חברת רמי לוי תקשורת נקנסה ב-600 אלף שקל על שימוש במאגרי מידע
חברת רמי לוי תקשורת נקנסה ב-600 אלף שקל על שימוש במאגרי מידע
פרשת הבילוש והמעקבים בחברת רמי לוי תקשורת אחר עובדים, לקוחות ועיתונאים הסתיימה בהסדר טיעון. החברה חוייבה גם בתשלום פיצויים של 200 אלף שקל לנפגעים השונים; מנכ"ל החברה, אופיר אטיאס, נקנס ב-75 אלף שקל וקצין הביטחון בחברה, שלמה אדרת ג'וליאן, נקנס ב-20 אלף שקל ונידון ל-5 חודשי עבודות שירות
פרשת הבילוש והמעקבים בחברת רמי לוי תקשורת אחר עובדים, לקוחות ועיתונאים מסתיימת בהסדר טיעון הכולל הטלת קנסות על המעורבים בפרשת הפגיעה בפרטיות ואף עבודות שירות לאחד המעורבים.
אתמול קיבל בית משפט השלום בירושלים את ההסדר. החברה הורשעה בעבירה של שימוש במאגרי מידע בניגוד למטרתו, והוטל עליה קנס בגובה 600 אלף שקל וכן היא חוייבה בתשלום פיצויים של 200 אלף שקל לנפגעים השונים, שהמידע עליהם נשלף מתוך מאגר המידע של החברה בניגוד לחוק.
על המנכ"ל אופיר אטיאס שהוא גם חתנו של בעלי החברה רמי לוי (שלא הועמד לדין בפרשה), הוטל קנס של 75 אלף שקל ומאסר מותנה. אטיאס הורשע במסגרת הסדר הטיעון בעבירות של הפרת חובת סודיות ושימוש במאגר מידע בניגוד לחוק.
שלמה אדרת ג'וליאן, קצין הביטחון בחברה, שהוציא בפועל את המידע הפרטי ממאגרי המידע של החברה בהוראתו של אטיאס, הורשע בעבירות רבות של פגיעה בפרטיות וכן בעבירות הפרת חובת סודיות ועבירות של שימוש במאגר מידע בניגוד לחוק. הוא נידון ל-5 חודשי עבודות שירות וקנס של 20 אלף שקל.
בכך מגיעה לסיומה פרשה חמורה ביותר של פגיעה בפרטיות, שהתפוצצה בשנת 2016. כתב האישום בתיק הוגש ביוני 2020.
כעבור כמה חודשים כתב האישום בוטל על ידי בית המשפט לאחר שהתברר כי הוא הוגש באיחור של יומיים בניגוד לכללים, ולאר מכן הפרקליטות הגישה אותו מחדש. הנאשמים הודו באישומים שבו לאחר הליך גישור שאליו נשלחו הצדדים.
כתב האישום המתוקן בו הנאשמים הורשע על פי הודאתם, מתאר את השימוש הבלתי חוקי שעשו במאגר המידע על לקוחות החברה. השימוש כלל שליפות מידע בנוגע לאירועים אישיים, רומנטיים, עסקיים ואחרים שעניינו את המעורבים.
בשנת 2011 קיבלה חברת רמי לוי תקשורת רישיון ממשרד התקשורת למתן שירותי טלפון נייד ולצורך כך קיבלה גישה למאגר המידע המתעד נתוני תקשורת של לקוחות החברה ומאפשר להפיק פלטי שיחות וכן לקבל אינדיקציה על מיקומו של בעל הטלפון בעת קיום השיחה. מאגר מידע זה נועד לשמש את חברות התקשורת למניעת הונאות ולפיכך כל שימוש אחר בו הוא בניגוד לחוק ומהווה עבירה לפי חוק הגנת הפרטיות. אולם זה בדיוק מה שקרה בחברה.
על פי כתב האישום, בין השנים 2011-2016 בוצעו מאות בדיקות במערכת, בניגוד למטרת מאגר המידע. הנאשמים, נטען, "ניצלו לרעה את המערכת על מנת להתחקות, לבלוש ולחקור אודות אנשים, עובדי החברה ושאינם עובדי החברה, בלא ידיעתם או הסכמתם ותוך פגיעה קשה בפרטיות".
מעשים אלה נעשו לצרכים שונים – אישיים ועסקיים, בהזדמנויות רבות ושונות ובאופן שהפך ל"דפוס פעולה חוזר לבירור עניינים שונים שאותם ביקשה הנהלת החברה או ביקשו הם לברר באמצעות מאגר הנתונים שהופקד בידם".
