דו"ח המבקרהרשויות המקומיות אינן מפקחות על מבנים שאינם ראויים לשימוש
דו"ח המבקר
הרשויות המקומיות אינן מפקחות על מבנים שאינם ראויים לשימוש
על פי מבקר המדינה, בחיפה מצויים 961 מבנים שאינם בשימוש, הכוללים 248 אלף מ"ר נטושים. בעפולה 39 מבנים שאינם בשימוש הכוללים 18 אלף מ"ר נטושים ובמועצה אזורית אשר נמצאו 17 מבנים שאינם בשימוש הכוללים 11 אלף מ"ר נטושים. לרשויות שנבדקו אין תוכנית רב שנתית להפחתת מספר המבנים שאינם ראויים לשימוש, שיכולה לסייע בצמצום התופעה
הרשויות המקומיות אינן פועלות למיגור תופעת ה"פילים הלבנים"- מבנים שאינם בשימוש, על מנת לתמרץ את בעליהם להשמיש אותם, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה.
בתחומיהן של רשויות מקומיות רבות מצויים נכסים ששימשו בעבר כמבני מגורים, מסחר או תעשייה ובמשך זמן רב עומדים נטושים ומוזנחים. מבנים אלה פוגעים בהתפתחות העירונית, והופכים למפגע תברואתי ובטיחותי. לרשויות המקומיות ישנה סמכות לבצע פעולות אכיפה להריסת המבנים, ולקבוע האם הם זכאים לפטור מארנונה או לא.
בשנת 2016 פרסם מבקר המדינה דו"ח בעניין טיפול הרשויות המקומיות במבנים שאינם בשימוש, וכעת מפרסם המבקר דו"ח מעקב שנעשה בעיריות חיפה ועפולה ובמועצה האזורית מטה אשר. בביקורת הנוכחית נמצא כי בתחום עיריית חיפה, מצויים 961 מבנים שאינם בשימוש, הכוללים 248 אלף מ"ר נטושים. בתחום עיריית עפולה נמצאו 39 מבנים שאינם בשימוש הכוללים 18 אלף מ"ר נטושים ובתחום המועצה האזורית אשר נמצאו 17 מבנים שאינם בשימוש הכוללים 11 אלף מ"ר נטושים.
בפקודת העיריות נקבעו כללים לפטור מתשלום ארנונה על נכס שאינו בשימוש, שנהרס או ניזוק במידה שאי אפשר להשתמש בו. עובדה זו היתה נוחה מאוד לבעלי נכסים שבחרו להזניח את המבנים הנטושים מבלי שיש להם הוצאות כספיות בגינם. בשנת 2015 נכנס לתוקף תיקון ובו כללים המגבילים משמעותית את הפטור מתשלום ארנונה על מבנים שאינם ראויים לשימוש. זאת במטרה לגרום לבעלי הנכסים להשמיש אותם.
בדו"ח מ-2016 נמצא כי משרד הפנים לא הנחה את העיריות ולא בדק אם הרשויות התארגנו לגבות ארנונה על נכסים שאינם ראויים לשימוש מינואר 2015. גם ביקורת המעקב הנוכחית העלתה כי משרד הפנים לא אסף נתונים על נכסים שאינם ראויים לשימוש, ולא גיבש דרכי פעולה למיגור התופעה. המבקר ממליץ כי משרד הפנים יאסוף נתונים שעל בסיסם ניתן יהיה לבחון האם הגבלת הפטור מארנונה הניעה מחזיקים להשמיש את המבנים.
הביקורת הנוכחית העלתה כי לרשויות שנבדקו אין תוכנית רב שנתית להפחתת מספר המבנים שאינם ראויים לשימוש, שיכולה לסייע בצמצום התופעה. המבקר ממליץ כי משרד הפנים יגבש תוכנית כזאת, וינחה את הרשויות המקומיות להפעיל את סמכויותיהן בנושא. עוד מומלץ כי גורמי ההנדסה ברשויות המקומיות ידונו אחת לתקופה באפשרות ליצירת תמריצים להפחתת מספר המבנים שאינם ראויים לשימוש, ינהלו מעקב אחר מבנים אלו ויפעלו לגיבוש תוכנית להפחתת מבנים אלה והשמשתם.
