משפט שדההאב, הבן ורוח החנינה
משפט שדה
האב, הבן ורוח החנינה
הנשיא לשעבר חיים הרצוג חנן בטרם הרשעה את בכירי השב"כ בפרשת קו 300. האם התמיכה המופגנת של נתניהו במועמדות יצחק הרצוג לנשיאות מרמזת על הקומבינה שבדרך? מוסד השימוע הציל את מפקד חיל הים לשעבר; והעליון הציב תמרור לדיונים בהרכב מורחב
1. מה יעשה הבן: האם בוז'י הרצוג ילך בדרך אביו ויחון את נתניהו
השאלה היא לא רק האם יצחק (בוז'י) הרצוג יהיה הבן הממשיך הראשון במשכן נשיאי ישראל. השאלה המסקרנת יותר היא האם יאמץ גם את התקדים שרשם אביו, הנשיא חיים הרצוג – חנינה בטרם הרשעה. האב חנן את בכירי השב"כ בפרשת קו 300, ואילו הבן עשוי לעמוד בפני דילמה דומה מול בנימין נתניהו. הניסיונות להסביר את תמיכת נתניהו במועמדות הרצוג לנשיא מחייבים עצירה בתחנה הזו. ברור שמעשה אבות אינו בהכרח סימן לבנים; אבל ברור גם שמעשי נתניהו הם בהכרח סימן לקומבינה כלשהי.
באפריל 1984 הרגו אנשי השב"כ שני מחבלים שנלכדו חיים לאחר השתלטות על אוטובוס בקו תל אביב־אשקלון. ההרג שהונצח במצלמות התקשורת, גילגל בהמשך סדרת מעשי שקר והונאה שהפעיל השב"כ מול ועדות הבדיקה, מול קציני צה"ל, מול הפרקליטות. ועלתה השאלה איך מסיימים את המשבר הזה. את רעיון החנינה קידמו עוה"ד רם כספי ויעקב נאמן מול הנשיא הרצוג, לשעבר שותפו של נאמן למשרד הרצוג, פוקס, נאמן, מותג שבדחני התקופה כינו את המשולש הזה: הרצוג הוא הנשיא, נאמן הוא נאמן וה"פוקס" (שועל) הוא כספי.
2 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו ויצחק הרצוג. בפרשת קו 300 הכשירו שופטי העליון את סמכות הנשיא לחון עבריינים לפני משפט
(צילומים: יריב כץ, אלכס קולומויסקי)
החוק קובע שנשיא המדינה מוסמך לתת חנינה לעבריין, והתעוררה השאלה האם עבריין הוא רק מי שכבר הורשע או גם מי שטרם הועמד לדין. כרגיל, התגלגל העניין לפתחו של בג"ץ. שופטי הרוב, מאיר שמגר ומרים בן פורת, נגד דעתו החולקת של אהרן ברק, הכשירו את סמכות נשיא המדינה לחון עבריינים לפני משפט. ועכשיו השאלה היא האם הנשיא הנוכחי ימשוך את שמיכת הסמכות גם על מי שמשפטו כבר מתנהל. הרצוג ג'וניור נקלע כאן לדילמה קשה – בין שיכחיש ובין שלא, עדיין אסור לאבד את הכלי הזה במסגרת עסקה עתידית כלשהי לסיום עידן נתניהו. חנינה שחייבת לכלול הודאה כלשהי (כפי שהיה בפרשת השב"כ), דומה במהותה להסדר טיעון. גם מרים פרץ, אם תיבחר, יכולה כאשת ימין לחון אותו. בוז'י, מועמד השמאל, חשוד בתרחיש הזה רק בגלל אביו, וכמובן בגלל התמיכה של נתניהו במועמדותו.
2. חבל ההצלה לצ'ייני: השימוע בפרשת הצוללות הציל את מפקד חיל הים לשעבר מכתב אישום
תיק הצוללות ממשיך לאכזב. אחרי שבנימין נתניהו הורחק ממנו, הגיע השימוע בפרקליטות וגרע מכתב האישום גם את מקורבו עו"ד דוד שמרון ואת בכיר המשוחדים לכאורה, האלוף אליעזר מרום (צ'ייני), מפקד חיל הים לשעבר. סנגוריו, עוה"ד איל רוזובסקי וציון אמיר, הצליחו לשכנע את הפרקליטות לסגת מהתזה שלפיה צ'ייני נטל שוחד ממיקי גנור, לאחר שמינה אותו לנציג טיסנקרופ בישראל, ולאחר שהעיף מהתפקיד את קודמו, שייקה ברקת.
