בלעדיהמלצה לאסור על בעלי מחצבות להקים מפעלי בטון
בלעדי
המלצה לאסור על בעלי מחצבות להקים מפעלי בטון
ועדת פינס לבחינת מדיניות הכרייה תוקפת בדו"ח הסופי שלה את בעלי המחצבות שמתחמקים ממכרזים שיסדירו את הפעלתן. הוועדה גם מממליצה לאפשר בחוק סילוק מפעילים שחוזה ההפעלה שלהם פקע
הפרדת האחזקה על מחצבות בסמיכות גיאוגרפית, והגבלת היכולת של מפעילי מחצבות להחזיק גם במפעלי בטון, אלה שתי ההמלצות הדרמטיות של ועדת פינס לבחינת מדיניות הכרייה והחציבה. הוועדה, שבראש מנכ"ל משרד הבינוי יאיר פינס, הפיצה בסוף השבוע החולף את הדו"ח הסופי של המלצותיה.
רוב ההמלצות מבוסס על ניתוח התחרות בשוק המחצבות שהציגה לוועדה מיכל הלפרין הממונה על התחרות, ובעצמה חברה בוועדה. רשות התחרות מצאה שישה צמדי מחצבות בבעלות זהה באותו אזור ביקוש, מה שפוגע בתחרות ומאלץ את מפעלי הבטון באזור להתאים עצמם לתנאים ולמחירים שקובעות המחצבות.
לחוסר התחרות האזורי מתווספת בעיה של אינטגרציה אנכית: מפעלי מחצבות שמחזיקים במקביל בנתחי שוק משמעותיים בענפי המשך הייצור המרכזיים: בטון, אספלט ותשתיות. במצב כזה מחצבות שבאחזקתן מפעל בטון דוחקות מפעלי בטון מתחרים על ידי הגבלת כמות או זמינות חומרי החציבה, או פשוט על ידי העלאת מחירם. לכך נמצאו אינדיקציות בשטח. למחצבת רדימיקס 65 מפעלי בטון, להנסון 26, לשפיר 19 וביחד הן חולשות על כ־55% מהשוק. שפיר גם מחזיקה במפעלי אספלט, מפעלים לעיבוד וייצור ברזל, ייצור אלמנטים טרומיים, אוניות לייבוא קלינקר המשמש לייצור המלט וצי משאיות להובלת בטון, ויש לה חברת בנייה הבונה מאות דירות בשנה.
על בסיס הניתוח הזה של הלפרין ועדת פינס ממליצה לקדם חקיקה שתורה על הפרדת מחצבות בבעלות זהה ובסמיכות גיאוגרפית. בנוסף נכתב כי יש לייצר מצב שבו בכל אזור תהיה לפחות מחצבה אחת ללא קשרי בעלות עם מפעל בטון. אשר להצטמקות מלאי המחצבות הפעילות, לדעת הוועדה הבעיה נובעת מתהליך איטי של מעבר מהיתרי חציבה שהתקבלו בפטור ממכרז — למכרזים תחרותיים.
ב־1992 אושר חוק חובת המכרזים, שלפניו מחצבות פעלו ללא מכרז ושילמו תגמול פר טון על פי מחיר קבוע מראש. אך מחצבות החצץ עושות הכל כדי למנוע מעבר להקצאה בהליך תחרותי, לאחר שקיבלו הארכות מהכנסת ומשתי ועדות שונות. בדו"ח נכתב כי "להיסטוריית ההארכות אין אח ורע בתולדות יישום חוק המכרזים בכל הקשור להתמשכות הדחייה ביישומו".
