המשרד להגנת הסביבה במסמך רשמי: הסכם קצא"א והאמירויות יגרום לבעיית זיהום אוויר באילת
המשרד להגנת הסביבה במסמך רשמי: הסכם קצא"א והאמירויות יגרום לבעיית זיהום אוויר באילת
המשרד הכין נייר עמדה לקראת כוונת קצא"א להגדיל את היקף תעבורת מיכליות הדלקים באילת, בעקבות ההסכם; עד היום לא התקיים דיון בממשלה בנושא וגם הצוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה לא כונס; השרה גמליאל קוראת לביטול ההסכמים להגדלת נפח פעילות שינוע הנפט הגולמי בקו
הגדלה משמעותית של תעבורת המיכליות במפרץ אילת, כתוצאה מההסכם לשינוע נפט עליו חתמה חברת קצא"א עם האמירויות, "עלולה לגרום לבעיות זיהום אוויר, לרבות למטרדי ריח, לשכונות החדשות שמתוכננות להיבנות באזור נמל אילת בעתיד" – כך טוען המשרד להגנת הסביבה במסמך עמדה רשמי בנושא הגדלת נפח פעילות שינוע הנפט הגולמי בקו קצא"א במפרץ אילת.
המשרד הכין בסוף נובמבר 2020 מסמך בקשר להסכם, שאז היה בשלבי גיבוש, של חברת קצא"א הממשלתית (קו צינור אסיה אירופה) עם גורמים באיחוד האמירויות. המסמך בחן היבטים שונים כתוצאה מכך שהיקף המיכליות במפרץ אילת יגדל עד פי 50 לעומת מספרן היום. בדיעבד התברר כי קצא"א חתמה על הסכם שהחל להיות מיושם, מבלי שהתקיים דיון בממשלה בנושא ואף מבלי שהתקיים דיון של צוות מנכ"לים בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, צחי ברוורמן, שהודיע כי ידון בנושא.
היעד: כ-50 מיכליות בשנה עד 2025
במסגרת חוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה נאמר כי כיום פוקדות את אילת עד 6 מיכליות בשנה, והיעד הינו כ-50 מיכליות בשנה עד שנת 2025 "ויתכן שבעתיד אף יותר". כיום משמש מסוף אילת לאחסון דלק גולמי וכן לפריקת וטעינת מיכליות ויש בו יכולת אחסון של 1.2 מיליון מטר מעוקב דלק נוזלי. על פי ההסכם שעליו חתמה קצא"א, כבר בשנה הקרובה, מיכליות עם 5-4 מיליון טונות בשנה יגיעו לאילת ו-15-12 מיליון טונות בשנה לאשקלון.
במסמך נכתב כי עיריית אילת מקדמת כיום תוכנית שמטרתן שיפור המרחב הימי והחופי של העיר, וכי "הגדלת ומיקוד העיר ביוזמות תיירותיות וסביבתיות עלול להימצא בסתירה משמעותית ליוזמות הגדלת תשתיות למסחר בדלקים ממקור פוסילי". לפי המשרד להגנת הסביבה, "מדובר בפוטנציאל פגיעה בענף התיירות והים הייחודי של העיר אילת ושל מפרץ אילת, מהגדולים הייחודיים והחשובים במדינה".
המסמך מתייחס גם להיבטים בפריקת מיכליות נפט באשקלון ונכתב כי כיום יש תלונות ציבור רבות על מטרדי ריח אופייניים לדלק מאזור אשקלון שבו מצוי אתר קצא"א ואתרים נוספים העוסקים באחסון ושינוע דלקים. כיום אין תלונות דומות באילת, אך ריח וזיהום אוויר עלולים להחמיר כתוצאה מתוספת משמעותית של שינוע, פריקה, טעינה ואחסון דלקים, אלא אם ינקטו אמצעים לטיפול ומניעה של פליטת מזהמים לאוויר על ידי קצא"א. באתרי האחסון של קצא"א באילת יש כיום פעילות מצומצמת אולם קיים חשש שעם הגברת הפעילות, יגדל זיהום האוויר, לרבות מטרדי ריח.
כדי להעריך את פליטת המזהמים הצפויה עם הגדלת פעילות קצא"א הסתמך המשרד על נתונים שיש בידו על המצב כיום והניח הגדלה של עד פי 50 מהכמות שעוברת דרך הקו כיום. במצב זה נמצא כי עלולה להיגרם בעיית זיהום אוויר. המשרד הוסיף עם זאת כי ישנן טכנולוגיות שעשויות להקטין ולמזער באופן משמעותי את כמויות פליטת המזהמים.
