פרשנותמהם הנתונים שמסתתרים מאחורי החלטת האברכים של ליברמן
פרשנות
מהם הנתונים שמסתתרים מאחורי החלטת האברכים של ליברמן
מחקר שנערך כבר לפני שנתיים באגף הכלכלן הראשי באוצר מלמד על חוסר הכדאיות ביציאה לעבודה של חרדים, נכון להיום. עם יציאתו לעבודה מאבד חרדי את קצבת האברך, את סבסוד מעונות היום ואת ההנחות בארנונה - כשני שלישים מהכנסתו
שר האוצר אביגדור ליברמן קיבל היום (ד') החלטה שתפגע משמעותית במשקי בית חרדיים רבים, ותכניס ילדים נוספים אל מתחת לקו העוני בטווח הקצר. השר החליט לבטל את ההנחות במעונות היום לרוב האברכים, אלא אם יתחילו לעבוד. היקף ההנחה עומדת על כ-1,300 שקל לילד.
מדובר בהחלטה שקודמה על ידי הפקידות המקצועית באוצר. התשתית המחקרית להחלטה הזו נוסחה בימי הממשלה הקודמת באגף הכלכלן הראשי. במחקר שערכו כפיר בץ וזאב קריל בנובמבר 2019, נמצא שהכדאיות של אברך להצטרף לשוק העבודה היא נמוכה בגלל שברגע שהוא נכנס לעבודה הוא מפסיד הכנסות והטבות אחרות: קצבאות אברך, סבסוד מעונות היום והנחות הארנונה.
על פי המחקר, גבר חרדי שייצא לעבוד ויקבל את השכר הממוצע לגברים חרדים (כ-8,800 שקל), יפסיד הכנסות והטבות בגובה של 5,441 שקל בחודש, כך שלמעשה ההכנסה הפנויה של הגבר החרדי תגדל רק בשליש מהכנסתו כיום. הטבת המעונות לבדה מוערכת בכ-1,300 שקל סבסוד בחודש שהגבר החרדי יפסיד ברגע שיבחר לצאת לעבוד. בסה"כ החרדי יפסיד כשני שלישים מההכנסה שלו. גם אדם שאינו חרדי מפסיד הכנסות מסוימות כשהוא יוצא לעבוד (כמו הנחה בארנונה), אך אצלו מדובר בהפסד של כשליש.
יש לזכור כי לגברים חרדים סיבות שמונעות מהם מלהשתתף בשוק התעסוקה (העדפה אידיאולוגית, נורמה תרבותית ומשפחה גדולה), ולכן ברור שיש משהו מעוות בכך שהמדינה מתמרצת דווקא את האוכלוסייה הזו על הישארות מחוץ לשוק התעסוקה.
הדרג המקצועי העדיף שלא לטפח אשליות לגבי גידול ההשתתפות בשיעור התעסוקה, ולכן לא פירסם תחזית לגידול בשיעור התעסוקה כתוצאה מהצעד הזה. אך במחקר המדובר העריכו הכלכלנים בץ וקריל כי כל הפחתה של התמריצים ב-1,000 שקל, עשויה להביא בטווח המיידי בין 6,000 ל-8,500 גברים חרדים להשתתף בשוק התעסוקה, ובעשור הקרוב מדובר בעלייה של 3.2%-4.7% בשיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים בעשור הקרוב.
לא מדובר רק בהערכות, בזמן ממשלת לפיד נעשה צעד דומה, לצד צעדים נוספים שהבולט שבהם היה הורדת גיל הפטור, שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים עלה ב-3.7%. גם הפעם הממשלה מכוונת להמשיך בהורדת גיל הפטור, שילוב של שני הצעדים הללו יחד עשוי לתרום לתעסוקה.
בזמן שליברמן מחליט להפחית את הסבסוד במעונות היום, ישנם קולות בממשלה החדשה שקוראים להחיל "חוק חינוך חינם מגיל אפס", וגם ליברמן עצמו התבטא לאחרונה בכיוון הזה. לא מדובר בסתירה פנימית בעמדותיו של ליברמן, אלא בקונפליקט הולך וגדל שילווה את החברה הישראלית בכל הדיונים העתידיים על החלוקה התקציבית, בשל העובדה שהחברה שלנו הטרוגנית ומשוסעת.
מצד אחד ישנו רצון להגדיל את השירותים הציבוריים לרמה הממוצעת ב-OECD, כדי להעניק שיוויון הזדמנויות לכולם. מצד שני, ישנה הבנה כי במציאות הישראלית הייחודית, ישנה סבירות גבוהה כי הגדלת השירותים הציבוריים, כמו "חוק חינוך חינם מגיל אפס", לא תביא להקטנת אי שיוויון, אלא להפך, תחזק את התמריצים בקרב האוכלוסייה החרדית שלא לצאת לשוק העבודה, ובכך תגדיל את אי השיוויון, ובעתיד תביא לירידה בצמיחה ובתוצר.
האתגר שמדינת ישראל מתמודדת עמו הוא ייחודי, האוכלוסייה החרדית שונה ממרבית האוכלוסיות המוחלשות כלכלית בעולם בכך שמבחינה מערכתית אין רצון להשתלב בשוק התעסוקה. ולכן, הרחבה של השירותים הציבוריים בישראל עשויה להביא דווקא לירידה בשיעור ההשתתפות של החרדים. העובדה הזו מגבילה מאוד את היכולת של הממשלה להרחיב את המדיניות הסוציאלית שלה.
