פרשנותלקראת החקירה הנגדית: ההגנה תחפש ישועה אחרת
פרשנות
לקראת החקירה הנגדית: ההגנה תחפש ישועה אחרת
החקירה הראשית של מנכ"ל וואלה לעבר, אילן ישועה, נועדה לבסס את חלקם של הזוג אלוביץ' בעסקת השוחד לכאורה. בחקירה הנגדית ינסו סנגורי הנאשמים לתת הסבר אלטרנטיבי לפיו סיקור נתניהו ומשפחתו היה מאוזן, במקרה הטוב
חקירתו הראשית של מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה נועדה לכונן את חלקם של שאול ואיריס אלוביץ' בעסקת השוחד לכאורה. ישועה מספר על העוצמה שבה חרשו מקורבי ראש הממשלה באתר. ישועה סידר את ההיררכיה: מניר חפץ (וגם שרה ויאיר נתניהו, איש העסקים זאב רובינשטיין ושאר הדוברים והיועצים) לשאול אלוביץ', שהעביר לישועה, שהעביר למערכת. ישועה, באמצעות הקלטות, סמסים וגם פרשנות אישית, מספר כיצד שועבד האתר לאינטרס של בעל השליטה – קבלת הטבות רגולטוריות מראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו.
1. ועכשיו יעלו ויבואו סניגורי הנאשמים לחקירה נגדית. הם יחקרו את ישועה לפי הסדר הבא: עו"ד ז'ק חן (שאול), עו"ד מיכל רוזן-עוזר (איריס) ועו"ד בועז בן צור (נתניהו). הצפי הוא ל-20-15 ימי חקירה. האסטרטגיה של ההגנה תציע לבית המשפט הסבר אלטרנטיבי לתזה של ישועה.
כרגיל, הם ינסו לחשוף שקרים וסתירות, כדי לערער את אמינותו של ישועה. גם אם יצליחו, ההישג הזה יהיה מוגבל, כי העדות נתמכת בהקלטות ומסרונים, שלשופטים נתונה היכולת להתרשם מהם, לא פחות מנציגי התביעה וההגנה.
לכן, מרכז הכובד של החקירה הנגדית יתמקד בשני אלה: ראשית, להראות שהאירועים עליהם העיד ישועה לא אפיינו את האתר והתנהלותו, אלא היו מיעוט לעומת סיקור ביקורתי שלו זכה נתניהו. שנית, לטעון ללגיטימיות התקשורתית והרגולטורית של המהלכים בשני צדי המתרס.
2. את קו ההגנה הראשון ניתן להדגים באמצעות זיכויו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בפרשת ראשונטורס. התביעה הצביעה אז על מספר טיסות לחו"ל שבהן נתפס אולמרט בחיוב יתר של הלקוחות – הגופים ששלחו אותו להרצאות. אלא שאז הגיעה ההגנה (עוה"ד נוית נגב ואיריס ניב-סבאג) והרחיבה את היריעה לכלל הטיסות. ואז התברר שהיו גם חיובי חסר רבים. זום-אין אל מול זום-אאוט. החקירה הראשית של ישועה התמקדה בזום-אין על הלחצים להטיית הסיקור. הזום-אאוט אמור להוכיח שהיה דווקא רוב לסיקור הביקורתי נגד נתניהו. כך תובא למשל בדיקה השוואתית ביחס לכותרות הראשיות בוואללה לאירועים מרכזיים בתקופת הבחירות בשנת 2015 - השיא ההיסטרי ליחסי הקח-תן: קח בחירות - תן רגולציה. "מתברר כי בחמשת האירועים המרכזיים בתקופת הבחירות שנבדקו", כותב עו"ד בן צור, "אתר וואלה היה לכל היותר מאוזן, שלא לומר – ביקורתי כלפי ראש הממשלה". והוא מסכם: "הסיקור של ראש הממשלה באותה תקופה בעלת חשיבות מיוחדת של בחירות 2015 נע בין 'מאוזן' לבין 'ביקורתי', לרבות שימוש בתצלומים לא מחמיאים. זוהי פסגת ה'תמורה' או ה'מתת' שקיבל ראש הממשלה אליבא דכתב האישום. זוהי אותה 'מתת' שהיתה אמורה לגבש אצל ראש הממשלה את ההבנה כי היא ניתנת לו בעד פעולה הקשורה בתפקידו".
