שלה כללים לניהול ופיקוח על ההקדשים ולקידומה של הצעת החוק משנת 2012 שתאפשר קביעת הסטטוס המשפטי של ההקדשים. לחילופין אולי ראוי שחבר כנסת יקדם הצעת חוק חדשה שתאמץ את ההצעות שהועלו בשנת 2012.
ד"ר אלון קפלן עורך דין. מחבר הספר "הנאמנות בישראל הלכה למעשה".