המבקר מדגיש כי הפטור מארנונה לא ניתן לנכסים שאינם בשימוש, אלא רק לכאלה שהוכח כי מצבם אינו ראוי לשימוש. על הרשויות המקומיות מוטלת החובה לוודא זאת, כדי למנוע ניצול לרעה של הפטור. בבדיקה משנת 2016 עלה כי למרות ההטבה הכלכלית המשמעותית והפסד ההכנסה לרשות, משרד הפנים לא הגדיר קריטריונים לפיהם ניתן לקבוע מהו נכס שאינו ראוי לשימוש, וכל רשות מקומית מגדירה זאת לפי ראות עיניה. למרות שמבקר המדינה המליץ עוד ב-2016 כי משרד הפנים יתקן זאת, בביקורת הנוכחית נמצא כי המשרד טרם הגדיר קריטריונים לפיהם יוגדר מהו נכס במצב שאינו ראוי לשימוש. בתגובה לביקורת, מסר משרד הפנים כי נכון שההגדרה תיקבע על ידי היועץ המשפטי של הרשות המקומית או בפסיקה.
נכסים שאינם בשימוש הופכים לעיתים רבות למפגעי סביבתי, בטיחותי ותברואתי חמור. זאת בשל סכנת התמוטטות, התפרקות חלקי בטון וחומרים מסוכנים כגון אסבסט, וגם בגלל מדרגות רעועות, ובורות פתוחים. לעיתים גם מתקיימת בנכסים נטושים פעילות עבריינית כגון זנות או סחר בסמים. פקודת העיריות מעניקה לרשויות המקומיות סמכויות להבטחת בטיחות תושביהן באמצעות חוקי עזר שונים העוסקים בטיפול במבנים מסוכנים מבחינה הנדסית, תברואתית, והרשויות יכולות להורות על הריסה, סילוק מפגע, וכו. הפעלת אמצעי האכיפה ומנגנון גביית הארנונה אמורים לעודד מחזיקי נכסים לפעול להשמשתם או למכור אותם, ובכך לצמצם את המפגעים הסביבתיים שיוצרי נכסים שאינם ראויים לשימוש. למרות זאת, בחלק מהעיריות נמצא כי אין שילוב מידע בין אגף הארנונה בו נמצא המידע על נכסים שאינם בשימוש, לבין אגפים כמו הנדסה ותברואה, שעשויים להביא לפעולות אכיפה.
בעיריית עפולה למשל, מצאה הביקורת כי רשימת הנכסים המסווגים כלא ראויים לשימוש במחלקת הארנונה, לא הועברה למינהל ההנדסה. בסיור שערך מבקר המדינה במבנה שמוגדר כלא ראוי לשימוש שאף הוכרז כמבנה מסוכן, נמצא כי המבנה פרוץ, שהגישה אליו חופשית, חוטי חשמל בו גלויים, וברזלים מצויים בסכנת התמוטטות, מצב העלול לגרום לסכנה ממשית למי שנכנס למבנה בו פועל בית מדרש מאולתר. בעקבות הסיור הוציאה העירייה דרישה לאיטום הנכס ולפירוק החשמל הזמני בו. "על עיריית עפולה לקיים פיקוח שוטף על הנכסים המסווגים על ידה כלא ראויים לשימוש, בפרט על נכסים שהוכרזו כמסוכנים על מנת למנוע גישה אליהם".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "טיוטת הצווים פורסמה להערות הציבור ולא התקבלו כאלה מהרשויות המקומיות. הצווים פורסמו ב-05.07.2020 ונכנסו לתוקף ב-21.01.2021, וזאת במטרה לתת לרשויות זמן להתארגן ולהיערך בהתאם לתיקון הצווים. נציין עוד, כי תיקון הצווים נועד לצורך השוואת המצב הקיים בעיריות מזה מספר שנים, ומשכך לא היה מקום וצורך בהוצאת הנחיות כלשהן בעקבות תיקון הצווים, כשם שמשרד הפנים לא מוציא הנחיות לרשויות על כל תיקון חקיקה שמתפרסם ברשומות. הרשות המקומית הינה גוף סטטוטורי עצמאי אשר פועלת בהתאם לחוות הדעת של היועץ המשפטי שלה ואינה כפופה לפרשנות המדינה לדברי חקיקה. עיקרון זה נסמך על החוק ועל פסיקה שמתייחסת לנושא.
"נבהיר כי הגדרת 'מהו נכס שאינו ראוי לשימוש' אינה בטיפול וסמכות משרד הפנים ופקודת העיריות אף מגבה את הנושא. משכך משרד הפנים אינו מוציא הנחיות בנוגע לפרשנות חקיקה זו או אחרת. הגורם המוסמך לתת פרשנות לסעיף הוא היועץ המשפטי של הרשות ועליה לפעול כאמור בהתאם לחוות דעתו".
