הקורונה הלכה, הפערים במערכת החינוך רק יעמיקו
הקורונה הלכה, הפערים במערכת החינוך רק יעמיקו
משבר הקורונה פגע הרבה יותר בתלמידים חלשים וגרם לנשירה גדולה שלהם מבתי הספר ⋅ למשרד החינוך עדיין אין תוכנית לצמצום הפערים או הנשירה ⋅ סיכוי נמוך שנראה רפורמה מקיפה בימי ממשלת המעבר, גם אם המנהלים יקבלו עוד קצת עצמאות
1. שני דברים בולטים בחסרונם בשיח על החזרה ללימודים בבתי הספר ויציאת מערכת החינוך ממשבר הקורונה. האחד הוא שפורסמו מעט מאוד נתונים על הנזקים הלימודיים של המשבר. מערכת החינוך הרבתה לפרסם בחודשים האחרונים נתונים על מצב התחלואה של התלמידים אך צמצמה מאוד פרסום נתונים על מצב ההשכלה שלהם. הנושא השני הוא שעד היום טרם הוצגה תוכנית לצמצום הנזקים. לאור הזמן הרב שהיה למערכת החינוך קשה להבין למה.
דו"ח בנק ישראל שפורסם לפני שבועיים מצטט מחקר שלפיו לתלמידי בתי הספר במדינות המפותחות צפוי נזק של 5%-2% בהכנסתם בשל אובדן המיומנויות בסגירת מערכת החינוך בקורונה. הבנק מבקר את מערכת החינוך בישראל על שהיתה סגורה הרבה יותר ממערכות מקבילות בעולם. לכן גם סביר שהנזק של התלמידים בישראל יהיה הרבה יותר קרוב ל־5% מאשר ל־2%.
אלא שהנזק לא יהיה אחיד. בסקר שנערך בקרב 6,000 מורים בישראל ענו 73% שהלמידה מרחוק פגעה בתלמידים מרקע חברתי־כלכלי חלש. נתונים מארצות הברית מלמדים, לפי הבנק, ששיבוש הלימודים בקורונה עלול לגרום לתלמידים מרקע חלש הפסד ידע השווה ל־1.2 שנות לימוד, בעוד תלמידים מרקע חזק לא ייפגעו כלל.
מחקר שנערך בהולנד ובחן את תקופת הסגר העלה שהפסד ההשכלה של תלמידים מרקע חלש היה גבוה ב־55% מזה של האחרים.
בכיר במערכת החינוך מסביר שאחת הסיבות שקשה לנהל שיח על הפערים החינוכיים היא שבזמן שמערכת החינוך היתה סגורה לא היו מבחני הערכה ולכן בעצם לא מדדו אותם. גם דו"ח בנק ישראל מציין ש"בישראל לא נערך מחקר מקיף הבוחן את ההשפעה של השיבוש במהלך הלימודים על הישגי התלמידים, לא בטווח הקצר ולא בטווח הארוך".
2. פרופ' ענת זוהר מבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית העריכה בפברואר שהנשירה של תלמידים ממערכת החינוך בשל הקורונה תהיה גבוהה מ־10%. שיעור הנשירה הארצי ב־2019 עמד על 2.3%, כלומר הנשירה תגדל פי חמישה. זוהר מסבירה שההערכה שלה מבוססת על שני מקורות. אחד הוא מחקר של ה־OECD שצופה נשירה ממוצעת של 10% במדינות הארגון.
השני הוא ההערכה שבישראל המצב גרוע מהממוצע, "כי הפערים החברתיים והכלכליים גדולים במיוחד ולכן יש אוכלוסיות שמועדות לפורענות".
צריך כמובן להיות למערכת עניין גדול לאסוף את הנושרים כמה שיותר מוקדם לפני שהם צוברים פערים. בפועל אין כל תוכנית לאומית לאיתור והחזרה של הנושרים והמשרד הותיר את הנושא ליוזמה ולתושייה של המורים והמנהלים.
הקורונה הקלה מאוד על התופעה של הנשירה הסמויה, כלומר נוכחות בלימודים בלי ללמוד. בזום כל מה שהיה נחוץ לשם כך זה חלון שחור. במסגרת המאבק שמשרד החינוך ניהל לפתיחת המערכת הוא פרסם נתון לפיו הנשירה הסמויה עומדת על 30%. לכאורה מדובר באחד משלושה תלמידים. בפועל סביר להניח שמדובר ב־5% ביישובים חזקים וביותר מחצי התלמידים ביישובים חלשים.
