מדוע דור ה- Y זקוק כבר היום לצוואה ?
מדוע דור ה- Y זקוק כבר היום לצוואה ?
דור ה-Y הם הורים צעירים, שכבר הספיקו לצבור רכוש, דירות עם משכנתא ובלי משכנתא, תיק ני"ע וכיו"ב. רבים מדור ה-Y סבורים כי אין להם עוד כל צורך לטפל בהכנת צוואה, וכי עניין זה רלוונטי לכל היותר להוריהם בלבד. מרביתם אף דאגו לביטוח חיים בקרות מקרה, אולם לצוואה הם אינם דואגים - במאמר דעה זה נסביר מדוע טעות בידם
רבים מבני דור ה-Y הם הורים צעירים, שכבר הספיקו לצבור רכוש, דירות עם משכנתא ובלי משכנתא, תיק ני"ע וכיו"ב. חלקם הגדול כבר הורים לקטינים שדאגו לכל היותר לביטוח חיים, אולם לצוואה הם אינם דואגים - במאמר דעה זה נסביר מדוע טעות בידם.
לאחרונה פנתה למשרדנו לקוחה שבעלה נפטר בפתאומיות, ולא הותיר אחריו צוואה, לבני הזוג נולדו ילדים אשר הם עודם קטינים, ולכן בהתאם לחוק הירושה ירשו גם הקטינים מאביהם המנוח חלקים בדירת המגורים.
הלקוחה שלנו ביקשה למכור את הדירה על מנת לעבור להתגורר ליד הוריה להיתמך בהם ולקבל את עזרתם, אולם בצר לה גילתה כי על מנת למכור את הבית המשותף ולרכוש אחר תחתיו עליה להגיש בקשה לבימ"ש ולהידרש להליך משפטי, כאשר מולה עומד בתווך האפוטרופוס הכללי.
כאשר אדם הולך לעולמו ללא צוואה ומותיר אחריו קטינים, הם הופכים אוטומטית ליורשים על פי דין, המשמעות היא שמדינת ישראל והגוף שהוקם לצורך כך האפוטרופוס הכללי, מתגייסים להגן על הקטין בעל הרכוש, בניהול כספו ורכושו, וחשבון הבנק או תיק ני"ע או הדירה שעכשיו רציתם לעבור אליה כדי לשפר את רמת חייכם, אינה בהכרח הולמת את מדיניות ההשקעה המאוד סולידית שמאפשרת המדינה לערוך בכספיו של קטין.
בתים רבים בישראל בהם יש קטינים ולהוריהם אין צוואה המסדירה מצבים אלו, חשופים לכך שבמידה ואחד מבני הזוג ילך לעולמו באופן פתאומי ולא צפוי, בעוד התא המשפחתי שקוע באבל כבד, יצוץ שחקן חדש, שותף לניהול חשבון הבנק, להחלטות בנוגע למכירת או קנייה של דירת המגורים, ובנכסי המשפחה בכלל – והוא האפוטרופוס הכללי.
לעיתים הדבר מוביל לידי כך שכספי הקטינים שוכבים שנים בחשבונות מאוד סולידיים המניבים תשואה נמוכה ומולידים תקיעות כלכלית וקושי נוסף , מצב שניתן היה בהחלט למנוע ולדאוג לרווחה משפחתית באמצעות תכנון מראש ועריכת צוואה.
תכנון מראש ועריכת צוואה אשר לוקחת בחשבון את צרכי המשפחה חס וחלילה במקרה של מות מי מבני הזוג, היא דרך ההתנהלות המומלצת אשר מאפשרת היערכות וחשיבה משותפת של בני הזוג לגבי אופן ההתנהלות הכספית במשאבים המשותפים והדאגה לילדים, וזאת ללא צורך בהתערבות הפטרנליסטית של המדינה באופן ניהול הרכוש שצברתם.
