תג המחיר של “שומר החומות" יחשוף את מצב המשק האמיתי
תג המחיר של “שומר החומות" יחשוף את מצב המשק האמיתי
אסור להתבלבל מאשרור דירוג האשראי של ישראל, למרות שניתן תוך כדי מתקפת טילים: המשק רוכב על הישגים שנעצרו ב־2018. הנהגת המדינה תגלה שמימון מבצע אחרי שנת קורונה אינו דומה לעבר. והקרע הפנימי עלול לעלות בצמיחה
1. אישרור הדירוג של ישראל על ידי חברת S&P בסוף השבוע והותרתו על רמת AA– בזמן שמחצית המדינה, כולל הבירה הכלכלית תל אביב, נתונה תחת מתקפת טילים של חמאס אינו דבר של מה בכך. גם תחזית הדירוג העתידית לא שונתה ונותרה על רמת "יציב". מדובר בהבעת אמון משמעותית בכלכלת ישראל. המסר שמעבירה S&P הוא ברור ולפיו המשק הישראלי הוא משק איתן למרות הסיכונים הגיאו־פוליטיים שנשקפים לו. אבל הפעם האמירה הזו קיבלה משנה תוקף, בהינתן העובדה שברור לכל שסבב הלחימה הנוכחי שונה בגלל המתיחות בין ערבים לישראלים בתחומי הקו הירוק, שהובילה לפרעות שלא נראו ברחובות הערים ובכבישי ישראל כמעט שנות דור.
העובדה הזו לא חמקה מעיניהם של המדרגים. "הסיכונים הביטחוניים והפוליטיים הוחרפו מאוד בימים האחרונים. אף על פי כן, השילוב בין קמפיין חיסונים יעיל ומהיר מאוד נגד נגיף הקורונה, הביצועים המרשימים של ההייטק המקומי וייצוא הגז צפויים לבסס תהליך של צמיחה כלכלית יציבה של 5% ב־2021", כתבו כלכלני החברה תוך הבהרה כי אמירה זו מתבססת על הנחת עבודה שהעימות הצבאי והמתחים הפנימיים יסתיימו בקרוב.
האשראי הבינלאומי שישראל זוכה לו מחברות הדירוג וממשקיעים זרים הוא תוצאה של 15 שנות מדיניות מאקרו כלכלית מתוכננת, שהתבססה על עקרונות ברורים של צמיחה מוטת תעסוקה, שליטה בגובה הגירעון, ומתווה של חוב יורד, בליווי רפורמות מבניות לצד תעשיית הייטק משגשגת. כל זה הסתיים בשנת 2018. ניתן לומר שבשלב זה ההייטק הוא היחיד שנותר – והוא בודד במערכה. בישראל אין ממשלה מתפקדת זה שנתיים וחצי, המדינה דוהרת לבחירות חמישיות, הגירעון (שעומד על 11.7% מהתמ״ג) הוא הגבוה בהיסטוריה, והגירעון המבני הוא מהגבוהים ב־OECD. בנוסף לכך, איש לא מגבש אסטרטגיה מאקרו כלכלית, משרד האוצר נושל מפקידים בכירים וחלק מהמשרות מאוישות עדיין בממלאי מקום, ואין מי שיגבש רפורמות מבניות שיקדמו את המשק.
לכן אסור להתבלבל: אישרור הדירוג בא למרות השנתיים האחרונות ונשען על האדים של 15 השנים שקדמו להן. לפי שעה, כלכלת ישראל מתקיימת על זמן שאול — ללא כל קשר לסבב הלחימה בעזה.
2. כשהטנקים רועמים, אגף התקציבים שותק. הוויכוחים בין מנהלי האגף לבין משרד הביטחון יתחילו להישמע ביום שבו צה"ל יגיש את החשבון על מבצע שומר חומות.
עלותה של שעת טיסה של כל אחד מ־160 כלי הטיס שהשתתפו במבצע השמדת המנהרות עומדת על 150 אלף שקל. כל טיל ״טמיר״ — טילי היירוט של מערכת כיפת ברזל – עולה 80־90 אלף דולר, ועלות הטילים שעימם תוקף צה״ל יעדי חמאס ברצועה גבוה פי 2 עד פי 4. עלותן של סוללות נוספות של כיפת ברזל נאמדת ב־50־70 מיליון דולר ליחידה. יהיו גם הוצאות מיגון לתושבי עוטף עזה, כולל התקנת ממ”דים שעלותה הכוללת היא חצי מיליארד שקל.
ב־2014, אחרי מבצע צוק איתן, צה”ל דרש 9 מיליארד שקל וקיבל 7 מיליארד. המבצע אז היה ארוך (50 ימי לחימה, כולל כניסה קרקעית). מבצע שומר חומות נכנס היום ליומו העשירי ועדיין לא ידוע איך ומתי יסתיים. על פי כלל האצבע שנקבע במבצע הקודם, אם המבצע יסתיים השבוע יקבל הצבא 1.5־2 מיליארד שקל. אבל 2021 שאחרי שנת הקורונה והמיתון הגדול ביותר מאז קום המדינה, איננה 2014, שנת צמיחה אדירה שהגיע אחרי של עשור צמיחה גבוהה.
