קורונה, הגל הרביעי בדרך?
קורונה, הגל הרביעי בדרך?
מרגע פריצתה של מגיפת הקורונה העולמית אי הוודאות הפכה למכנה משותף לאנושות כולה. החיים בישראל חזרו למסלולם, עם זאת ישנם ענפי משק רבים שהרעד לא חלף בהם ומחיר המגיפה עוד עומד בפתחם
מרגע פריצתה של מגיפת הקורונה העולמית, אי שם בדצמבר 2019, אי הוודאות הפכה למכנה משותף לאנושות כולה, כך שלרגע היה נדמה שכולנו מאוחדים סביב עלטה, ללא הבדל של דת, גזע, מין ולאום. בדומה להיבט הרפואי של הווירוס, הנע בטווח שבין "מחלה קלה", שתסמיניה אינם מורגשים כלל, למחלה מסכנת חיים, כך גם בהיבט של כלכלת העולם בכלל וכלכלת ישראל בפרט, אנו נעים בין ענפי משק שהתחזקו ונסקו, ענפים שסבלו מנזקים מידיים וכאלה שפוטנציאל הנזק ארוך הטווח הוא מקור לדאגה.
אין חולק ששנת 2020 הייתה שנה מטלטלת לעסקים ועצמאיים. עם זאת, תייר המסתובב ברחובות ישראל, לכאורה לא יוכל לדעת שהחיים שחזרו למסלולם, עמדו על בלימה רק עד לאחרונה.
מאמרנו זה ינסה לבחון בזהירות המתבקשת את התקופה קדימה, שכן את תוצאות המשבר טרם ניתן לבחון במלואן. ישנם מגזרים וענפי משק רבים שהרעד לא חלף בהם, ומחיר המגיפה עוד עומד בפתחם.
במישור החשבונאי, ניתן לראות את הדיסוננס הכבד במשק הישראלי, כיצד מחד, בדו"חות השנתיים של עצמאיים מחזורי ההכנסות נחתכו בחצי ואף למעלה מכך ומאידך, שורת הרווח גדולה משנת 2019, וזאת נוכח העובדה שהתוספת ממענקי הקורונה חיפתה על הקיטון בהכנסות לצד קיצוץ חריג בהוצאות השכר לעובדים שיצאו לחל"ת.
אם נבחן היטב את המצב, נלמד בנקל שחלקים רבים בקרב ציבור העצמאיים ישלים את שנת 2020 דווקא בחבות מס, לעומת זאת עסקים יוצאים מן הכלל (כגון סופרמרקטים וחלק מענף המזון, חברות שילוח, משתלות, חנויות פרחים ועוד אחרים) חוו קפיצת גדילה בעסק, ללא קשר למענקי הקורונה.
האם אנחנו בתחילת הגל? בשיאו? ואולי צלחנו את הגל? ימים יגידו
מעבר לחבות המס בגין שנת 2020, קהל העצמאיים ניצב בפני בעיה נוספת - החזר מענקי קורונה.
בתחילת משבר הקורונה הייתה אי בהירות בנוגע לקבלת המענקים. באתר רשות המיסים נרשם כי מדובר בזכאות לקבלת המענק, והעוסקים הניחו כי רשות המיסים, אשר לה דיווחו את נתוני ההכנסות, עושה הצלבת נתונים ומודיעה להם כי הנושא נבדק והם נמצאו זכאים, מצב עובדתי אשר גרם לעוסקים רבים להגיש בקשות למענק, שבדיעבד לא היו זכאים לו.
ואכן, בחודשים האחרונים התברר ליותר ויותר בעלי עסקים עצמאיים, שרשות המיסים לא פיזרה כספים "חינם אין כסף", שאין מתנות ובפועל הכוונה הייתה לפוטנציאל לזכאות.
רשות המיסים החלה בשליחת מכתבים המבקשים להחזיר את מענק הקורונה שהתקבל, ועצמאיים רבים ימצאו עצמם בחוב נוסף לרשות המיסים, גם אם מוצדק.
כמי שמטפלים בקהל לקוחות רב, דומה שצפויה עוד תקופה ארוכה של אי וודאות מגלי ההדף שהמשבר יצר. כך לדוגמא, העבודה מהבית מביאה לפחות משרדים מושכרים, המסעדות באזורי המשרדים יחוו ירידה, פחות שיפוצים, פחות מוניות, פחות שירותי ניקיון, פחות עובדים, יותר מובטלים וכן הלאה.
ומה בין דיני משפחה לנזקי הקורונה בהיבט הכלכלי?
דיני המשפחה הם חיבור בין העיסוק בקודש הקודשים של חיי הבית והמשפחה לבין עניינים עסקיים וכלכליים נטו. גם ערב פרוץ המגיפה העולמית הייתה מורכבות גדולה בהתדיינות בכל נושאי דיני המשפחה – הילדים ומזונותיהם, איזון משאבים, הערכות שווי של עסקים משפחתיים ופירוק שיתוף - וכעת, בשלב שבו קשה להעריך בדיוק את ההשלכות של התפשטות הקורונה על הכלכלה, ברמה הגלובלית, המקומית (ישראל) וברמת משקי הבית והעסקים הפרטיים, המורכבות הייתה פי כמה וכמה.
