בלעדי לכלכליסטשפיר, רדימיקס והנסון על הכוונת של רשות התחרות
בלעדי לכלכליסט
שפיר, רדימיקס והנסון על הכוונת של רשות התחרות
ברשות בודקים האם החברות המחזיקות במחצבות ובמפעלי בטון משפיעות לרעה על מחיר החצץ
רשות התחרות בוחנת צעדים להתערבות בשוק המחצבות לטובת צמצום הריכוזיות בענף והגברת התחרות. זו עשויה להיות אחת התוצאות הדרמטיות של ועדת פינס שבוחנת צעדי מדיניות בתחום החציבה וצפויה להשלים את עבודתה בשבועות הקרובים. במהלך הדיונים הסבירה הממונה על התחרות עו"ד מיכל הלפרין שהיא גם חברה בוועדה כי עד כה הנחת היסוד היתה כי הריכוזיות באה לידי ביטוי רק באזורים מסוימים בארץ, אך דיוני הוועדה מבהירים כי ההשפעה היא כלל ארצית.
שוק ריכוזי במיוחד
אחת הבעיות המרכזיות שהטרידו את רשות התחרות ואת חברי הוועדה היא מה שמכונה אינטגרציה אנכית — בעלות של חברה אחת על שורה של חוליות בשרשרת. במקרה זה בעלות על מחצבה, במקביל לבעלות על מפעל בטון שקונה חומרי גלם מהמחצבה.
אברי איתן ראש צוות אנרגיה ברשות התחרות הסביר כי, "מפעלי הבטון צורכים 50% מהאגרגטים (חצץ — א"ג). רשות התחרות תבחן כיצד בעל מחצבה שמקים מפעל בטון משפיע על כמויות ומחירים עבור שחקנים שאינם בעלי מחצבות".
כיום פועלות בישראל 36 מחצבות בסך הכל. 15 מהן מופעלות על ידי שלוש חברות — רדימיקס שמפעילה באמצעות חברת הבת אבן וסיד שמונה מחצבות, שפיר שמפעילה ארבע מחצבות, והנסון שמפעילה שלוש מחצבות. לכל אחת מהחברות האלה יש גם עשרות מפעלי בטון, וביחד הן מחזיקות 55% מהמפעלים בארץ — לרדימיקס 65, להנסון 26, לשפיר 19.
לחברות אלה יש גם שליטה על חוליות נוספות בשרשרת הייצור – מדרגת חומר הגלם ועד הביצוע וההקמה. שפיר למשל מחזיקה גם שלושה מפעלי אספלט פעילים, שני מפעלים לעיבוד וייצור ברזל ומפעל לייצור אלמנטים טרומיים. בנוסף יש לה אוניות ליבוא קלינקר המשמש לייצור המלט, צי משאיות להובלת בטון, היא קבלן תשתיות גדול ויש לה חברת בנייה הבונה מאות דירות בשנה.
מהדו"ח הכספי של שפיר עולה כי בשלוש השנים האחרונות מגזר התעשייה שאליו שייכות המחצבות ומפעלי הבטון, היה הרווחי ביותר. ב־2020 היא הרוויחה בתחום זה 392 מיליון שקל. לשם השוואה המגזר השני ברווחיותו היה התשתיות ובו עמד הרווח על 146 מיליון שקל. שפיר גם משקיעה לא מעט בשמירה על כוחה. היא שכרה את עו"ד אבי ליכט, ששימש עד 2018 המשנה ליועמ"ש, את יורם אריאב בעבר מנכ"ל משרד האוצר ואת שלום שלמה שמשמש כיום כיועצו של נפתלי בנט ובעבר ייעץ לרוה"מ נתניהו.
אורי שיינין סגן מנהל רשות החברות אמר בדיונים כי, "התחום סובל ממחירים גבוהים, רמת שירות נחותה, דחיית לו"ז ביצוע, דיכוי חדשנות והחרפת הריכוזיות. הרווח של החברות הגדולות הוא כפול – זכייה במכרז ושמירה על מחירון חומרי הגלם גבוהים לקראת המכרז הבא".
נציג נתיבי ישראל, שלה אינטרס עמוק להגברת התחרות, אמר כי כ־45% מעלות פרויקט תשתית היא חומרי גלם שמקורם במחצבות, ומכאן היתרון העצום לשלוש החברות ששולטות בכמעט מחצית מהמחצבות. בדיונים הציעה רשות החברות לנקוט בצעדים חריגים לפתרון ובהם אף הלאמת המחצבות, פיצול בעלויות והרחבת חציבה ביהודה ושמרון.