3. בנוסף, יטען בן צור ש"ראש הממשלה לא היה מודע לקשר שהתנהל בין אלוביץ' לישועה". אכן, ישועה הוא בעיקר הבעיה של אלוביץ', פחות של נתניהו. הקושי הגדול של עו"ד חן הוא בפגישת השיבוש. סביר להניח שההסבר יהיה בבהלה שאחזה במשתתפים לנוכח האפשרות שנפתחה חקירה פלילית בעניינם. בהלה שבחסותה גם חפים מפשע עושים שטויות. וזאת, אל מול טענת התביעה שהשמדת ראיות ותיאום גרסאות הם גלאיי הרנטגן האמינים יותר למודעות הפלילית.
הסנגורים ינסו להוכיח שישועה לא היה רק בעל אינטרס עצמאי לקבלת הטבות מנתניהו (בעסקת יד2 שממנה קיבל בונוס של 15 מיליון שקל), אלא שבזמן אמת לא חשב שנפל כל רבב פלילי בפעולותיו. ורק לאחר שזיכרונו רוענן במשרדי הפרקליטות "נשתלה" בעדותו החומרה הפלילית והכוונתו להדגשת הקשר הסיבתי שבין לחצי האלוביצ'ים לבין ציפיותיהם.
ואסור לרגע לשכוח את מטרת-העל של התביעה, שמרחפת מעל כל הפולקלור הצבעוני והעגום הזה שהסתחרר במשולש אלוביץ-ישועה-מערכת: להוכיח את מודעות אלוביץ' ונתניהו ל'תן וקח', לעסקת שוחד שאינה מתועדת, אלא שיש להסיק אותה מהראיות.
עו"ד ז'ק חן ינסה להוכיח שישועה היה מנכ"ל ריכוזי שעסק בקידום האינטרסים האישיים שלו (אירוע יד2). בעיקר כותב חן כי "שיחותיו של מר אלוביץ', בלשון משוחררת עם מי שהיה נאמן עליו, בגוזמאות ולעיתים באופן שאינו משקף את אומד דעתו, נועדו להניע את העורכים באמצעות ישועה שלא להתנהל באופן הקטנוני והמקומם שבו הם מסקרים את רה"מ".
4. ההגנה של איריס אלוביץ' תהיה שונה. ראשית, תטען עו"ד רוזן-עוזר שלא בכתב האישום ולא בעדות ישועה ניתן ביטוי למוטיב המרכזי שבשיח בינה לישועה - "שעיקרו שיח מכבד בו ביטאה פעמים רבות את השקפתה בדבר הצורך באיזון האתר תוך הקפדה על דיווח חדשותי הוגן ואמיתי".
שנית, "איריס אלוביץ' לא הבהירה לישועה כי הכרחי שהעיתונאים בוואלה ימלאו אחר דרישותיהם של בני הזוג נתניהו שאחרת 'לא תהיה בזק'".
שלישית, איריס אלוביץ' לא היתה חלק מדרישות השיבוש ותיאום הגרסאות כלפי ישועה. ורביעית, ה"אכיפה הבררנית" אל מול ישועה ושרה נתניהו "דמויות שחלקן במסכת האירועים היה גדול מחלקה" ולא הועמדו לדין.
5. ההפסקה שקיבלה ההגנה בין העדות הראשית לעדות הנגדית, היא אכן נדירה. שני הסברים ייתכנו לה – משפטי ופוליטי. המשפטי הוא שהשופטים אכן השתכנעו שישועה בעדותו מסר פרטים רבים שלא הופיעו בחקירתו במשטרה. הפוליטי הוא שהשופטים לא מעוניינים לספק לנתניהו עוד טענת קורבן. טענה שלא רק הפרקליטות תפרה לו תיק, וגם בית המשפט מקפח את זכותו להתגונן. במצב הנפיץ הזה, קשה לזקוף את ההחלטה לחובת השופטים, אבל נרשם כאן תקדים שאם ישוכפל, המשפט הזה יתמשך לנצח.