כיום נותרו 14 מחצבות בפטור ממכרז והן אמורות לחזור לידי המדינה עד 2025. הוועדה תוקפת את התנהלותן ורומזת על לחצים שהן מפעילות על ח"כים ושרים. 14 המחצבות הללו חולשות על עתודות של 1.6 מיליארד טון חצץ, 76% מסך עתודות החצץ בגבולות הקו הירוק. בוועדה עלה חשש כי הליך ההשבה יהיה איטי ולפרקי זמן ארוכים המחצבות לא יעבדו. מחצבות הפטור יוצרות את המצב הזה באמצעות הליכים משפטיים שמונעים פרסום מכרז. מהדו"ח עולה כי "בחמש השנים האחרונות היו 45 הליכים, מהם 17 הליכים על ידי מפעיל אחד (חברת שפיר — א.ג)", כשרוב התביעות "אינן אלא ניסיון לדחות את מועד תום ההרשאה בדרכים שונות, על חשבון כלל הציבור ותוך פגיעה בצדק החלוקתי והשוויון".
עיכוב בהשבת ההרשאה ועצירת פעילות מחצבה יצמצמו את חומרי הגלם, ויגבירו את היתרון התחרותי של מפעיל המחצבות. כדי להתמודד עם כך הוועדה ממליצה על תמריצים להשבת מחצבות פטור על ידי החזר חלקי של תמלוגים שמשלמות המחצבות בגובה התייקרות התמלוג ביולי השנה מ־5 שקל לטון ל־8 שקל, ובשנה הבאה ל־11 שקל לטון. עם זאת הוועדה ממליצה גם על הטלת סנקציות על מפעילי מחצבות שלא ישיבו אותן למדינה במועד. וכן להכניס תיקון בחוק כך שרשות מקרקעי ישראל תוכל להוציא צו סילוק כנגד מי שמחזיק במחצבה לאחר פקיעת חוזה ההרשאה.
ב־2019 שיטת המכרזים שונתה כך שבמקום תחרות על גובה התמלוג יש תחרות על דמי הרשאה לחציבה. הוועדה קובעת כי השיטה עדיפה, משום שהיא מעודדת את הזוכים להפיק כמה שיותר חומרי חציבה. עם זאת כדי לשפר את התמריץ הכלכלי היא ממליצה להאריך את תקופת ההרשאה מ־20 שנה ל־30 שנה.
הוועדה נוגעת בהרחבה גם בהיבטים תכנוניים, בשל התנגדויות של תושבים וראשי ערים להפעלת מחצבות בשטחם. הפתרון שמציעה הוועדה הוא העברת הסמכות לאשר תוכניות חציבה לוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) שלה סמכויות כשל המועצה הארצית לתכנון ובניה; ולהעניק לוועדה זו את הסמכות להוציא היתר בנייה למחצבות גם כאשר התוכנית אושרה בוועדה מחוזית. כלים אלה אמורים לעקוף את ההתנגדות המקומית, תוך מתן תמריץ כספי לרשויות מקומיות שבהן תפעל מחצבה.
40% מאספקת חומרי החציבה מגיעים מיהודה ושומרון. הוועדה ממליצה על החלת חוק חובת מכרזים בשטחי C עד סוף 2021, על חובת תמלוג על מחצבות בשטחי C והגברה של אכיפה לשם מניעת מחצבות פיראטיות.
יו"ר הוועדה יאיר פינס. שלח אזהרה
מחצבת אבן סיד. המדינה תוכל להוציא צו סילוק למי שהרשאתו פקעה
עיקרי הדו"ח
שיווק: ועדה תעקוב אחרי מכרזים ותקבע את מועד שיווק המחצבות
תכנון: תכנון מפורט בוות"ל, שתוכל להוציא היתרי בנייה
מכרזים: תמרוץ להשיב
המחצבות בפטור באמצעות תמלוגים, וסנקציות למי שלא
ישיבו אותן למדינה במועד
תחרות: חקיקה שתפריד מחצבות באחזקה זהה בסמיכות גיאוגרפית, ואיסור הפעלה של מפעל בטון סמוך
יהודה ושומרון: חקיקת חוק חובת מכרזים בשטחי C והרחבת הייבוא משטחי A ומדינות שכנות
