45 יום לא הספיקו: המדינה טרם הגיבה לעתירה נגד הסכם קצא"א
45 יום לא הספיקו: המדינה טרם הגיבה לעתירה נגד הסכם קצא"א
קצא"א ומשרדי הממשלה לא עמדו במועד שקצב בג"ץ להגשת תשובתם לעתירה נגד הרחבת פעילות הנפט בסמוך לשמורת האלמוגים באילת. היחידה שהגיבה במועד היא עיריית אילת שטוענת: כבר כיום קצא"א לא מסוגלת להתמודד עם תקלות בהיקף מקומי
ארגוני הסביבה חשבו שעתירה דחופה לבג"ץ תביא לבחינה מהירה של הסכם קצא"א השנוי במחלוקת, אולם בינתיים הפרקליטות ובית המשפט אינם ממהרים ובחינת הטענות שבעתירה מתמסמסת.
אתמול (א') היתה אמורה המדינה להגיש את תגובתה לעתירה, לאחר ששופט בג"ץ קצבו לה פרק זמן ארוך למדי של 45 יום כדי לעשות כן. אלא שמתברר שחודש וחצי לא הספיקו, וברגע האחרון ממש, ביום שישי האחרון בבוקר, הוגשה לבית המשפט העליון בקשת ארכה מטעם המדינה במסגרתה התבקש להעניק לה חודש ימים נוסף לגיבוש עמדתה.
עד לשעה זו לא התקבלה החלטה של שופטי העליון בבקשה, אולם בפועל המועד להגשת התגובה חלף וממילא אף אחד ממשרדי הממשלה לא הגיבו וכך גם חברת קצא"א עצמה. בכך נקבעו עובדות בשטח וסביר להניח שכעת בית המשפט יתן את הארכה המבוקשת.
משמעות העיכוב בבירור העתירה הוא כי בינתיים נמשך באין מפריע יישומו של הסכם קצא"א השנוי במחלוקת, אשר הופך את ישראל לגשר לשינוע נפט מהאמירויות לאירופה, דרך צינור הנפט שעובר מאילת לאשקלון.
בתחילת חודש מאי הגישו ארגוני סביבה ובהם החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין וצלול, את העתירה, בדרישה לקבוע כי ההסכם לשינוע נפט אינו תקף מאחר שלא אושר ע"י הממשלה כפי שנדרש מכוח חוק החברות הממשלתיות.
העותרות גם ביקשו צו ביניים שיאסור על קצא"א לשנע נפט לפי ההסכם. שופטי בג"ץ סירבו להוציא צו ביניים וקצבו כאמור 45 ימים לתגובה, מה שיכל לרמז שלדעתם לא מדובר בנושא דחוף במיוחד. המדינה כנראה הבינה אף היא את המסר וגם היא לא ממהרת.
הפרקליטות מייצגת את הממשלה, משרד האוצר, משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, משרד התיירות, רשות החברות הממשלתיות ורשות הספנות והנמלים, לא
בבקשת הארכה של המדינה אין פירוט מדוע היא מוגשת רק ברגע האחרון, אך מצוין בה כי לאחר הגשת העתירה התקיימה ישיבה לגיבוש עמדת המשיבים בעתירה בהשתתפות משרדי הממשלה השונים ו"בהמשך לכך למשיבים דרוש פרק זמן נוסף לצורך השלמת גיבוש המענה לעתירה".
עוד נכתב כי פרק הזמן הנוסף מתבקש גם בשל השבעת הממשלה ובנימוק שהגורמים הרלוונטיים נדרשים לשהות בכדי להידרש לסוגיה. מקורות משפטיים טוענים כי התנהלות זו – להגיש בקשה לארכה ברגע האחרון - מאפיינת את המדינה פעמים רבות בעת שהיא נדרשת להגיש תגובות לעתירות לבג"ץ וכך נושאים שונים מתעכבים אף מעבר למשך הזמן הארוך ממילא שלוקח לבג"ץ לטפל בעתירות.
מעיון בתיק עולה כי חברת קצא"א לא הגישה בקשת ארכה משל עצמה, אולם המדינה הודיעה כי קצא"א מסכימה למתן הארכה ועו"ד מאיר הלר המייצג אותה ביקש כי תחול גם על קצא"א.
רק עיריית אילת הגיבה לעתירה
מהעתירה עלה כי תחת העמימות המוחלטת ששררה מאז נחתם מזכר עקרונות בין קצא"א לחברה מהאמירויות, באוקטובר 2020, נחתם הסכם מפורט שכבר מיושם בפועל והביא לעלייה ניכרת בהיקף תעבורת אוניות הנפט שנכנסות לאילת ועוברות בצמוד לשמורת האלמוגים.
כל זאת נעשה ללא שהתקיים דיון בממשלה, מבלי שהושלמה הכנת תסקיר השפעה על הסביבה ומבלי שהציבור הוזמן להביע את עמדתו למעשה ומבלי שההסכם נחשף לציבור.
היחידה שהגיבה לעתירה במועד היא עיריית אילת, שתומכת בעתירה וטוענת כי נדרשת התערבות בית המשפט על מנת להקפיא את יישומו של הסכם קצא"א, לכל הפחות עד להשלמת סקר הסיכונים וקיום דיון מעמיק בממשלה בהסכם והשלכותיו.
העירייה מיוצגת בידי עורכי הדין עפר בר און ושלי לב שרמן ממשרד שביט בר און טוענת כי העירייה בהיותה גוף שלטוני מוכנה להניח שמדובר באינטרס מדינתי כבד משקל, אולם התווך שבו האינטרס הזה יכול להתקיים הוא רק כל עוד מתאפשר לעיר אילת ולתיירות עליה היא נסמכת, המבוססת על משאבי הטבע יקרי הערך שבעיר, להתקיים גם הם.
"העיר אילת ספגה מכות קשות בשנים האחרונות בדמות משבר הקורונה אשר הוביל להגבלות קשות על התיירות", נטען. שונית האלמוגים באילת כמעט ונכחדה בשנות ה70 של המאה הקודמת בשל פעילות מסוף קצא"א אולם הצליחה להשתקם והתיירות היא הענף הכלכלי עליו נסמכת העיר וממנו מתפרנסים כמעט 90% מתושבי העיר.
"על מנת להבטיח את המשך קיומה הכלכלי של העיר – לא ניתן להמשיך ולנקוט בגישת ה'יהיה בסדר'", טוענת העירייה. "לא ניתן להתחיל וליישם את הסכם שינוע הנפט ולהגביר את קצב הגעת המיכליות לנמל אילת, שעה שסקר הסיכונים שנועד לתת הנחיות לחברת קצאא להיערכות מוגברת מסודרת ומיטבית – לא צפוי להיות מושלם לפני סוף שנת 2021".
לטענת העירייה קצאא אינה ערוכה אפילו היום להתמודדות עם תקלות בהיקף מקומי, לא כל שכן לפריקת דלק בהיקף של פי 10 ויותר מהתנועה כיום במפרץ אילת. עוד נטען כי לא ניתן להתחיל וליישם את הסכם שינוע הנפט, כאשר הרגולטור הסביבתי מתריע שאין לו תקציבים וכח אדם הנדרשים לפיקוח על יישום ההסכם וגם לחברת קצא"א אין עדיין את כל הציוד הנדרש להתמודדות עם תקלות.
העתירה לבג"ץ הוגשה באמצעות עורכי הדין אסף בן לוי, לי היא גרינברג וחגי קלעי.
