דו"ח המבקרמחדל הטיפול באלימות בין בני זוג: הממשלה אימצה את התוכנית, אבל נתנה רק 43% מהכסף
דו"ח המבקר
מחדל הטיפול באלימות בין בני זוג: הממשלה אימצה את התוכנית, אבל נתנה רק 43% מהכסף
לפי דו"ח מבקר המדינה בנושא, רק 38% ממי שהוגדרו כנזקקים לטיפול בשל אלימות במשפחה טופלו בפועל במרכזים המתאימים; בנוסף, התגלו פערים חברתיים קשים: התקציב הממוצע של משרד הרווחה לנפגע אלימות במשפחה ברשויות מקומיות חזקות, גבוה ב-120% מהתקציב הממוצע לנפגע ברשות חלשה
הממשלה אימצה את תוכנית החומש למאבק באלימות במשפחה - אבל הקצתה לה רק 43% מסכום הדרוש, 128 מיליון שקל מתוך 300 מיליון. בנוסף, רק 38% ממי שהוגדרו כנזקקים לטיפול בשל אלימות במשפחה טופלו בפועל במרכזים המתאימים. התקציב הממוצע של משרד הרווחה לנפגע אלימות במשפחה ברשויות מקומיות שרמתן בינונית וגבוהה, גבוה ב-120% מהתקציב הממוצע לנפגע ברשות חלשה; כך עולה מדו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בנושא הטיפול באלימות בין בני זוג במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות (מש"חים) שמתפרסם היום (ד').
חומרת הממצאים בולטת במיוחד על רקע העלייה הגדולה במספר מקרי האלימות במשפחה בתקופת הקורונה. בין היתר, כך לפי הדו"ח, נרשמה עלייה של כ-800% במספר הפניות למוקד 118 של משרד הרווחה ושל 26% בפניות למחלקות לשירותים חברתיים ולמרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה. כן נרשמה עלייה של 22% במספר התיקים שנפתחו במשטרה ושל 160% במספר הנשים שנרצחו על ידי בני זוגן.
ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, הרבה להצהיר על מחויבותו למאבק באלימות במשפחה. בפועל נמצא כי בשנים 2020-2017 הקצתה הממשלה רק 128 מיליון שקל לנושא, שהם 43% מ-300 מיליון השקלים שהיתה אמורה להקציב ליישום התוכנית הלאומית לטיפול באלימות במשפחה. זאת, על אף שהממשלה אימצה את עיקרי התוכנית. הסיבה לכך היא שהחלטת הממשלה לאמץ את התוכנית לא לוותה בקביעת מקורות תקציביים - ולפיכך היתה בלתי מחייבת. אנגלמן קובע בדו"ח כי "עקב כך, ההתמודדות עם התופעה נותרה חלקית ומלווה בפתרונות זמניים".
בשנת 2019 הוגדרו 25.3 אלף איש כנזקקים לטיפול בשל אלימות במשפחה במש"חים. אבל, מתברר שרק 38% מהנזקקים לסיוע, שהם פחות מעשרת אלפים איש, טופלו במרכזים, ו-62%, שהם 15.5 אלף איש, לא טופלו. יש רשויות שאין להם מרכזים למניעת אלימות במשפחה ותושביהן אמורים לקבל את השירות בישובים סמוכים; בפועל נזקקים מ-41 ישובים לא הופנו כלל למרכזים. על פי סקר מ-2001, באותה שנה סבלו מאה אלף נשים מאלימות מצד בני זוג. בהנחה שמספר זה רק גדל מאז, עולה שהרוב המכריע של נשים קורבנות אלימות במשפחה אינן מטופלות במערכת הרווחה.
רק 4,000 גברים אלימים מתוך 20 אלף, כלומר 20%, טופלו ב-2019 על ידי גורם כלשהו. "מסגרות הטיפול הנגישות לגברים אלימים מעטות ואינן פועלות באופן רציף. כמו כן, לא נעשות די פעולות ל'חיזור' אחר הגבר הפוגע לשם רתימתו לטיפול", קובע הדו"ח.
גם בתחום הטפול באלימות במשפחה, כמו בתחומי רווחה אחרים, נמצאו פערים קשים לטובת שכבות חזקות. כך, התקציב הממוצע לנפגע אלימות במשפחה שמקצה משרד הרווחה לרשויות מקומיות שרמתן בינונית וגבוהה עומד על 1,500 שקל - גבוה ב-118% מהתקציב הממוצע לנזקק ברשות חלשה, שעמד על 700 שקל בלבד.
רוב המרכזים למניעת אלימות במשפחה, 62 מתוך 110 (55%), פועלים ברשויות של המעמד הבינוני עד גבוה במגזר היהודי. זאת, למרות שחישוב מספר הנזקקים ל-1,000 תושבים העלה כי ככל שהרמה החברתית-כלכלית של תושבי הרשות יורדת, גדל מספר הנזקקים לטיפול בשל אלימות במשפחה.
המבקר מגלה עוד כי התקציב של משרד הרווחה ושל הרשות למאבק באלימות למטרת מניעת מקרי אלימות הוא כ-1.4% בלבד מהתקצוב לטיפול בה – כלומר כליאת עבריני אלימות והגנה על נשים במקלטים. כך, תקציב המניעה עומד על 3 מיליון שקל, לעומת 213 מיליון שקל המוקצים לטיפול. זאת בניגוד מוחלט לעיקרון שנקבע בתקנון העבודה הסוציאלית, לפיו "ככל שיושקעו משאבים רבים יותר בחינוך לפתרון בעיות וקונפליקטים, להתמודדות עם כעסים, לזוגיות שוויונית, לחיי משפחה, לכבוד בין אדם לרעהו - יצומצמו ממדי התופעה ויושקעו פחות משאבים בהתמודדות עם תופעות קיימות".
מחדל נוסף תקציבי נוסף נמצא בכך שבשנת 2019 הוקצו 10.75 מיליון שקל לשיקום נשים שיצאו ממקלטים לנשים מוכות, אך נוצלו רק 1.24 מיליון שקל מתוכם - כלומר, פחות מעשירית מהסכום. המבקר קורא למשרד לפעול להסרת חסמים לשימוש בתקציב.
משרד הרווחה: פועלים להגדלת התקציב, הקמנו יחידות חדשות בפריפריה
ממשרד הרווחה נמסר ש"טיפול ומניעה של תופעת האלימות במשפחה ניצבים בראש סדר העדיפויות של המשרד שמשקיע משאבים רבים בנושא. אנו מקבלים את מסקנות והמלצות המבקר וחלק ניכר מהן כבר נמצא בהליכי יישום. יודגש כי חלק מממצאי הביקורת מתייחסים לפעולות שאמורות להתבצע במסגרת יישום התוכנית הבין משרדית לטיפול באלימות במשפחה, אך לצערנו התעכבו עקב היעדר תקציב מדינה לשנים 20-21.
"אנו פועלים מול משרד האוצר להגדלת המימון לתוכנית כבר בתקציב המדינה הקרוב. עם זאת", אומרים במשרד, "מאז כתיבת הדו"ח, יחידות חדשות לטיפול באלימות במשפחה נפתחו על מנת להקל את העומס ואת ההמתנה לטיפול במרכזים האזוריים. זאת, בעיקר בערים בפריפריה וביישובי החברה הערבית על מנת שמקבלי השירות יוכלו לקבל את הטיפול במקום מגוריהם".