"גם לקווי דלק פוטנציאל משמעותי לפגיעה בסביבה"
עוד טוען המשרד להגנת הסביבה כי בנוסף הקו המחבר את מסוף הנפט באילת לנמל הנפט באשקלון הוא באורך 254 ק"מ וגם לקווי דלק פוטנציאל משמעותי לפגיעה קשה ונרחבת בסביבה, כפי שקרה למשל באירוע דליפת הנפשט בשמורת עברונה מצינור קצא"א. המסמך מתייחס גם לרגישות של מפרץ אילת, בו שונית האלמוגים היחידה בארץ ונכתב כי זיהום חמור מנפט עלול לגרום לתמותת האלמוגים ולנזקים קשים לסביבה.
לסיכום מומלץ במסמך כי יתקיים דיון עומק ביוזמה זו בדרגי הממשלה הבכירים ביותר לפני החלטה גורלית שכזו. במידה והחחלטה תהיה להמשיך לקדם מהלך כלכלי עסקי זה, הרי שעל המשרד להגנת הסביבה לדרוש ולוודא קיום מספר תנאים ובין היתר שדרוג תשתית וצנרת, היערכות ימית, שימוש בטכנולוגיות ניטור נרחבות ועוד.
חצי שנה לא התקיים דיון בממשלה
מסמך העמדה של המשרד להגנת הסביבה מתפרסם אומנם רק כעת, אך הוא נערך כבר בסוף נובמבר 2020, בטרם חתמה קצא"א על ההסכם המלא, בעקבות מזכר ההבנות בינה לבין האמירויות לשינוע הנפט. מאז חלפה למעלה מחצי שנה אך לא התקיים כל דיון בממשלה בנושא, וגם הצוות בראשות מנכ"ל משרד רה"מ ברוורמן, שאמור היה להתכנס כבר לפני מספר חודשים לדיון בתוכנית, טרם התכנס.
השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל פנתה היום (ג') לראש המועצה לביטחון לאומי מאיר בן שבת, והיא טוענת כי למרות שסוכם שתתקיים פגישה בין מנכ"לי משרדי ראש הממשלה, המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר ומשרד האנרגיה לבדיקת מהות ההסכם והשלכותיו, הפגישה "נקבעה ובוטלה מספר פעמים". לדברי גמליאל, לא ייתכן שלא יתנהל דיון ממשלתי מהותי ומשמעותי בנושא כל כך דרמטי, שהשפעתו עלולה להיות הרת אסון.
עוד טוענת השרה גמליאל כי משרדה לא קיבל את הנוסח של ההסכם שנחתם בין קצא"א לבין האמירויות ומבלי שהתקיימה התייעצות עם המשרד להגנת הסביבה בטרם החתימה. "מקצב של 6 מיכליות נפט בשנה אנחנו צפויים לעלות לקצב של יותר מ-50 מיכליות בשנה שיפקדו את מפרץ אילת", אמרה גמליאל והיא קוראת לביטול ההסכמים להגדלת נפח פעילות שינוע הנפט הגולמי בקו.
מקצא״א נמסר בתגובה: "קצא"א חברה ממשלתית מפוקחת ומבוקרת, הפועלת בכפוף להנחיות גורמי המדינה, בייחוד המשרד להגנת הסביבה. ההתקשרות בהסכם היא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה, ואין כל שינוי בפעילות המתוכננת שלה. מדובר בפעילות שגרתית, כפי שמבוצעת עשרות שנים וההסכם אינו שונה ממאות הסכמים שחתמה החברה. קצא"א מחויבת לשמירה על בטיחות תושבי האזור והגנה על ערכי הטבע, הים ואיכות הסביבה.
קצא"א מצוידת בציוד החדיש ביותר, מבצעת תרגולים והיערכויות באופן תדיר, ערוכה לכל פעילות ועומדת בתקנים בין-לאומיים מחמירים ביותר (API) בכל הנוגע לתחזוקת מתקניה. כפי שהיא נוהגת בשוטף, החברה ניהלה דיאלוג מול הגורמים הרלוונטיים וביצעה פעולות ביוזמתה ובהתאם לדרישות שהתבקשה למלא.
כפי שמציינת אף חוות הדעת של המשרד, החברה הינה חברה ותיקה ומקצועית, הפועלת על פי דרישות והנחיות המשרד להגנת הסביבה ומשתפת פעולה בכל המתבקש ממנה על פי החוק ולעיתים אף מעבר לכך. חוות הדעת אף מציינת שלא ניתן להתעלם מההיבטים הרחבים, הגיאופוליטיים במהותם, של עסקה כלכלית זו. מדינת ישראל צפויה להרוויח רבות מההסכם, אשר יחזק את הכלכלה הישראלית ואת מעמדה הבין-לאומי וכן יבטיח עצמאות וביטחון אנרגטי, בשגרה ובחירום"/
