יחד ממשיכים"מפגשים מצטלמים פחות יפה מלינץ', אבל יוצא מהם שיקום"
יחד ממשיכים
"מפגשים מצטלמים פחות יפה מלינץ', אבל יוצא מהם שיקום"
המשנה למנכ"ל רני צים מרכזי קניות, הפעילה בחברה הערבית, משוכנע שהיחסים בין המגזרים ישתקמו מהטראומה הקשה כי האינטרסים הכלכליים יגברו
"בעיניי האירועים האלה הם טראומה, אבל הם לא ישפיעו על החיים המשותפים. מה שישפיע על החיים המשותפים זה העובדה שמצמצמים פערים והעובדה שיבנו תשתיות, תחבורה וחינוך ויאפשרו לאנשים לחיות כמו שצריך. מבחינתי, יהודים וערבים זה חלק מהתלכיד הישראלי. זה משהו שאפשר לאהוב ואפשר שלא, אבל הוא לא ישתנה, הוא כאן כדי להישאר", אמר יואב קפלן, משנה למנכ"ל ומנהל הפיתוח העסקי ברני צים מרכזי קניות.
קפלן, דובר ערבית שוטפת, פועל בתחום הנדל"ן בחברה הערבית כבר יותר מ-15 שנה. ב־2018 הקים את המותג Seven באמצעות חברת רקע, שבה היה שותף, ושותפתה חברת מידאס. ב־2019 רני צים רכש את חלקם של שותפיו של קפלן ברקע, החברה מוזגה ברני צים מרכזי קניות, וקפלן מונה למשנה למנכ"ל וקיבל מניות בחברה. בשנה שעברה חברת רני צים רכשה את חלקה של מידאס ב־Seven, ומאז 100% מהחברה בבעלותה. תחת המותג הזה מנהלת החברה כיום מרכזי קניות בכניסה לאום אל פחם וירכא. בנוסף החברה מקימה כיום מרכזי קניות בטירה, בטייבה ובטמרה, ולדברי קפלן "יש עוד שורה ארוכה של פרויקטים בשלבי ייזום".
"במקום ניהול חרחרו ריב"
"יש בחברה הערבית מגמות חיוביות של התחברות לחברה הכלל־ישראלית. זו מגמה שמתחזקת בהיבטים חברתיים וכלכליים מהחברה הערבית, וגם מצד המדינה שמשקיעה בתשתיות, בתוכניות מתאר ובהקצאת קרקעות לבנייה רוויה למגורים, מכיוון שהפערים שם גדולים. יש כניסה משמעותית של החברה הערבית לחברה הישראלית ושל המדינה להשקעה בחברה הערבית. אולי זה לא מספיק, אולי קצת מאוחר, אבל זה קיים".
אתה לא חושש שההתפרעויות יחזירו אותנו כמה צעדים אחורה?
"אין ספק שמה שקורה עכשיו זה לא מכה קטנה בכנף, זו פגיעה מאוד קשה במרקם המשותף. זה מפני שאין משילות במדינה. במשך שנתיים אף אחד פה לא מנהל, לא תקציבים, לא אסטרטגיה, לא מדיניות. ברמת הפקידות הבינונית יש עבודה משמעותית, אבל ברמת הממשלה למעלה אין אף אחד שמנהל. אם כבר יש מישהו שמנהל הוא מחרחר ריב ומלהיט את הלהבות במישור הפוליטי. זה מוביל כמובן לתסיסה ולכל הבלגן שרואים עכשיו.
"אבל אני לא חושב שיש כאן מגמות עומק בחברה הערבית שהולכות לכיוונים האלה. הפוך. כשאין רב-חובל העכברים חוגגים, ומה שרואים ברחובות זה עכברים, גם ברחובות היהודיים וגם בערביים. זה אירוע לא נעים שישאיר טראומות וצלקות. אם לא ינהלו אותו נכון ולא ינמיכו את הלהבות, זה יכול להידלק עוד".
אם יש תהליכי התקרבות, איך אתה מסביר את האלימות ברחובות?
"יש מהלכים פוליטיים ציניים שמנסים לגרור את החברה הערבית חזרה לסוגיה הפלסטינית. אם תשאל, רבים מהערבים הישראלים יגידו שהם אזרחים ישראלים נאמנים, ובזהות הלאומית הם פלסטינים, וחיים עם זה בשלום. אבל כשנכנסים לדרך ללא מוצא ולפינות לא מתוכננות ברמה הפוליטית, זה מוביל את האנשים לחיכוך. ביום־יום אנשים רוצים שהילדים שלהם ילמדו בבית ספר, שתהיה להם מדרכה ליד הבית, שלא יזרום ביוב ברחובות, שיהיו שירותים רפואיים. זה מה שמוביל את החברה הערבית.
"בהמון עסקאות עם בעלי קרקעות אני רואה פתיחות. יש פער אדיר בין מה שאני קורא בעיתונים לבין התקשורת היום-יומית עם האנשים. יש התארגנויות רבות של יהודים וערבים שיבואו לידי ביטוי בתקופה הקרובה, פעילויות ושיתופי פעולה יהודים וערבים, עמותות וגופים. זה מצטלם פחות טוב, לינץ' בשידור חי מצטלם הרבה יותר דרמטית מכנסים. אבל יכולת השיקום מתוך הדברים האלה היא גבוהה.
"אני לא מקל ראש באירועים, הם לא קלים. יהיה תהליך של הסתגרות חברתית, ייקח זמן עד שדברים ישובו לקדמותם, בעיקר בממשק ביישובים המעורבים. אבל בתמונה הכוללת מה שקורה זה שהפרחחים הערבים והיהודים מסתובבים ברחובות, ואין מלך בישראל ואיש הישר בעיניו יעשה".
"אין ברירה אלא להשקיע"
"נצא מזה כשהדברים יחזרו לווקטורים האמיתיים שמניעים אותם, לתהליכים של השקעות כלכליות ביישובים, ליציאה של נשים לעבודה, לעלייה מאוד גבוהה בלימודים. אולי בטעות תהיה כאן ממשלה שתוכל להוביל אג'נדה. זה יוביל לתוכניות שכבר התחילו לדבר עליהן, של העמקת ההשקעות בחברה הערבית. זה בה ממקום פרקטי ופרגמטי, כי בנתוני המאקרו של ישראל ומדדי ה־OECD ישראל מובילה בכל הפרמטרים כששמים בצד את החרדים והערבים. אבל עם שני הפקטורים האלה אנחנו בתחתית הרשימה. זה דרמטי מבחינת המדינה ויכולת גיוס החוב שלה. לכן אין ברירה אלא להשקיע את נדרש בחברה הערבית.
"יש לזה היענות במגזר הערבי. התהליכים קשים וקורים לאט אבל המגמות ברורות. החוק להלבנת הון השפיע על הכלכלה הערבית. המספר העצום של עסקאות המזומן נבלם, ורואים כניסה מסיבית של כלכלה מסודרת ומאורגנת".