מנכ"לית משרד החינוך לשעבר מיכל כהן, היום מנכ"לית קרן רש"י הפועלת לצמצום פערים חברתיים, אומרת שמה שצריך זו תוכנית לתגבור תקציבים בשיטה דיפרנציאלית, כלומר שהחלשים מקבלים יותר, אך "הדברים האלה לא קורים". לדבריה, התקציבים צריכים להיות גמישים כדי לאפשר למנהלים לרכוש סיוע בהתאם לצרכים.
במשרד אומרים שצמצום הפערים יימשך עד סוף שנת הלימודים הבאה. החזרה ללימודים מאפשרת מיפוי של הנשירה ורבים שנחשבו נושרים - חוזרים. במשרד טוענים שגודל הפערים שנוצרו בקורונה מאוד תלוי באיכות הניהול ולכן יש צורך במיפוי ואין אפשרות להשקיע רק על פי סיווג חברתי־כלכלי.
3. מתחילת הקורונה יש שיח בלתי פוסק על הקורונה כהזדמנות למהפכה במערכת החינוך. זאת, הן בשל ההתנסות בלימודים מקוונים בקנה מידה גדול והן בשל העצמאות שניתנה למנהלים ולרשויות המקומיות. כהן למשל אומרת ש"אם ההזדמנות תוחמץ, מערכת החינוך תלך הרבה יותר אחורה. צריך להביא את מערכת החינוך למקום של יותר אוטונומיה למנהלים. בלי זה המערכת לא תתקדם".
מהפכה ברור שלא תהיה. רפורמה מקיפה דורשת מערכת פוליטית מתפקדת. לאורך כל המשבר לא היה תקציב מאושר ובחלק גדול מהמשבר היתה ממשלת מעבר. אין זה סביר ששר בממשלת מעבר יחליט על צמצום קבוע של בחינות הבגרות או שיחליט להעביר למנהלים את האפשרות לוותר על מקצועות לימוד. גם לא סביר לעשות זאת כשהשר הבא עלול לחשוב בדיוק הפוך.
מה כן יהיה? שר החינוך יואב גלנט הודיע מרגע כניסתו לתפקיד שהוא בעד יותר עצמאות למנהלים. ואכן, בחודשים האחרונים הכינו במשרד החינוך תוכנית שתעניק יותר עצמאות וגמישות למנהלים. בימים האחרונים יש טענות שגלנט ומנכ"ל המשרד עמית אדרי מעכבים את הרפורמה. במשרד אומרים שהרפורמה תוכרז בימים הקרובים. היא תגדיל את הגמישות של המנהלים בשימוש בתקציב, בבחירת מקצועות ובהקצאת שעות לימוד.
כהן מצביעה על כך שרפורמה שתיתן לכולם אותו דבר תעמיק את הפערים. "צריך לתת חופש לבתי הספר ותקציב גמיש", היא אומרת. "אבל זה צריך להיות תקציב דיפרנציאלי". למשל, לא הגיוני שההשקעה במניעת נשירה, ככל שיוחלט מתישהו עליה, תהיה דומה ביישובים חזקים וחלשים.
סמנכ"לית חינוך וחברה של מרכז השלטון המקומי מיכל מנקס סבורה שהמנהלים יכולים לעשות די הרבה גם בלי רפורמה של משרד החינוך. "הייתי רוצה שבבתי הספר ימשיכו ללמוד במרחבים פתוחים, ימשיכו לחלק את התלמידים לקבוצות ייעודיות, ולקיים ימי לימוד מקוונים". המסר שלה למנהלים הוא ש"כל עוד לא מפחיתים את שעות ההוראה ולא פוגעים במורים ובמערכות - השמים הם הגבול".
2 צפייה בגלריה
מימין: שר החינוך יואב גלנט, מנכ"ל משרד החנוך עמית אדרי ומנכ"לית משרד החינוך לשעבר מיכל כהן. מחלוקת חינוכית
(צילומים: יואב דודקביץ, אוהד צויגנברג, טל שחר)
4. שני שינויים משמעותיים כבר קרו במערכת החינוך, אבל מוקדם לחזות כמה הם ישפיעו. לפני המשבר, רק 56% מהמנהלים בישראל אמרו שהמורים שלהם הם בעלי מיומנות טכנית ופדגוגית לשילוב כלים דיגיטליים בהוראה לעומת ממוצע של 65% ב־OECD.
