דעהממשיכים לפלוט זיהום והצהרות
דעה
ממשיכים לפלוט זיהום והצהרות
בדברי נתניהו בוועידת האקלים לא נשמעה מחויבות להפחתת פליטות גזי חממה, משום שלישראל אין תוכנית כזו. למשרד האנרגיה יעד עלוב של הפחתת פליטות במשק האנרגיה לבדו ב־30% עד 2030 וב־80% עד 2050
ההצהרות של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועידת האקלים שערך בסוף השבוע נשיא ארה"ב ג'ו ביידן היו יפות ומרשימות. "אנו, במדינת ישראל, שותפים מלאים למחויבות לפעולה נחרצת בנושא האקלים", הוא הבטיח חגיגית.
"התחייבתי להפחית את פליטת הפחמן הדו־חמצני ולהשלים בהצלחה את המעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת בישראל עד שנת 2050".
יש רק בעיה אחת עם ההצהרה הזו: היא לא מגובה במעשים, אפילו סמליים. בשעה שמדינות מערביות רבות הציגו יעדים משמעותיים להפחתת פליטות גזי החממה שלהן – לרוב בשיעור של 50%-45% עד 2030, במטרה להגיע לאיפוס מלא עד 2050 - ובשעה שמדינות נוספות כבר הציגו או הוציאו לפועל תוכניות של מאות מיליארדי דולרים להשקעה בתחום, בישראל בעיקר מצהירים, קצת מתכננים ועושים מעט מאוד.
בדבריו של ראש הממשלה לא היו מחויבות מפורשת ושום הצגה של יעד להפחתת פליטות בשיעור מסוים, מהסיבה הפשוטה שלישראל אין תוכנית כזו. בקושי יש לה תוכניות לתוכנית שכזו. בימים שקדמו לוועידת האקלים שני משרדי ממשלה הציגו תוכניות "שאפתניות" להפחתת פליטות גזי חממה, שביחס למדינות אחרות אין בהן שום שאפתנות.
יעדים נמוכים
תוכנית של משרד האנרגיה מציבה יעד עלוב של הפחתת פליטות במשק האנרגיה לבדו ב־30% עד 2030 וב־80% עד 2050. טיוטת הצעת חוק אקלים, שגיבש המשרד להגנת הסביבה, מדברת על הפחתת פליטות בכלל המשק של 73% עד 2050. לא רק שהיעדים נמוכים, גם הדחיפות נמוכה: תוכנית לאומית להפחתת פליטות תגובש רק עד סוף 2025.
להצהרות של ראש הממשלה כמו מעבר מלא לאנרגיה מתחדשת עד 2050 אין שום גיבוי בשטח. ישראל משקיעה דווקא בפיתוח משק הגז ומפגרת גם ביעדים הנמוכים שהציבה לעצמה להפקת חשמל מאנרגיה סולארית. אם מישהו פועל, בינתיים זה בעיקר כותב הנאומים בלשכת ראש הממשלה.