ג'וליאן, על פי האישום, ניצל לרעה את גישתו ובלש אחרי אנשים רבים, "כעניין שבשגרה", בחלק מהמקרים על דעת עצמו או לפי בקשתו של אטיאס ובכירים אחרים בחברת רמי לוי. כך למשל, בשנת 2013 על רקע פריצה לביתו של אטיאס ועל מנת לאתר חשודים בביצועה, ערך ג'וליאן, לבקשתו של אטיאס, בדיקות במערכת על מספרי הטלפון של אנשים שונים. במקרה נוסף, הוא ערך בדיקות על מספרי מנויים אשר אטיאס חשש שמטרידים את קרוב משפחתו.
במקרה אחר ביצע ג'וליאן בדיקות במערכת על מספריהם של אנשים בשל תביעות קטנות שהגישו כנגד חברת רמי לוי תקשורת. במקרה נוסף, בשנת 2015, ביצע ג'וליאן בדיקות במערכת על מספרם של עיתונאים וזאת על רקע כתבה שלילית שפרסמו על החברה. מדובר בשתי בדיקות מערכת על מספריהם של עיתונאי "גלובס" דאז אילנית חיות ואורי סקופ.
מספר בדיקות נעשו גם לעובדת החברה-הבת של רמי לוי, "ביכורי השקמה", על רקע חשש שהתעורר בחברה כי היא פועלת ביחד עם שני עובדים נוספים להקמת ועד עובדים בחברה כדי לשמור על זכויותיהם. את המידע הזה שליקט ג'וליאן הוא העביר לאטיאס, אשר הזמין את הבדיקה.
בעוד מקרה שמוזכר, ערך ג'וליאן בדיקות על מספר של אדם על רקע מסרונים מחזרים שהוא כתב לאשתו. והיו עוד גורמים בחברה שביקשו מג'וליאן לערוך בדיקות על מספרים: למשל קצין ביטחון בחברה האם שביקש ממנו לבדוק מספרי טלפן של עובדים כדי לברר אם הם מקיימים מערכת יחסית זוגית. במקרים אחרים נבדקו מספריהם של עובדים כדי לגלות מי מהם נהג ברכב חברה שקיבל דו"ח על עבירת תנועה.
החקירה בתיק נוהלה על ידי יחידת החקירות של הרשות להגנת הפרטיות ביחד עם ימ"ר ירושלים במשטרת ישראל. התיק נוהל ע"י עורכות הדין אביה גליקסברג בניטה ומיכל בלומנטל מפרקליטות מחוז ירושלים. עורכות הדין מסרו היום: "במסגרת הסדר הטיעון הודו הנאשמים בעובדות כתב האישום המתוקן, הורשעו בפלילים והוטל עליהם עונש הולם. ראוי כי חברות התקשורת המחזיקות במידע אישי של בעלי הפלאפונים ידעו כי עליהם למנוע כל פגיעה בפרטיות בהם, ולהישמר מפני כל ניצול לרעה של מעמדם כאחראים על סודיות המידע. הפרקליטות תמשיך לפעול נגד מפרי החוק במטרה להגן על פרטיותם של האזרחים".
מהרשות להגנת הפרטיות נמסר: "הפרשה מגלמת את אחד האירועים החמורים שנחקרו ברשות בשל השימוש המכוון והמתמשך על ידי גורמים בכירים בחברה ציבורית במאגר המידע שהיה ברשותה. עבירות פרטיות אלה הביאו לפגיעה קשה בפרטיותם של עשרות אנשים. העובדה שגם החברה עצמה הורשעה מדברת בעד עצמה ומעבירה מסר על חומרת הפגיעה כתוצאה משימוש שלא כדין במידע רגיש".
הסדר הטיעון שאליו הגיעה הפרקליטות עם הנאשמים זוכה גם לביקורת מצד חלק מהאזרחים שנפגעה פרטיותם. אחד המתלוננים, שאנשי רמי לוי תקשורת "בלשו" אחריו, אמר לכלכליסט: "הסדר הטיעון הוא תעודת עניות לפרקליטות. פשוט בושה וחרפה. עבירות פליליות וחמורות של חדירה לפרטיות מסתיימות בלא כלום. עוד רגע והפרקליטות גם הייתה מעניקה מדליה לעבריינים. מי שאמון על הסדר הטיעון הזה, מקומו לא בשירות הציבורי".
