הדרישה להשבת המענקים- מה ההיגיון שעומד בבסיס הבקשה?
הדרישה להשבת המענקים- מה ההיגיון שעומד בבסיס הבקשה?
הדרישה להשבת המענקים- מה ההיגיון שעומד בבסיס הבקשה?
חשוב להבין כי בחלק מהמקרים בהם רשות המס מבקשת השבת כספים- עומדת לזכות בעל העסק האפשרות להשיג ולערור על עמדת רשות המס הנכבדה. לא פעם הדרישה להשבת הכספים מושתתת על פרשנות משפטית של תקנה או סעיף אשר ניתן לפרש באופן אחר.
בהקשרם של מענקי הקורונה מדובר על הוראות שעה אשר חוקקה במהירות יחסית ומכוחן הוענקו המענקים, ועל כן הניסיון מלמד כי פרמטרים רבים עליהם מושתת תחשיב הזכאות לפיצוי פתוחים לפרשנות.
נכון להיום אין בנמצא פסיקה מוצקה בנושא, והפרשנות כדרך הטבע, רחבה ומאפשרת הבנות שונות ואף הפוכות, בגין אותן ההוראות. מאחר וההוראות מתבססות על שורה ארוכה של הגדרות, פרמטרים והנחיות הן לגבי הגדרת העסק והן לגבי מצבו, וכן לגבי גובה המענק המתאים , הרי שניתן בהחלט לחלוק על הכוונה העומדת בבסיס נוסחת החישוב למענקים ובכלל זה על הדרישה להשבת חלק מהמענק ו/או את המענק בשלמותו.
בסיס הדיון לעניין המענקים הנו בתוכנית 'רשת בטחון כלכלית' אשר אישרה ממשלת ישראל ביולי 2020. במסגרת זו, בעלי עסקים ועצמאיים עם מחזור שנתי של עד 400 מיליון שקלים, אשר ירדו במחזור בלפחות 40% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת, ואשר בנוסף לכך עומדים בשורה של קריטריונים נוספים, זכאים לפיצוי. אותה נגזרת ייחודית של בעלי עסקים יכלו לקבל מענק השתתפות בעד הוצאות קבועות. מענק שניתן מידי חודשיים עד ליוני הקרוב. ואכן בפועל בעלי עסקים ועצמאיים רבים הגישו בקשות לאור הפגיעה הקשה שספגו במהלך הקורונה.
לאור המצב הרגיש והחשש מקריסה של עסקים רבים במשק, הרשות, יאמר לזכותה, אישה בקשות רבות מבלי לבדוק ולחקור את פרטיהן ואמיתות הנתונים שהגישו בעלי העסקים או מבלי לבחון את הפרשנות של המבקש מענק להוראות השעה והחקיקה, ואף הדגישה, בהגינותה, לאורך כל המהלך כי היא שומרת ועומדת על זכותה לבחון בהמשך את הבקשות, ואת עמידתן בדרישות הקבועות. לכן חשוב להדגיש כי עצם העבודה לפיה בעל עסק טוען כי עשה כבר שימוש בכספי המענקים – אין בה כשלעצמה טיעון המעמיד הגנה כנגד השבת כספי המענקים. יחד עם זאת , המציאות מלמדת כי בעלי עסקים רבים נהגו בכספיי המענקים כגלגל הצלה לטובת הפעלת העסק, ולהצלת התזרים שלהם, ומשכך - דרישה עתה של המדינה להכניס יד לכיס ולהעביר סכום כסף בלתי מבוטל לרשויות המס – מעמיד עסקים רבים בפני במצב מורכב. מצב דברים זה מחייב את אותם בעלי עסקים לבחון מחדש את התחשיב והפרשנות על גביהם הוגשה על ידם לרשות המס הבקשה למענקים והיה ויש בנמצא בסיס לחלוק על עמדת הרשות להשבה – אזי נכון ולגיטימי יהיה לשקול בחיוב הגשת השגה או ערר ,כשבמסגרת אלה תוצג הפרשנות וההנמקה שעמדה לנגד עייני בעל העסק עת הגיש את הבקשה למענק.
בשורה לא מבוטלת של מקרים, ניתוח החלטת רשות המיסים הנכבדה והטעמים העומדים בבסיסה ע"י גורם מקצועי, מגלה כי החלטת הרשות או הפרשנות שהרשות נתנה להוראות בדבר המענקים נתונים למחלוקת משפטית במידה המצדיקה הגשת השגה לגורם הרלוונטי ובמידת הצורך אף הגשת ערר למשרד המשפטים או לוועדת ערר שנוסה במיוחד לטובת טיפול בעררים בגין מענקים - גורם שמטבעו מחזיק בסל כלים משפטיים רחב, לצורך בחינת התביעות לאשורן וקביעת הזכאות באופן המתיישב עם כוונת המחוקק והוראות החוק.
כיצד ניתן להגיש את ההשגה?
את ההשגה ניתן להגיש עד 45 יום מהחלטת הדחייה המלאה או החלקית על ידי רשות המיסים. בנוסף, להשגה אין טופס ייעודי אך חשוב שיתקיימו שני תנאים: יש לרשום את הטיעונים המשפטים או החשבונאיים להשגה וכן יש לצרף מסמכים ואסמכתאות התומכים את הטיעונים להשגה. הגורם שמוסמך לדון בהשגה יכול לבחון ולהכריע הן על פי הטיעונים והן על פי הראיות שיוצגו בפניו. ההחלטה בהשגה תינתן עד 120 יום מיום הגשתה.
כיצד ניתן לערער על ההחלטה בבקשת ההשגה?
נדחתה בקשת ההשגה ניתן להגיש ערר עד 45 מיום מקבלת ההחלטה. עם כניסת החוק לתוקף הוקמה במשרד המשפטים ועדת ערר המשמשת כערכאת ערעור על החלטת רשות המיסים. החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מנהליים.
חשוב לציין בתקופה קשה זו של חוסר ודאות כלכלית כי אם קבלת דרישה להשבת מענק ההשתתפות בעד הוצאות קבועות, אין בהכרח צורך להרים ידיים. ייאוש אינו תוכנית עבודה וויתור בחלק של המקרים - אינה בהכרח הדרך! פנייה לגורם משפטי מוסמך המומחה בתחום דיני המס בכלל ובכללים הרלוונטיים לזכאות לקבלת מענקי הפעימה השלישית בפרט, עשויה לפתור את התסבוכת ולהשאיר את כספי המענק ו/או חלק מהם בידי העסקים והעצמאים, כמו גם לאפשר קבלת מענקים עתידים בהתאם להוראות החוק.
מאת עו"ד אלי דורון, מומחה למיסוי ושותף במשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'; ושלומי פרץ, מתמחה במשרד