הקורונה אילצה את הרוב המכריע של המורים ללמוד להפעיל תוכנות וידאו מקוון גם אם סביר שרבים מהם לא באמת יודעים איך לעשות זאת בצורה שתשמר את עניין התלמידים ותפיק תועלת מיתרונות הווידאו. השאלה הגדולה היא מה יישאר מלמידת הווידאו לאחר המשבר ואיך היא תשולב בתוכנית הלימודים. אם היא לא תשולב בזמן הקרוב, יכול מאוד להיות שזו הזדמנות שתוחמץ.
את ההזדמנות השנייה יצרה חלוקת 140 אלף מחשבים למשפחות ללא מחשב. למרבה הצער זה קרה רק לאחר הסגר השני כאשר רוב הנזק לתלמידים שלא השתתפו בלמידה המקוונת כבר נגרם. ועדיין זה הביא אותנו לראשונה למצב של מחשב לכל משפחה עם ילדים בגיל בית ספר. לילדים האלה יש לראשונה גישה חופשית לגוגל ולעולמות הידע של האינטרנט שלא באמצעות מסך קטן של טלפון נייד. סביר שזה ישנה את החיים של חלק קטן מהם. עד כמה זה ייצור מהפכה קשה מאוד לדעת. זה תלוי אם יהיו מורים שיעודדו אותם להשתמש במחשבים לצורך רכישת ידע והשכלה.
5. לא כל מערכת החינוך כבר חזרה ללימודים. שעורי התל"ן (תוכנית לימוד נוספת), שעליהם משלמים ההורים, עדין לא מתקיימים, מה שמביא לקיצור יום הלימודים. יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך אבי קמינסקי מסביר את זה בצורך להמשיך לפתוח את מערכת החינוך בהדרגה ומעריך שהתל"ן יפתח בעוד שבועיים. בעיה בדרך עלולה לגרום העובדה שוועדת החינוך של הכנסת הקודמת אישרה גביית תשלום חלקי בלבד על התל"ן. אם יהיו בת ספר שירצו יותר, לא בטוח שניתן יהיה לאשר את זה.
6. לאורך כל המשבר הקפידו ארגוני המורים לשבת על האלונקה במקום להיכנס מתחתיה והעדיפו את האינטרס שלהם על האינטרס הלאומי והחינוכי. זה קרה כשהם סירבו לתרום אפילו יום לימודים אחד בחופש הגדול הקודם בשל הלמידה מרחוק. בחופש הזה אפילו לא היה ניסיון לקבל מהם ימי חופשה, ומראש נקבע שהלימודים בחודש יולי יערכו בשיטה של בתי ספר לחופש הגדול, כלומר סוג של קייטנות. ילמדו בהם רק המורים שיחפצו בכך.
התועלת המרכזית של הלימודים בחופש הגדול אמורה להיות השלמת החומר במקצועות הליבה. אם לא מדובר בכיתות סדירות ובמורים הסדירים, סביר להניח שזה לא יקרה. מעטים מאוד התלמידים שרוצים ללכת לקייטנות מעבר לגיל בית ספר יסודי. במשרד בכל מקרה עורכים עכשיו סקר ביקוש בקרב ההורים.
נתניהו וגלנט הציגו את התוכנית כחלק ממערכת הבחירות ובמטרה לאחז את עיני ההורים הבוחרים כאילו שנת הלימודים תוארך. העלות של התוכנית לחודש אחד היא 2.5 מיליארד שקל. אחרי שהבחירות עברו נראה שעדיף להפסיק את המשחק ולגבי חטיבות הביניים והתיכונים פשוט חבל על הכסף.
7. בדרך להשלמת פערי ההשכלה יש מכשול נוסף והוא הנזקים הנפשיים שנגרמו לתלמידים. מנקס אומרת ש"הדבר הכי חשוב זה לטפל בנזקים הנפשיים והרגשיים. מה שלא יטופל עכשיו, ייגרר שנים. יש תופעות לא פשוטות של פוביה חברתית הימנעות מהיציאה מהבית. רק אחרי שיטפלו בנפש, אפשר להתחיל לאט לאט להדביק את הפערים הלימודיים".
יו"ר התאגדות המנהלים העל יסודיים מנשה לוי ביקר בעבר בחריפות את העובדה שלא מתגברים את מערך הייעוץ הפסיכולוגי־חינוכי בצורה משמעותית. מנקס אומרת לעומת זאת ש"גם אם היו מכפילים את התקנים לצערי יש מחסור בפסיכולוגים חינוכיים ולא יהיה מי שיאייש". הא מציעה "לחבור לקהילה ולגייס מתנדבים שיסייעו לצוותים". קמינסקי אומר שפסיכולוגים חינוכיים באמת מאוד קשה למצוא, אבל יועצות חינוכיות יש.
