בג"ץ: תיקון חוק יסוד למען דחיית אישור התקציב - שימוש לרעה בסמכות
בג"ץ: תיקון חוק יסוד למען דחיית אישור התקציב - שימוש לרעה בסמכות
בפסק דין הצהרתי על "פשרת האוזר-הנדל", שאושרה בכנסת שעברה, מתחו שישה משופטי העליון ביקורת חריפה על אישור התיקון לחוק היסוד שאפשר להמשיך להישען על תקציב המשכי ולהגדילו. השופטים קבעו כי מאחר שרוב הכסף כבר חולק, תיקונים כאלה ייפסלו רק בעתיד: "אין מאפיינים של חוקה, זה שימוש לרעה בסמכות המכוננת"
שופטי בג"ץ מתחו אחר הצהריים (א') ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה בכל הנוגע לאי-אישור תקציב המדינה ול"פשרת האוזר", שאפשרה במקום זאת להישען על תקציב המשכי ולהוסיף לו כספים.
נשיאת העליון אסתר חיות כתבה בפסק דין שפורסם היום כי הפשרה שאושרה בתיקון לחוק יסוד אמנם צריכה להיות בטלה, אך כיוון שהרוב המוחלט של התוספת התקציבית כבר נוצל והכנסת אף התפזרה ונערכו בחירות חדשות, יש להסתפק בהתראה על בטלות התיקון. עוד נקבע כי לא ניתן לתקן חוק יסוד כך שתוגדל תקרת התקציב - ואם ייעשה כן בעתיד שוב התיקון יתבטל.
פסק הדין התקבל בדעת רוב של שישה שופטים, מול דעת מיעוט של שלושה שופטים. למעשה פסק הדין קבע כי תיקון 50 לחוק יסוד: הכנסת, שהגדיל את תקרת התקציב ההמשכי לשנת 2020 בסכום של 11 מיליארד שקל, בין היתר לשם חלוקת כספים קואליציוניים וכספי תמיכות, הוא שימוש לרעה בסמכות המכוננת.
בית המשפט קבע כי על מנת שדבר חקיקה יהווה פרק בחוקה, עליו לקיים מאפיינים של חוקה ולא רק לשאת את הכותרת "חוק יסוד". השופטים, כך נכתב בפסק הדין, סבורים שהמאפיינים אינם מתקיימים במקרה זה. משמעות "התראת הבטלות" שהוציא בית המשפט היא שככל שבעתיד יאושר בכנסת תיקון במתכונת דומה – הוא יתבטל.
הפשרה שלא עזרה
הדיון האחרון בעתירה התקיים בחודש נובמבר האחרון. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות נזפה בדיון בממשלת האחדות של בנימין נתניהו ובני גנץ, שמאז הספיקה להתפרק ומכהנת כממשלת מעבר בלבד, בדיוק מאותה סיבה - אי העברת תקציב בחודש דצמבר. חיות אמרה אז כי "הממשלה נמצאת במצב של הפרת חוק התקציב - ואין לה הסבר לדבר הזה".
בתנועה לאיכות השלטון, אחת העותרות, ביקשו מבג"ץ להוציא צו שקובע את ביטול התיקון שבו נקבעה פשרת האוזר-הנדל, במסגרתו הביא שר האוצר ישראל כץ תוכנית פעולה לשימוש בסכום של 11 מיליארד שקל במסגרת תוספת לתקציב ההמשכי. בתנועה טענו כי התקציב לא אושר בפועל. אחרי הדיון הוציא בג"ץ צו על תנאי והורה לממשלה ולכנסת לנמק מדוע לא לפסול את פשרת האוזר-הנדל שדחתה לסוף דצמבר 2020 את אישור התקציב לאותה שנה. התגובה לעתירה ניתנה ב-15 בדצמבר, אולם כעבור שמונה ימים התפזרה הכנסת מאחר שלא אושר תקציב - ועל כן מדובר בפסק דין הצהרתי בלבד.
באותו דיון שאלה הנשיאה חיות את נציגת הכנסת אם העברת התקציב לשנת 2020 ימים ספורים לפני שהשנה נגמרת לא פוגעת בכנסת, והשופט ניל הנדל, שדן בעתירה גם הוא, הוסיף כי "הגענו למצב שלמעשה אין תקציב שנה שלמה. זה אחד הדברים הכי חשובים שהכנסת עושה". חיות התייחסה בדיון גם להחלטה על הוספת תוספת לתקציב ההמשכי, ואמרה כי "לצד זה, מחוץ לתקציב מחלקים 11 מיליארד שקלים".
נציגת הכנסת בדיון אז, עו"ד אביטל סומפולינסקי, השיבה: "חברי הכנסת סברו שבחודש יולי לא נכון לצאת לבחירות, היינו רגע לפני הגל השני של הקורונה ואופטימיים לגבי המשבר הפוליטי. חברי הכנסת השתכנעו שיש לתת לממשלה עוד 120 ימים להעברת התקציב. המשבר הפוליטי הביא לזה שהממשלה לא הביאה את תקציב 2020 לכנסת".
פשרת האוזר-הנדל אושרה באוגוסט שעבר בכנסת. במסגרת הפשרה נקבעה דחייה במועד אישור התקציב ב-120 יום נוספים, מחודש אוגוסט לחודש דצמבר. הפשרה נועדה למנוע יציאה לבחירות ואת פיזור הכנסת ה-23 שהתפזרה בסופו של דבר בדצמבר האחרון.
ראש האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון, עו"ד אריאל ברזילי, מסר בתגובה לפסק הדין כי "בית המשפט קבע שהמהלך של שימוש בשיקולים פוליטיים ואישיים קצרי טווח בתוך חוקי היסוד והמסגרת המשטרית של מדינת ישראל בתור מקלט לאדם המנסה להימלט ממחויבותו להסכם קואליציוני הוא ניצול ציני של כוח פוליטי. העובדה שעד היום אין לישראל תקציב מאושר היא אירוע חמור ביותר. הכנסת נרמסה, לא הועבר תקציב והוחלט על תוספת של 11 מיליארד שקל. חוקי היסוד של ישראל הם לא שבשבת שמשתנה לפי הצורך של גורמים פוליטיים".
עורכי הדין חגי קלעי וגאיה הררי הייט, שייצגו את עמותת חוזה חדש ואת חברות הכנסת לשעבר סתיו שפיר ויעל כהן-פארן, שנמנו גם הן עם העותרים, מסרו: "פסק הדין קובע את שאמור היה להיות מובן מאליו – החוקה הישראלית אינה מפעל פרסונלי ולא נועדה לסחר מכר פוליטי. יש לקוות כי פסק הדין יפסיק את המגמה הרווחת בשנים האחרונות של שינוי פעם אחר פעם של כללי המשחק הדמוקרטיים ויבטיח חוקה יציבה וארוכת טווח".