2 צפייה בגלריה
מימין אליעזר מרום צ'ייני והמשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון חנן מלצר
(צילומים: אוהד צויגנברג, שאול גולן)
התזה הזו על מפקד חיל הים המושחת שווקה לתקשורת והתקבעה בציבור. עד שהגיע השימוע, והטיל ספק בשלושת רכיביה של התזה: העיף, מינה, לקח שוחד. הסנגורים הראו שלטיסנקרופ היו סיבות טובות משלה להיפטר מברקת, לאחר שתפסה אותו פועל נגדה בייצוג ספק שלה. סוג של סוכן כפול. כשהחלה לחפש נציג אחר, הגיע אליה מיקי גנור. ואז לכאורה צ'ייני איים: אם לא תיקחו אותו, לא תעבדו עם חיל הים. הבעיה היתה שהעדויות האלה הגיעו כולן מברקת וסביבתו ולא אומתו בידי עדות ניטרלית. ולבסוף השוחד. צ'ייני מוקלט כשהוא מבקש מגנור כסף על עסקה שהצליחה. אבל הוא מבקש על ייעוץ ולא על שוחד. אם אכן היה סיכום מושחת, מדוע שצ'ייני לא ישתמש בו? ולתביעה הוצגו עוד ראיות מעוררות ספק, כמו הקלטה של גנור בידי חוקר פרטי, קצין המשטרה לשעבר חיים פנחס (שוגון), שבה מאשר גנור לשוגון שצ'ייני לא קיבל כספי שוחד אלא דמי ייעוץ. אגב, מי שניצל מהסיפור הזה הוא יואב גלנט שגנור חפץ בשירותיו, אבל דרש כפול מצ'ייני.
כתב האישום אכן קושר בין צ'ייני לגנור, אבל שם את הפוקוס הפלילי – במינוי ובציפייה לכספי השוחד – על אבריאל בן יוסף שהיה המשנה לראש המל"ל. צ'ייני "נדחק" לעמדה כשרה יותר כתומך במינוי. התביעה השתכנעה שאין לה ראיות להרשעה בסבירות מספקת, וצ'ייני נחלץ מכתב האישום. מוסד השימוע הוכיח שמדי פעם הוא ממלא את ייעודו, ונופל על הצד הסנגוריאלי. לתשומת לב הסנגורים שנוטים לוותר עליו מראש.
וכרגיל, בסביבה מושחתת של מאכערים, עסקאות נשק חשאיות וכסף גדול במיוחד, לא נדע את האמת עד הסוף. שחיתות פלילית זקוקה לראיות שהן מעבר לספק סביר, וצ'ייני הצליח לחלוף מתחת לרף הגבוה הזה בעזרתם של הספק הסביר והסנגורים, שהצילו בהזדמנות זו גם את השם הטוב של צה"ל שאחד מבכירי מפקדיו כבר הוקע אל עמוד הקלון, והורד ממנו ברגע האחרון.
3. ההרכב המנצח: השופט חנן מלצר מנע דיון נוסף בביטול החוק למיסוי דירה שלישית
המשנה לנשיאת בית המשפט העליון חנן מלצר דחה ביום רביעי האחרון את בקשת המדינה לדיון נוסף בפרשת ביטול החוק למיסוי דירה שלישית ומעלה. לפני ארבע שנים ביטל בג"ץ את החוק. אחד השופטים השמרנים בעליון, נועם סולברג, נימק את הביטול בחיפזון ובלחץ של הממשלה לחוקק, ששללו מחברי הכנסת את ההזדמנות "לגבש עמדה מושכלת בסוגיות שבפניהם". לעמדה זו הצטרפו השופטים מרים נאור, אסתר חיות וניל הנדל. רק השופט מני מזוז, בדעת מיעוט, סבר שהרוב חרג מגבולות הביקורת השיפוטית שאמורה להתערב בהליך החקיקה רק במקרים קיצוניים שבהם נשללה בפועל מחבר הכנסת האפשרות להצביע או לדעת על מה הוא מצביע. מזוז, כיועץ משפטי בעברו, מכיר היטב את חברי הכנסת וכבר ראה איך הצבעות נחטפות בידי הקואליציה. הוא לא חשב שעליו להיות הגננת שעושה סדר, אלא רק במקרים שמשאירים את הילדים מהאופוזיציה מחוץ לגנון ונועלים בפניהם את השער. דווקא השופט השמרן סולברג הוביל את הפסיקה האקטיביסטית, בעוד השופט האקטיביסט מזוז אחז בעמדה השמרנית.
היועץ המשפטי לממשלה ביקש דיון נוסף, אף שפסק הדין ניתן בהרכב של חמישה שופטים. רק פעם אחת בהיסטוריה של מדינת ישראל ניתן דיון נוסף על הרכב של חמישה. זה היה כשהנשיא מאיר שמגר לא אהב את התוצאה בפרשת נחמני, כשהרכב של חמישה שלל מרותי נחמני את האפשרות להפריה מזרעו של בעלה לשעבר דני נחמני שחזר בו מהסכמתו וסירב להפוך לאב. שמגר נאלץ לפרק את המוקש החוקי – הסעיף שקובע כי דיון נוסף יכול להינתן על "עניין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה...". שמגר החליט ש"שלושה" זה דרישת מינימום, ואפשר לתת דיון נוסף גם על חמישה. וכך, הפך הרכב של 11 את פסק הדין המקורי. כמובן שנקבע כי נשק יום הדין הזה יופעל רק "במקרים חריגים שבחריגים". אבל, נדמה שכולם הבינו את המופרכות הפרשנית־לשונית שבמהלך הזה, ומאז נחמני לא נקבע עוד דיון נוסף על פסק דין של חמישה. וכך גם בשבוע שעבר. תקדים נחמני לא הוחל על מיסוי הדירה השלישית. השופט מלצר, בשבוע שעבר, לא התווכח עם רוחו הגדולה של שמגר, והסתפק בנימוקים הסטנדרטיים לדחיית הבקשה: "המקרה דנא איננו נופל בגדר אותם מקרים נדירים שבנדירים, שבהם מוצדק לקיים דיון נוסף על פסק דין, שניתן מלכתחילה בהרכב מורחב".