יתרה מזאת, צה"ל קיבל ב־2020 תוספת תקציב של 3.1 מיליארד שקל, ורק לפני שבוע עוד 250 מיליון שקל לאגף השיקום (תוספת שלא לוותה בשום רפורמה או שינוי אמיתי ולכן לא תשפר במאומה את המצב העגום שם). בכל הנוגע לתקציב הביטחון לשנת 2021 (במסגרת התקציב ההמשכי), האוצר כבר הקצה תוספת של 2־3 מיליארד שקל מעבר למתווה "כחלון־יעלון" אך הצבא דרש עוד 2.5 מיליארד שקל שטרם התקבלו (מעבר ל־2–3 מיליארד שהתקבלו).
בהחלטת הממשלה האחרונה קיבל צה"ל תוספת חד־פעמית של 540 מיליון שקל לפרויקטים ביטחוניים מיוחדים, מתוכם 360 מיליון מתקציב המדינה ועוד 180 מיליון מתקציב הביטחון עצמו (הסטות פנימיות). איך זה ייגמר? הרבה מעבר ל־1.5 מיליארד שקל והרבה יותר קרוב ל־3 מיליארד שקל שהצבא דרש עוד לפני הסבב הזה.
העובדה שאין ממשלה מתפקדת ושישראל נמצאת כפסע מעוד קמפיין בחירות רק מחזקת את המגמה. אף נבחר ציבור לא מוכן להסתכן בהכתמת שמו כמי שפוגע בביטחון ישראל. וישנה נקודה נוספת. אחרי הריסוק המכוון והאכזרי של הדרג המקצועי בשירות המדינה שהוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו, נותר גורם מקצועי אחד שזוכה להערכה כמעט מקצה לקצה: הרמטכ"ל אביב כוכבי. אבל כוכבי שונה מקודמו, גדי אייזנקוט, שהפגין הרבה אחריות תקציבית. לראייה: בשיאה של המגפה כוכבי דרש 3.5 מיליארד שקל לביטחון ולא הסכים לאף צעד של התייעלות פנימית.
3 צפייה בגלריה
טיל של כיפת ברזל משוגר לעבר רקטה מרצועת עזה, תושבי הדרום מוצאים מחסה בחדר המדרגות ובית שנפגע
(צילומים: רויטרס, אי.פי, אי.אף.פי)
3. אחרי שני רבעונים רצופים של עלייה בתמ"ג (צמיחה), הלמ"ס הודיעה אתמול כי ברבעון הראשון של שנת 2021 שוב נרשמה ירידה בתוצר (ירידה של 6.5% בחישוב שנתי ו־1.7% בחישוב רבעוני). הירידה בתוצר לוותה בירידות בתמ"ג לנפש, בתמ"ג העסקי, בהשקעות במשק, ובצריכה הפרטית לנפש (לרבות הצריכה הפרטית של מוצרי בני קיימא). הנתונים הללו הם לא יותר מקוריוז. במחצית מהתקופה הנסקרת ישראל היתה בסגר שלישי — והמספרים בהתאם. יתרה מזו, במהלך רוב התקופה הנסקרת, הרוב המוחלט של הישראלים לא היו מחוסנים. לכן, במובן מסוים נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הראשון של 2021 הם אפילו לא בגדר סטטיסטיקה אלא בגדר היסטוריה. ניתן להעריך בוודאות גבוהה שכפי שחזינו במיתון במהלך רובו של הרבעון הראשון של 2021, נראה צמיחה מואצת ברבעון השני (אפריל־יוני). השאלה הגדולה שנשארת פתוחה היא מה בדיוק יקרה בסוף הרבעון השני — בעקבות מבצע שומר החומות — ומה יקרה בחודשים הקרובים.
המשתנים הבסיסיים לא השתנו ואף הוחמרו: אין ממשלה, אין תקציב מאושר, ומעתה יש גם מצב לחימה. על פי הערכות, אם הסבב מול חמאס יסתיים בימים הקרובים, קרן מס רכוש — שמחזיקה ביותר מ־15 מיליארד שקל — תצליח לספוג את הנזקים. אבל ישנו משתנה נוסף: צמצום נוסף (אחרי שלושה סגרים) של פעילות המשק על רקע מגבלות שהטיל פיקוד העורף בעיקר בדמות ביטול לימודים וצמצום התקהלויות, וכן נזקי המלחמה הפנימית שמשבשת את מרקם החיים לא רק בערים הערביות והמעורבות אלא במדינה כולה.
ראשית, מצד ההיצע. אתמול הייתה שביתה כללית במגזר הערבי. לאוכלוסיה הערבית – המהווה יותר מחמישית מכלל האוכלוסיה (21%) — יש משקל משמעותי בענפי הרפואה והרוקחות, כמו גם הבנייה, התעשייה מסורתית ושירותים אחרים כמו הובלה ואחסנה. לפיכך, בהינתן המשך מצב העניינים הנוכחי, שרשראות האספקה של אותם סקטורים עלולות להשתבש, בדיוק כמו בקורונה.
שנית, גם הביקושים עלולים לרדת. בימים האחרונים ניכרת הירידה בתנועה ברחבי ישראל לא רק בגלל חג השבועות ולא רק בגלל מתקפות הטילים. ישראלים רבים מעדיפים לצמצם את היציאה מהבית ולנוע כמה שפחות בכבישים. עד יעבור זעם ייתכן שנראה בקרוב ירידה בצריכה – ולפיכך ירידה בצמיחה. המשק הישראלי סיים רק עכשיו עם אתגר הקורונה, והנה סיכונים חדשים־ישנים מאתגרים אותו שוב.