בשיא המגיפה הגיעו לפתחם של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים עשרות של בקשות בשל המשבר הכלכלי – מהפחתת וביטול מזונות ילדים ועד בקשות להפרדת רכוש ופירוק שיתוף לאלתר. הערכאות השיפוטיות עצמן היו שותפות לאי הוודאות וניסיון החיים השיפוטי התערער בזמן אמת.
גם היום, אנו עוד לומדים את המשבר ובוחנים כיצד נכון לפעול.
יהיו שיטענו שמדובר במשבר חולף, שלא תהיה לו, בהכרח, השפעה לטווח הארוך על ערך החברה, וכי מדובר לכל היותר במשבר ניהולי שניתן לעמוד בו. לעומתם, יהיו אלו שיצדדו בטענה שמדובר באירוע חריף, חריג, בלתי ניתן לתחזית, שיש בו לשנות סדרי בראשית, מגיפה של פעם במאה שנים, שצריך להתייחס אליה כלחצן "הפעלה מחדש", המשליכה על כל בדיקה, על כל חלוקה בין בני זוג לשעבר.
ומה עם אותם עסקים משפחתיים בתוך הליכי גירושין?
אי הוודאות המתמשכת מעלה שאלות רבות, כלליות וספציפיות.
לדוגמא, שאלה שצפה שוב ושוב - כיצד ניתן להוציא לפועל הערכת שווי של עסק זוגי, הרשום על שם אחד מבני הזוג, כאשר ההערכה בוצעה נכון למועד הקרע בין הצדדים (טרם משבר הקורונה), אך נכון למימוש, נכון לרגע כאן ועכשיו, המספרים השתנו, המציאות כבר איננה רלוונטית להערכת השווי, לאור המשבר אליו נקלע העסק?
ביום 31 לדצמבר 2020, במלוא שנה בדיוק להופעתו של חולה הקורונה הראשון בעולם, ניתן פסק דינו של כב' ביהמ"ש לענייני משפחה באשדוד על החלטה בעתירת כונס הנכסים למתן הוראות בדבר מכירת עסק, שהוא תאגיד משפחתי המפעיל אולם לאירועים קטנים בעיר אשדוד, הפועל במבנה שכור (תמ"ש 53772-03-16 כונס נכסים נ' האישה (ניתן מפי כב' השופטת ע. אלפסי ביום 31.12.20)). בהחלטה קודמת (שניתנה ביולי 2020) נקבע כי העסק יימכר במסגרת כינוס נכסים למרבה במחיר, אמנם לאחר פסק הדין, הודיע כונס הנכסים לבית המשפט כי לא נמצאו קונים לעסק, שפעילותו הושבתה מזה חודשים ארוכים עקב האיסור לקיים אירועים מרובי משתתפים.
האישה טענה כי העסק עודנו פועל מדי פעם וקיימות תנועות בחשבון הבנק (לרבות מענק קורונה), ובהעדר מכירה יש להעביר לה חלקה בעסק על פי הערכת השווי שנקבעה על ידי המומחה מטעם בית המשפט, וזאת ביחס לשווי העסק במועד הקרע בין הצדדים, בפברואר 2016, בסך 487,000 ₪.
בית המשפט שדן בתיק קבע מפורשות כי "לא ניתן להתעלם ממשבר הקורונה אשר פקד את תושבי העולם כולו בשנה החולפת, במסגרתו קרסו עסקים מסוגים רבים, ובראשם עסקים המפעילים אולמות אירועים... למעלה מן הצורך יצוין כי שיטת הערכת שווי הנכסים על פי ערכם במועד הקרע, המתאימה לימים כתיקונם, נראית כשיטה שאינה מתאימה לימי קורונה. המשבר שפקד את העולם כולו הוא בגדר "כח עליון" שלא ניתן היה לצפותו, ואף לא ניתן להתעלם ממנו. מטעם זה, שיטת הערכת "השווי ההוגן" של העסק, קרי "שווי השוק" שלו, היא השיטה המשקפת הלכה למעשה את שוויו" והורתה להציע את העסק למכירה נוספת, בתקווה שלאחר החיסון החיים ישובו אל מסלולם.
אם זו קביעת בית המשפט ביחס למצב הקיים, נמשיך ונקשה.
האם יוכל איש שהתגרש לפני שלוש שנים והעביר או חויב להעביר לאשתו לשעבר מחצית משווי עסקו, על סמך חוות דעת מעריך, להגיש תביעה לביטול הסכם או פסק דין, בטענה שהערכת השווי רחוקה באופן מהותי מהמציאות דה פקטו?
דוגמאות אלו, שהן רק קצה הקרחון, מעידות עד כמה הדרך להתמודדות עם השלכות הקורונה על עסקים, על עצמאיים, על הליכי גירושין עוד רבה, ו"החזרה לשגרה" היא אשליה במובן זה.
עו"ד יהונתן קניר הנו שותף בכיר ובעלים 'קניר ושות' – משרד עו"ד'. עוסק בתחום דיני המשפחה והמעמד האישי למעלה מ-15 שנים, ובמרוצת הזמן צבר ידע משפטי נרחב וכן ניסיון עשיר תוך ייצוג מאות תיקים בעלי פרופיל גבוה בפני בתי המשפט על ערכאותיו ובתי הדין הרבניים.
רו"ח שיר טויג גרוזברג הנה שותפה במשרד "טויג - ראיית חשבון וייעוץ מס". למעלה מ–30 שנים המשרד מייצג עצמאים וחברות במשק הישראלי מול רשויות המס בישראל, ובעל מוניטין רב שנים במגוון ענפי משק.
